הוא יוצא גבר-גבר, היא יוצאת שרלילה
אולי אני נאיבית כשאני מצפה להגינות בסקס, אבל אני לא מבינה למה אחרי מעשה ששני אנשים עשו מבחירה חופשית, הגבר צריך לצאת תרנגול גאה, בעוד האשה כביכול מוכתמת
אם יש משהו שאני לא אוהבת זה סטיגמות. מבחינתי, כל אדם הוא קודם כל אדם, וכל אחד שונה מהאחר, זה כל היופי. ובכל הנוגע לעניינים שבינו לבינה, אני לא מאמינה בחוקי "עשה" ו"אל תעשה".
אני מתה על אלו שלוקחים טיעונים סוציו-ביולוגיים שנויים במחלוקת ומדברים על כך שההבדל בין המינים טמון בכך שפעם, בימי הממותות, גברים היו ציידים ונשים מלקטות. ולכן הגברים ששים אלי קרב, רק רוצים לרדוף אחרי משהו, להשיג, להכניע ולהתרברב על השלל. ולעומתם הנשים צנועות, ביתיות, כל תכליתן להגן על הצאצאים ולדאוג לדור ההמשך. ההבדלים האלה אמורים לתפוס גם בימינו אנו, ימי הביג-מק. הגבר צריך לצוד את ההמבורגר והאשה אמורה לשמור על הבית. למה? כי ככה זה בטבע.
כל התיאוריות האלה, גברים ציידים, הפצת הזרע וכו', אם כבר מדברים על שוביניזם, פמיניזם ושאר ירקות, לדעתי מעליבות גברים הרבה יותר מאשר נשים. מכיוון שהן מציירות את הגברים כסוג של חיות פרימיטיביות, עבדים ליצר שלהם, חסרי שכל ודעה, המניפים חניתות ונבוטים לכל הכיוונים, חושבים רק מהחבר הקטן שלהם, והמילים הכי גבוהות שיוצאות להם מהפה זה "בולה בולה". הנשים מתוארת כמי שמשליטות קצת סדר בבלגן הזה.
יהיו כאלה שיספרו לכם שאני זאת שהתחילה איתם (כן, הם עדיין בחיים בשביל לספר על זה). גם אין לי ממש בעיה עם סקס בפגישה הראשונה, או אפילו לפעמים סקס רק לשם סקס. הכל קשור באדם שמולי, אם הוא עושה לי את זה, ובמצב הרוח שלי באותו היום. אני לא חושבת שזה הופך אותי ל"זולה" (אם כבר, זה שאני משלמת על החצי שלי בדייט הופך אותי לכזו). זה גם לא הופך אותי למי שבעתיד לא תוכל לאהוב, או להיות נאמנה בזוגיות. כל מה שזה אומר זה שאני אדם עם יצרים מיניים, שהולך עם הרגש שלו. לי אין בעיה עם זה. לכם יש? נראה שלפחות לחלק מכם יש.
נחזור עשר שנים אחורה. חברתי ואני באילת, פוגשות שני בחורים חמודים. עם המשך הערב התחלקנו לזוגות, ובסוף מצאתי את עצמי מתנשקת עם הבחור שאיתי. האחר, שנדלק על חברתי, גם הציע לנו לחזור איתם למחרת בחזרה למרכז. עד כאן סבבה.
ומה אתה עשית שם בדיוק, שיחקת סטנגה?
כשנכנסתי לרכב, קיבלתי מכת קור. לא יודעת מה היה קר יותר, המזגן או המבט של הבחור שרק לפני פחות מ-12 שעות חלקנו יחד לשונות. "אני לא אוהב בחורות זולות, שמתנשקות על הערב הראשון עם גבר שהן לא מכירות". ומה אתה עשית שם בדיוק, שיחקת סטנגה?
זה היה בקטנה, ועכשיו - לעסקים. גבר ואשה שוכבים יחד, מעשה חביב ושיתופי לכל הדעות. אז למה הגבר יוצא גבר-גבר, והאשה יוצאת שרלילה, שרמוטה ושאר שמות חיבה כגון אלו?
זווית גברית:
צייד, צלף או טבח, מי יצוד יותר נשים?
