אבנים מתפוררות
אם לומר את האמת, קשה להיות מופתעים ממצבם הרעוע של אתרי העתיקות בישראל. למרות שחלקם קיימים עוד מימי המקרא ואף זכו למעמד אתרי מורשת עולמיים מארגון אונסק"ו. כך נפרדת ישראל מנכסי התרבות וההיסטוריה
בימים בהם אלפי ניצולי שואה חיים בחרפת רעב, קשה להיות מופתעים ממצבם הרעוע של אתרי עתיקות בישראל. אחרי הכל, אם נותנים לאנשים לגווע, אז למה שלמישהו יהיה אכפת מכמה אבנים מתפוררות?
רשות הטבע והגנים מדברת על עשרות אתרי עתיקות מונומנטליים ברחבי הארץ, חלקם מימי המקרא ואף הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמיים, אשר נמצאים במצב סכנה ממשית. לטענת הרשות, אם המדינה לא תתעורר בהקדם, האתרים האלה פשוט לא ישרדו.
מידת התפוררות האתרים כה רבה, אך לא את כולה ניתן לראות בסרטון הווידאו. שטחים רבים בתוך האתרים נסגרו לקהל המבקרים, ובמקום להתרשם מן העתיקות וליהנות מיופי המקום אנו נתקלים בשלטי "סכנת מפולת" ו"אין כניסה". קשה לדמיין שלטים כאלה בכניסה לקולוסאום ברומא או לאקרופוליס באתונה.
"חשוב להבין שהצורך בתקציב גדול ולאורך זמן נובע מפעולות השימור המורכבות", כך טוען זאב מרגלית, מנהל אגף שימור ופיתוח ברשות הטבע והגנים. כל סדק בקיר, כל סחף אדמה, או שורשי צמחייה המנתקים אבנים מהקרקע, דורשים בחינה מעמיקה של השטח. לאחר מכן יש צורך בהסדרת הניקוז של מים במקום התיקון, בטיפול בנזילות, ביובש ובלחות, בטיפול באדמה ובגורמים נוספים.
השיטות אם כן ידועות, וגם הידע קיים, אבל תקציב אין. "ברמה הלאומית, מקבלי ההחלטות אינם חושבים לטווח הארוך וארץ ישראל עלולה להיפרד מכמה מנכסיה התרבותיים החשובים ביותר", אומר בעצב מרגלית, ומוסיף, "מבחינת התקציב, אנחנו בכלל לא מדברים על פיתוח תיירותי ועל שיווק האתרים, אנחנו מדברים על האצבע בסכר".
- למדור שימור אתרים - לחצו כאן
