ישראל חייבת להשקיע בחינוך מדעי וטכנולוגי

הכלכלה הישנה האמינה בחומרה

שנת 1960 נמצאת רק 47 שנים מאחורינו וכבר ניתן להתייחס אליה כאל היסטוריה רחוקה, עידן של כלכלה ישנה לעומת היום. ב-1960 האמינו ששירותים אינם יוצרים דברים ממשיים ולכן לא ניתן להתעשר מהם.

האמינו אז שרק תעשייה שמייצרת "חומרה" היא זו שמניעה את הכלכלה, כגון: תעשיית מכוניות, תעשיית אלקטרוניקה, או תעשיית טקסטיל. כיום מבינים שתעשיית הידע היא זאת שמניעה את הכלכלה. בכלכלה הישנה מי ששלט במשאבים הנדירים היה העשיר ואילו בכלכלה החדשה העשיר הוא מי שקובע את הסטנדרט הפופולרי.

החברות הצומחות מוכרות קניין רוחני

ביל גייטס הוא העשיר ביותר בעולם כיוון שהצליח לקבוע את הארכיטקטורה של המחשב שבו כל אחד מאיתנו משתמש. לעומת זאת, עשירי ארה"ב ב-1960 היו פול גטי שעסק בנפט ורוקפלר שעסק בנדל"ן. החברות שגדלות הכי מהר הן אלה שמוכרות רעיונות וקניין רוחני ולא אלה שמוכרות נכסים ממשיים. ערך שוק של מיקרוסופט+אינטל+גוגל גדול מערך השוק של GM+Ford+Toyota+ Boeing+Kodak+Sears+Caterpillar+Kellogs+ Bank of America.

אני מביא דוגמאות של חברות אמריקניות, כיוון שהחברה האמריקנית השכילה לבנות "אימפריה של שכל" לפני כל האחרים. במערב אירופה, אסיה ודרום אמריקה רוב העושר עדיין נובע מירושה, בנקאות, קמעונות ותעשייה מסורתית.

בשנת 1960 30% מאוכלוסיית העולם עסקה בחקלאות, 32% בתעשייה ו-38% בשירותים, אשר כוללים גם את תעשיית הידע. בשנת 2000 עסקו בחקלאות 4% מאוכלוסיית העולם, בתעשייה 32% ובשירותים 62%. אבל במספר המועסקים לא מסתיימת תרומתה של תעשיית הידע לכלכלה.

מפתיעים עוד יותר המספרים הבאים: ב- 1989 מספר המועסקים בארה"ב היה 98 מיליון מתוכם עסקו בהייטק 4.5% ותרומתם לתל"ג האמריקני היה 5.6%. בשנת 2005 מספר המועסקים היה 136 מיליון, מתוכם עסקו בהייטק 4.4%, שינוי לא משמעותי בחלקם של אנשי ההייטק במועסקים, אלא שתרומתם לתל"ג צמחה ל- 21.1%.

כלומר, למרות שרוב חדשות הכלכלה מספרות על עיסקאות של רכישת ומכירת בנקים, נדל"ן, חברות תעשייתיות, דבר שיוצר את הרושם שזהו הקטר שמוביל את הכלכלה, הרי לפתע ישנה כלכלה חדשה המונעת על ידי מעט אנשים.

דגש על חדשנות

עיקר עיסוקם של אנשים אלה אינו מסחר אלא חדשנות - בהמצאות חדשות. כבר עכשיו ברור שהעושר בעולם החדש ינבע בעתיד ישירות מהחדשנות לא מהאופטימיזציה והשיפור של מוצרים מוכרים. חשוב מאד לשפר ללא הרף, אבל עסק שרק ישפר ולא יחדש לא ישתתף ביצירת העושר.

אחד המדדים לחדשנות הוא מספר הפטנטים שתושבי מדינה יוצרים. במקום הראשון בעולם נמצאת יפן, מדינה שלפני 40 שנה עסקה בעיקר בחיקוי מוצרים מן המערב. ביפן על כל מיליון תושבים נרשמים 2700 פטנטים. ארה"ב נמצאת במקום השלישי וישראל במקום ה- 14.

מדד אחר לחדשנות הוא מספר המאמרים המדעיים שמפרסמים המוסדות האקדמיים במדינה. במדד זה ישראל היא בין המובילות בעולם. גם בהשקעות במחקר ופיתוח יחסית לגודל התל"ג, ישראל עומדת במקום טוב יחסית למדינות העולם. המסקנה ממדדים אלה היא שבישראל המחקר המדעי אינו הופך לתוצרים יישומיים.

בישראל ישנה כמות גדולה של סטרטאפים ותעשיית הון סיכון מרשימה, אבל הקשר בינה לבין המחקרים באקדמיה אינו הדוק וכמות הפטנטים שנובעת ממחקר אקדמי הוא נמוך יחסית.

הנוסחה: השקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי

ישראל היא מועמדת טבעית להיות "אימפריה של השכל". היצירתיות והיזמות מאפיינים את הישראלים ולכן יש לנו חלון הזדמנויות עד אשר בסין והודו יקרה התהליך שקרה ביפן וקוריאה, כאשר הן תהפוכנה תוך 10-20 שנה למעצמות גם בנושא החדשנות.

הנוסחה לבניית "אימפריה של שכל" היא השקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי, השקעה בתשתיות טכנולוגיות, בעידוד יזמות, בהקטנת בירוקרטיה, בהגדלת קרנות מו"פ, בעידוד שוק חופשי, ובבניית קשר חזק יותר בין האקדמיה לתעשייה. אלמנט חשוב נוסף הוא הקטנת הפער הדיגיטלי.

בפרויקט "מחשב לכל ילד" חילקנו עד כה למעלה מ-22,000 מחשבים למשפחות מעוטות יכולת בעיקר בפריפריה. בהנחה שבמשפחה ממוצעת המחשב משמש שלושה ילדים, איפשרנו גישה לעולם המחשבים ל- 70,000 ילדים. העלות של פרויקט כזה היא זעומה יחסית לתועלת שהוא יביא למדינה במונחים של תל"ג והקטנת מתחים חברתיים. פריחתן של סין והודו לא צריכות לגרום לנו לתסכול אלא לאתגר ולפעילות אינטנסיבית לעידוד "השכל".

אריה סקופ הוא יו"ר מחשב לכל ילד ולשעבר יו"ר מיקרוסופט ישראל