מדוע נשים מסתפקות במין בינוני?
עבודה ומשפחה דחקו את חיי המין במורד סדרי העדיפויות של נשים, טוענת חוקרת מאוניברסיטת וירג'יניה, ומטעימה: "אף גבר לא גרם לכך, אנחנו עשינו זאת לעצמנו"
ד"ר אניטה קלייטון, פסיכיאטרית שניהלה את המחקר, אומרת כי עבודתה לא עסקה בגברים שלא מביאים את בנות זוגן לסיפוק, אלא במשהו עמוק יותר, לדבריה: "אנו הנשים זקוקות לבחון ולחקור את עצמנו ואת המיניות שלנו".
בעידן בו נשים הולכות ומתקדמות בשוק העבודה, טוענת קלייטון כי חדר השינה הפך להיות משני לחדר העבודה ולסלון המשפחתי. ואכן, מעט, מעט מאד נשים מגדירות עצמן באמצעות המין: "אנו מגדירות ומזהות את עצמנו כנשים עובדות, כנשים לבעלינו, אמהות לילדינו, בנות להורינו, ומדרגות את ההגדרות הללו לפי סדר חשיבות. רק אחרי כל אלה מגיע הסקס, במקום נמוך בסולם העדיפויות. אף גבר לא גרם לכך. אנחנו עשינו את זה לעצמנו".
קלייטון מדגימה את השוני בסדרי העדיפויות כשאומרת: "פצצה יכולה להתפוצץ בבית אבל אם הגבר עסוק עכשיו במין אז הוא עסוק עכשיו במין. לעומת זאת, סיכה יכולה ליפול בבית וזו כבר סיבה מספיק טובה לאשה לצאת מהמיטה".
בספר שכתבה לאחרונה, הנושא את השם "נשים, מין והחיפוש אחר אינטימיות", טוענת קלייטון ש"עבודה ומשפחה נמצאים בראש סדר העדיפויות. מין סוגר את הרשימה. לכן, כשבן הזוג יוזם קצת סקס, עבורנו זה נראה כמו עוד מטלה. אני באמת ובתמים מאמינה שאנו, הנשים, מקבלות על עצמינו חוסר סיפוק מיני, שאיננו חייבות לקבל".
העניין הוא, מוסיפה קלייטון, שכשלגברים יש בעיה מינית, הם רואים זאת כמשבר ומיד רצים לרופא ודורשים תרופה שתציל אותם. נשים לא. הן פשוט מרחיקות את העניין מעל סדר היום. אבל אם הכל עניין של סדרי עדיפות, מדוע לא לקדם את חיי המין במעלה סולם החשיבות ולהעניק לו מקום של כבוד? קלייטון טוענת כי העניין הרבה יותר מורכב - הרבה נשים עדיין לא יודעות כיצד ליהנות ממין.
"חלקן פשוט לא יודעות להגיע לסיפוק. לפעמים גם לא את הפעולות הבסיסיות, הן אפילו לא רטובות במהלך סקס. צריך להיות עקבי ונחוש כדי לדעת ליהנות ממין, הרי לא מלמדים את זה בבית הספר. בחברה לא מדברים הרבה על המיניות והמין בקרב נשים, ולכן בהרבה מקרים התגובה של האשה היא להפנים הכל בינה לבין עצמה. אף גבר לא אמר 'אל תספרי לי, אני לא רוצה לדעת'. נשים תופתענה לגלות עד כמה גברים פתוחים לשמוע מה בנות זוגן רוצות שיעשה להן".
בתקופה בה ההופעה החיצונית היא חזות הכל, מקובל לחשוב - ולטעות - כי מראה לא מחמיא הוא הגורם הראשי לפגיעה בתדמית העצמית בקרב נשים. קלייטון אמנם מסכימה ש"תמיד אנו חשות שחסר לנו משהו", אלא שהיא ממהרת ומוסיפה שמראה חיצוני ומיניות לא תמיד קשורים זה בזה: "לא חייבים להיראות כמו מיליון דולר בשביל חיי מין טובים, זה ממש לא העניין. אנשים עשויים לחשוב שלדוגמנים ודוגמניות יש חיי מין מדהימים אבל האמת היא שחיי המין שלהם אינם טובים או גרועים משל כל אחד אחר".
לפנייה לכתב/ת 