אלי בסקין
מצב "צייד", בניגוד למצב "צלף", גורם לגבר לירות לכל הכיוונים, בתקווה לפגוע במשהו (רצוי - אשה). במצב של צייד, הגבר מקרין ביטחון עצמי ואווירה של ווינר, ובכך מבטיח לכאורה לדאוג לכל צרכיה של האשה. אוקיי, אז "הטרף" נפל בכפו של הצייד, השאלה היא אם הוא יידע גם מה לעשות איתו אחר כך
אנחנו לא באמת יכולים לדעת מה היה שם, בימי קדם. לכל היותר אנחנו יכולים להסיק על כך מחברות שבטיות של ציידים ומלקטות שקיימות היום בעולם, ושם, לפי אנתרופולוגים, התמונה קצת אחרת. מעבר לכך שלכל שבט של "ציידים ומלקטות" יש תרבות מגדרית שונה (תחזיקו את עצמכם – יש שבטים בהם הגברים מגדלים את הילדים), הליקוט לא תמיד נעשה קל"ב. כך שתיאוריית "האשה למטבח" לא ממש תופסת פה.
או "תורת הזרע"- גבר צריך להפיץ את זרעו כמה שיותר בשביל לשרוד, ואשה שהרי יכולה להיכנס להריון מכל פושטק, היא בעצם הבוררת, ומחפשת את הזרע הטוב ביותר. מכאן שגברים רק רוצים להבקיע, ונשים הן בתפקיד השוער, לא יתנו לכדורים להיכנס לשער (טוב, נו, אולי רק לכדורים של דייויד בקהאם).
בואו אני אשאל אתכם שאלה פשוטה: האם גברים רוצים סקס, בימינו, רק בגלל שהם רוצים להפיץ את זרעם? כלומר, כשהם חושבים על סקס עם בחורה, הם בעצם חושבים "וואי, איזה תינוק חמוד הולך לצאת לנו?" וכשהם מריירים לה על החזה, זה בגלל שהם חושבים על כמויות החלב שהולכות להיות לתינוק המשותף? מסופקתני. ונגיד והם אכן חושבים כך בתת-מודע. ומי אמר שאשה לא חושבת בתת-מודע שלה שזה גבר שהרחם שלה דווקא מאוד ישמח לעשות איתו איזה זיגוטה?
בואו נדבר גלויות. סקס כבר מזמן לא קיים פה אך ורק לשם הישרדות, אלא בגלל העובדה הפשוטה - ואני מקווה שזה לא יבוא כשוק לכמה מכם – שזה פשוט כיף. ואפילו אם בתחילת הדרך הסקס היה קיים רק למטרות פרו ורבו, מה לעשות שמי שברא לנו את האורגזמה ברא גם את האנשים שהמציאו את אמצעי המניעה? ומכיוון שרובנו היום לא עושים סקס רק בשביל לעשות ילדים, לא קצת מגוחך להמשיך ולהיתלות במקור אבולוציוני כביכול בשביל לדבר על הבדל בין המינים?
פורסם לא מזמן איזה מחקר הטען שגברים חושבים על סקס עשרות פעמים ביום, בעוד נשים רק מספר מצומצם של פעמים. איך בדיוק עשו את המחקר הזה? שאלו, ואנשים ענו. גברים מן הסתם הפריזו במספר הפעמים שהם חושבים על סקס, ונשים המעיטו (בדיוק כמו לגבי מספר הפרטנרים לסקס). למה? האם בגלל שההבדל בכמות המחשבה על מין הוא ביולוגי גרידא, או בגלל שהוא גם תוצאה של למידה חברתית-תרבותית, של שנים על שנים של דיכוי? אני מהמרת על ב'.
וגם אם הגברים חושבים על סקס יותר, זה עדיין לא אומר שנשים לא חושבות על סקס בכלל. אולי הבעיה היא שנראה שלנשים הרבה יותר קל להשיג סקס מגברים. האם פה קבור הכלב? הרי פה אני כביכול יודעת שאני עם היד על העליונה, ופה אתם גם יודעים שאני יודעת שאני עם היד על העליונה. אז אולי יש כאלה שלא כל כך אוהבים את המצב הזה, במיוחד אם אני בוחרת להיות עם מישהו אחר, ולא איתם. לכן יוסיפו את מילת ה"שרמוטה", כדובדבן, כי אז כביכול, הם ניצחו.
