סרטים ומשחקים - השילוב המלא בדרך?

בראשית היה הקולנוע, ויוצרי הסרטים החלו להשתעשע ביצירה של מציאות לא ממש ריאליסטית. הקסם שבעולם הסרטים הוא היכולת להמחיש באופן ויזואלי חוויות שונות שחלקן לא ניתנות למימוש בעולם האמיתי. אם זה סיפור העלילה, הגיבורים, הסביבה שבה מתרחש הסיפור ואפילו השתלשלות העניינים, הרי שהכול תלוי בדמיונו הקודח של יוצר הסרט והצוות הקריאטיבי, שתפקידו להביא את הרעיונות למימוש ויזואלי.

סרטי אקשן, פנטזיה, מדע בדיוני ואימה מביאים מיליוני צופים לאולמות הקולנוע, המנסים להתחכך בקסם ולשכוח לזמן מה את תלאות החיים.

הנטייה לבריחה מהמציאות הובילה גם לפיתוחם של משחקי המחשב שהכניסו ממד חדש לחוויה. הצופה כבר אינו פסיבי כבעבר, אלא שולט באופן פעיל על השתלשלות העניינים. הוא למשל שולט בגיבורים ומחליט על דרכי הפעולה. מעורבות זו הביאה לכך שמשחקי המחשב לסוגיהם הפכו לתעשייה שמגלגלת מחזור גדול יותר מאשר תעשיית הסרטים.

אין פלא ששני העולמות הללו הלכו ונקשרו זה בזה ובמהלך השנים האחרונות, וניתן לראות מעורבות גדלה והולכת בין שני התחומים. משחקי מחשב מופיעים בסרטים ואפילו הופכים לסרטים בעצמם, סרטים נוצרים בעקבות משחקים פופולאריים ויוצרים משני התחומים מנסים את כוחם בהפקות של סרטים ומשחקים.

שוורצנגר וסטאלונה משפיעים

בשנות השמונים העליזות הופקו משחקי המחשב על ידי יוצרים עצמאיים שנתנו דרור לדמיונם ויצרו משחקים המבוססים על סרטים וספרים פופולאריים. התחום ששלט אז היה פנטזיה ומדע בדיוני. כך קיבלנו את משחקי החלל בהשפעת "מלחמת

הכוכבים" ו-"מסע בין כוכבים", ומשחקי הרפתקאות וקווסטים בנוסח "ההוביט" ודומיו.

היכולות הגראפיות העלובות של המחשבים הקדומים לא תמכו בגרפיקה מתקדמת, ולכן מרכז הכובד הופנה לסיפור העלילה והתפתחות הגיבורים. תחום קלאסי נוסף היה הכנסת משחקי "מבוכים ודרקונים" לחיקו החמים של המחשב. רבבות שחקנים בילו שעות מול המסך המונוכרומטי בהקלדה של טקסטים מסוג "Go East" או "Attack Beast" כשהם רק יכולים לדמיין את הסצנות שבהן הם נמצאים.

גיבורי הפעולה של הקולנוע של שנות השמונים והתשעים שגולמו בהצלחה מרובה על ידי שחקנים כמו ארנולד שוורצנגר וסילבסטר סטאלונה הביאו ליצירתן של דמויות קולנועיות שהשפיעו רבות על משחקי הפעולה הממוחשבים.

אקשן טהור 

רוב הגיבורים של המשחקים נראו והתנהגו כמו בני דמותם, מסוקסי השרירים ומרובעי הלסת, שסוחבים על גבם ארסנל מכובד של נשקים זורעי הרס. אין מקריות בעובדה שבמשחקי פעולה רבים כמו Doom או Quake אחד הנשקים החביבים על השחקנים הוא Mini-gun רב קנים שנראה על האקרנים בסרט "קומנדו" ובסדרת "המחסל" של שוורצנגר.

מהגיבור חסר השם של Wolf 3D, ועד ל-Duke Nuke'em ו-Serious Sam, מופיעים על המסך הקטן תואמי השרירנים ההוליוודיים. גיבורי המחשב הנועזים גם סיגלו לעצמם סגנון לבוש וחיתוך דיבור שמזכיר את בני דמותם הקולנועיים.

רוב משחקי הפעולה הללו התמקדו באקשן טהור והציגו סיפור עלילה פושר למדי. העיקרון הוא לחסל את כל מה שזז, עקרון שעבד היטב גם בסרטים כמו "הנוסע השמיני" ו"גברים בחלל".

מרגיש כמו משחק

בשנים האחרונות הפכו יחסי הגומלין בין משחקי המחשב לקולנוע לצמודים אף יותר. אחד החלוצים בתחום היה "בלייד ראנר", משחק מחשב שנוצר בהשראת הסרט המוצלח של רידלי סקוט. משחק המחשב נצמד לעיצוב ולאווירה של סרט הקולנוע, למרות שהציג סיפור עלילה שונה במעט. סצינות שונות במשחק, כמו גם סרטוני המעבר, שיחזרו כמעט אחד

לאחד את הסרט בכל הקשור לתנועת מצלמה ועיצוב הסביבות.

דוגמא נוספת אפשר לראות במשחק הנהיגה, Driver, שנוצר בהשראת סרט הפעולה "הנהג" בכיכובו של רייאן א'וניל הצעיר. במשחק, כמו בסרט, הגיבור הוא נהג מוכשר שמשכיר את שירותיו לכל המרבה במחיר (בדרך כלל מהצד השני של החוק). המטרה היא ללהטט על הכבישים ולנער את השוטרים הדולקים אחריך.

