מדוע מעוכבת תוכנית לימוד לנערים עולי אתיופיה?

"כבר כמה חודשים אני יושב בבית ולא לומד", כתב לשר הקליטה זאב בוים  א', בוגר תוכנית "קדמ"א" של הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה המיועדת לצעירים עולי אתיופיה. "החלום שלי הוא להיות רופא, אני רוצה להיות משכיל ולא מובטל, אבל אמרו לנו שבינתיים אנחנו לא יכולים ללמוד במכינה באוניברסיטה. היום, אחרי שלמדנו יהדות, עברית, מתמטיקה ואנגלית, החברים שלי ואני רוצים  ללמוד לבגרות ובעתיד באוניברסיטה, אבל מבקשים שנישאר בבית ונחכה שיקראו לנו", הוא תיאר בייאוש.

סיפורו של א' בן ה-20, שעלה לארץ מגונדר לפני כשנה וחצי, הוא סיפורם של כמאה צעירים בני הפלשמורה המבקשים לרכוש השכלה גבוהה - אך בשל היעדר תיאום מתמשך בין מפעילי התוכנית למערך הגיור במשרד ראש הממשלה, ממתינים לשווא להמשך התוכנית. "בינתיים", מתקוממים פעילים למען יוצאי אתיופיה, "עולה חשש כבד שעד שייפתרו הבעיות, חלק ניכר מהצעירים יוותרו על חלומם האקדמי. כבר עתה הם ממשיכים במסלול הידוע מראש של עבודות דחק כדי לסייע בפרנסת משפחתם, ושוב אנחנו מאבדים קבוצה שלמה של מנהיגים עתידיים".

א' מספר שהמתין כשמונה שנים לאישור העלייה שלו, וכי "למרות קשיי הפרנסה במחנה המעבר, נאבקתי כל השנים כדי ללמוד בבית הספר היהודי". כשעלה לבסוף לישראל, הוא גילה כי תוכנית הלימודים של בית הספר, הכוללת שיעורי עברית ויהדות בלבד, אינה מאפשרת לו להשתלב במערכת החינוך המקומית - והצטרף לתוכנית "קדמ"א" במסגרתה משלימים עולי אתיופיה בני הפלשמורה את הפערים בהשכלתם, ובמקביל עוברים תהליך גיור. "הבטיחו לנו שבסוף התוכנית

נוכל לבחור בין לימודים במכינה קדם-אקדמית, לימוד מקצוע או השתלבות בעבודה", הוא נזכר. "לא היססתי, ולמרות שאמי אלמנה ותלויה בי, הבנתי מיד שזו ההזדמנות שלי להשתלב בחברה הישראלית".

במשך כשנה התגורר א' בכפר הנוער בניצנה ולמד מדי יום שעות ארוכות. "בהתחלה היה לי קשה להסתגל אבל בסוף התרגלתי, וחיכיתי בקוצר רוח להתחיל ללמוד במכינה כדי להגשים את חלומי ולהיות רופא", הוא אומר בעברית רהוטה המעידה על מאמציו העקשים. אלא שכיום הוא עדיין מחכה לתוכנית ההמשך, ובינתיים עובד כמנקה. גם חברו ג', שלמד בתוכנית בכפר-סבא, מצוי באותו מצב. "אפילו לעבוד אינני יכול מכיוון שאני לא מצליח למצוא תעסוקה", הוא מספר בעצב. "אני גר עם ההורים במרכז קליטה ומחכה ליום שבו אוכל לחזור וללמוד. אני לא רוצה לקבל קצבאות כל חיי, אני רוצה ללמוד באוניברסיטה ולמצוא עבודה".

במקביל לפניותיהם החוזרות ונשנות של הנערים לסוכנות ולמשרד הקליטה, פנתה מערכת ynet אף היא אליהם, ובתגובה נמסר כי "חלקה הראשון של תוכנית "קדמ"א" מופעל על-ידי הסוכנות היהודית, ואילו בחלקה השני, המופעל וממומן על-ידי המשרדים לקליטת עלייה והחינוך, הם עוברים השלמת גיור, הכשרה מקצועית, השלמת בגרות והכנה לצה"ל. בשנה האחרונה נוצרה בעיית דיור למשתתפי התוכנית", הם מוסיפים. "הסוכנות נענתה לבקשה לממן את הדיור ובימים אלו נפתחות מספר קבוצות במכללת עמק יזרעאל, במכללת ספיר ובמכללת אשקלון, בהן הצעירים ישובצו".

מאז עברו כחודשיים, וכמה מהצעירים שהוזמנו לפתיחת חלקה השני של התוכנית בכפר הנוער באיבים, גילו להפתעתם כי לא יוכלו להמשיך בתהליך גיורם. "עולה חדש שרוצה לעבור הליך גיור צריך לשהות בתנאים בהם יוכל לקיים אורח חיים הכולל ביקורים בבית כנסת, טבילה, שמירת שבת וכשרות, אך בכפר הנוער לא מתקיימים התנאים הללו", מפרט הרב משה קליין, סגן ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. "אנו מבקשים ממשרד הקליטה לעמוד בהסכמים עימו ולמצוא פיתרון בדמות כפרי נוער דתיים או מרכזי קליטה בהם יוכלו העולים להתגורר, ובנוסף שוקדים בימים אלו על מציאת חלופות". ומה יהא על א', ג' וחבריהם? בינתיים הם עדיין ממתינים בביתם לבשורות.