אחרת, אני לא מבינה את ההיגיון מאחורי זה. הרי מדובר בשני אנשים שעושים משהו בכיף, מתוך רצון משותף. נכנסו למיטה יחד, בהסכמה משותפת ומתוך הבהרת כוונות מוקדמת וכנה. אולי אני נאיבית כשאני מצפה להגינות ולהתייחסות אנושית בכל מה שקשור לסקס, אבל אני לא מבינה למה אחרי מעשה ששני אנשים עשו מבחירה חופשית, אחד צריך לצאת תרנגול גאה והשנייה כביכול מוכתמת.
לא רק "בולה בולה"
זווית גברית:
"כן, אבל אל תחשוב שאני קלה להשגה"
איוון קריפ
יש נשים שיסכימו לתת את הטלפון שלהן ברמזור או לקבוע פגישה ראשונה בבית, אבל לרוב תצורף להסכמה אמירה כגון: "זו פעם ראשונה שאני עושה דבר כזה". טור על הצעות "נועזות", על פעמים ראשונות ועל זן מיוחד של בנות
אבל אני מכירה גברים, אני אוהבת גברים, אני חושבת שלגברים יש עולם פנימי שאולי שונה מהעולם הפנימי של נשים, אבל עדיין יש להם רגשות, מחשבות, רצונות ותקוות, קצת מעבר ל"בולה בולה", או בעברית מדוברת – "זיון! הא! רוצה! דא!". ואם לגברים יש כאמור עולם פנימי רחב יותר מעבר ל"בולה בולה" והפצת זרעם, גם לנשים יש עולם רחב יותר מלשמור על בתוליהן עד החתונה. והעולם הזה כולל לפעמים גם הנאה מסקס נטו.
בסך הכל, גם גברים וגם נשים, אם הם רוצים אהבה, זוגיות, נחמה, אינטימיות, סטוץ, סקס, איך שלא נקרא לזה, באיזה מצב צבירה שזה לא יהיה, רוצים בסופו של דבר את אותו הדבר - שיתייחסו אליהם בהגינות. אני בעד לעשות אהבה, ואפילו "סתם" סקס אם זה מה שבא באותו הרגע, בלי תירוצים אבולוציוניים כאלה ואחרים ובלי הדבקת תוויות. אדם הוא אדם הוא אדם. וכשמדובר בשני אנשים שנהנים יחד זה מחברתו של זו, אין כאן כובש מול נכבשת. אין כאן גבר-גבר מול שרמוטה. יש שני אנשים, בוגרים ושווים. והגיע הזמן שנלמד פשוט ליהנות מזה. ליהנות אחד מהשני. וכפי שנאמר, להזדיין בסובלנות.
טוקבק כדורבנות:
אנחנו פוחדים שאשה יצרית תבגוד בנו / קורטז אורבאן
תתפלאי לשמוע, אך גברים מחפשים אהבת אמת, בסופו של דבר. אהבה אבסולוטית. קדושה. טהורה. ואצל רובנו, סקס רנדומלי - קלות דעת, התמסרות ליצר, נהנתנות ומתירנות מינית - הן סממן מובהק לבוגדנות עתידית וחוסר היכולת להישאר נאמנה במקרה של קשר רציני/ממוסד. כי מישהי שמשועבדת לייצריה עכשיו, לא תפסיק עם זה בעתיד סתם כך (לפי התפיסה הגברית הרוווחת). הגבר שואף שהסקס שלו יהיה ביטויי חד משמעי לאהבת אמת מצד זוגתו. שיהיה באקט הזה תוכן רגשי, אנושי, לא סתם חייתי. אשה שמפגינה שטחיות מסוג התמסרות ליצריה ורצון בהגשמת גחמותיה המיידיות נתפסת בעינינו כמי שתבגוד בנו בעתיד. הרי הסיוט של כל גבר הוא לעשות 26 ימי מילואים, בעוד הוא מודע לעובדה שהשאיר בבית אשה שקשה לסמוך עליה.
בסך הכל אנחנו לא רוצים לאכול סרטים. והימנעות מקשרים רציניים עם נשים שנתפסות כליברליות מדי היא הקדמת תרופה למכה, גם אם זו מכה תיאורטית בלבד. אז את יכולה להתבצר בדעותייך הצודקות, יקירתי. אנחנו, הגברים, קנאים מכדי להסכים איתך באמת. כך ש"הטור האמיץ שלך נרשם בפרוטוקול, ואנחנו נשתדל להתחשב בו בעתיד". או במילים אחרות - עולם הגברים כמנהגו ינהג. זה פשוט מושרש בגנטיקה שלנו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