המשחק הפך להצלחה כבירה, ואת הפרק האחרון ששוחרר כבר ביים רידלי סקוט הגדול בכבודו ובעצמו. סרט נוסף שמראה נטייה חזקה לעולם המשחקים הוא "האלמנט החמישי" שמעוצב כמו משחק מחשב. הדמויות, הלבוש, הנשקים ואפילו המקצב שבו מתקדם הסרט. הכול מרגיש ממש כמו משחק.

מלחמה כהשראה 

מלחמת העולם השנייה הייתה, מאז ומעולם, מקור השראה בלתי נדלה ליוצרי משחקים וסרטים כאחד. סרט הקולנוע האפי "להציל את טוראי רייאן", השפיע רבות על יוצרי סדרת משחקי Medal Of Honor, וסצנת הנחיתה על חופי נורמנדי שוחזרה על פי הסצנה הקולנועית בדיוק קפדני באחד ממשחקי הסדרה.

גם יצירתו של אומן הפירוטכניקה מייקל ביי, לא עברה ליד מסכי המחשב מבלי לקבל התייחסות. סצינת ההתקפה על פרל הרבור, גם היא שולבה בפרק אחר של סדרת Medal of Honor.

אחת מסדרות הקולנוע המצליחות בכל הזמנים הולכת כבר שנים רבות יד ביד עם עולם המשחקים. מדובר בגיבור השנון המועסק בשירות הוד מלכותה, הלא הוא ג'יימס בונד, 007. משחקי בונד הופקו בדרך כלל בצמוד לסרטים ונשענו עליהם בתחילת הדרך. בשנים האחרונות ראינו כבר בונד עצמאי יותר, והמשחקים לקחו את דמות הגיבור והגאדג'טים שלו לעלילות שלא הופיעו בסרטים.

אנג'לינה עושה מהפך

הסרטים הראשונים שהופקו על פי משחקי מחשב דווקא לא נחשבו להצלחה כבירה. סרטים כמו Mortal Combat או Timecop נכשלו בקופות וחיסלו, בעצם, את הניסיונות להביא להוליווד את הדמויות שמרצדות על המסך הקטן.

המהפך הגדול הגיע בדמותה של אנג'לינה ג'ולי, שהקימה את לארה קרופט לתחייה בסדרה מושקעת של סרטי פעולה. הסרטים הופקו על בסיס סדרת משחקי הפעולה, הוסיפו לדמותה של ליידי קרופט שהפכה לאחת מגיבורות התרבות המוכרות ביותר של שנות התשעים. Resident Evil היא סדרה מוצלחת נוספת של משחקי אימה, שהפכה לסדרת סרטים

מוצלחת לא פחות (השלישי מגיע השנה), והרימה את הקריירה האמנותית הפושרת של הדוגמנית-שחקנית מילה גובוביץ'.

מעבר לכך, המיזוג בין שני התחומים הפך לאחרונה לחלק יותר, ומרכיבים רבים הופכים למשותפים בין שני העולמות, עד שכיום כמעט לא ניתן להפריד בין סרטי הקולנוע למשחקי המחשב.

בועת מציאות מדומה 

דוגמא מובהקת לכך היא סדרת משחקי "שר הטבעות", שהופקו לצד הטרילוגיה הקולנועית. בסרטונים המשולבים במשחק ניתן לראות מעבר מושלם בין קטעי הקולנוע לאנימציה הממוחשבת. רוב סרטי הפעולה כוללים קטעים רבים שהופקו בעזרת מחשב ובימאים רבים נעזרים בתוכנות מחשב המדמות את הסצנות שבכוונתם לצלם, ממש כמו במשחק מחשב.

תחומים רבים מעולם המחשבים מצאו את ביטויים כמוטיבים מרכזיים בסרטים. נזכיר כאן את AI של סטיבן ספילברג, המביא את סיפורו של ילד-רובוט כמעט אנושי, כמו גם הסרט "איש המאתיים" שמבוסס על סדרת סיפורי הרובוטים של אייזק אסימוב.

תחילת שנות התשעים הביאה לניפוח בועה ענקית שנקראה Virtual Reality. סרטים רבים נוצרו כשהם מנסים לבחון את הנושא והשפעתו על התפיסה האנושית. לצד עשרות סרטי זבל, עתירי אפקטים גרועים, מצאנו גם כמה פנינים כמו "מכסח הדשא" המרהיב ו "ג'וני נמוניק". הסרט מציג את הגיבור כמאגר נתונים אנושי המבקש את הצלת המין האנושי במעמקי המציאות הממוחשבת.

ואי אפשר, כמובן, מבלי להזכיר את "המטריקס" סדרת הסרטים שלקחה את התפיסה הטכנו-פסיכולוגית לגבולות חדשים

ומשחק המחשב שליווה אותה והופק על ידי יוצרי הסרט - האחים וושבסקי.

העתיד בא 

עם התפתחות הטכנולוגיה ושילוב המשאבים האומנותיים וההפקתיים אנחנו צפויים לראות, בעתיד הלא רחוק, שיתופי פעולה נוספים בין הקולנוע ומשחקי המחשב. מספרי סיפורים מוכשרים ירחיקו לכת בהמצאות של סיטואציות וירקמו עולמות שונים ומשונים שיקומו לתחייה על המסך הגדול או ייסחפו גיימרים על המסכים הקטנים יותר.

המונח "סרטים אינטראקטיביים" הוא כבר לא מילה גסה, למרות שכיום עדיין ניתן למצוא את רוב הסרטים הללו על מדף הפורנו בספריות הסרטים. הטכנולוגיה תירתם להרחיב את טווח החוויה החושית של הקולנוע ותקרב את האינטראקטיביות של משחקי המחשב לכותרי ה-DVD בספריה השכונתית שלכם.

כתבו: צורי שמר ואירית מילוא. הכתבה פורסמה בגיליון מספר 16 של "זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי.