ירדן בר כוכבא והיהדות
השחקנית ירדן בר כוכבא חווה פער מכאיב בין היופי שביהדות "לבין הממסד הדתי שלקח עליה בעלות". היא מאוהבת ביום כיפור (אבל לא צמה), אוהבת לקרוא בתהילים (אבל לא מתחברת לבית הכנסת) ויש לה שאלות קשות לאלוהים. בשבועות היא תעשה "תיקון"
1. החוויה היהודית שלי: החוויה היהודית שלי מתחלקת לשתיים. אחת בגיל 12, הימים ימי מלחמת לבנון הראשונה. אחד מקרובי חוזר בתשובה ובעקבות כך מגיעים לידי ספרים על מעשי צדיקים ואמרותיהם. עד היום אני יכולה לחוש בגוף את העונג של ההתוודעות לאמת רוחנית חזקה שנסתתרה ממני עד אותו זמן וענתה לי על שאלות קיומיות כמו מה קורה לאנשים שמתים ולמה אין לי שיער גולש כמו ליעל קפלן מלכת הכיתה.
מנגד, ובמקביל, חוויתי את הכוחניות של אנשי הדת שהגיעו לביתו של אותו חוזר בתשובה כדי להכשיר את מטבח הוריו. האדנות שבה הסתובבו בבית והיחס המתנשא שלהם כלפי המשפחה היה כמים צוננים שנשפכו על אש ההתלהבות הדתית שעברתי. מאז לא הפסקתי לחוות את הפער המכאיב שבין האמת והיופי שנמצאות במהותם של הכתבים היהודיים לבין הממסד הדתי שלקח עליהם בעלות.
2. עם איזו דמות תנ"כית היית רוצה להיפגש ומה היית אומר לה: שקלתי לבחור בחווה אימנו רק כדי להסביר לה שבגלל הטעות שלה המון נשים הולכות לצרוח את נשמתן במהלך ההסטוריה תוך כדי לידות אינספור ושעם קצת איפוק כל זה יכול להמנע. אבל מכיוון שזה באמת שייך לכיוון הפולני של "נו, נו, נו", אני מוותרת ובוחרת בדבר הכי בנאלי - הייתי רוצה מאוד להיפגש עם אלוהים. לא הייתי אומרת לו הרבה, בעיקר שואלת. למה. למה קורה לי מה שקורה ולמה העולם הוא כמו שהוא, מה המשמעות של הרוע ושל הסבל, ומה אני יכולה לעשות עם עצמי בתוך כל המהומה הזו.
3. יום כיפור שלי: יום כיפור הוא יום בעל עוצמות מדהימות. אני לא צמה. הבעייה שלי עם הצום היא שהוא הופך למטרה בפני עצמה, ולמוקד תחרות סמוייה. מי יצליח לצום כמה שיותר זמן.. נשברת באמצע? אה, את לא מספיק מאמינה... צמת חצי שעה יותר? וואו, יצאת צדיקה גמורה וגם הורדת בדרך 400 גרם (שיקול רוחני בטרוף).
גם קניית המקומות בבית הכנסת מעוררת בי חלחלה. אני מעדיפה למצוא מקום שיעזור לי לחוש את מה שלדעתי הוא לב העניין. בשבילי היום הזה הוא תזכורת. תזכורת שהמהות שלי אינה חומרית ושהגוף שלי, והעולם סביבי משכיחים ממני כל הזמן את המהות הזו. היופי של היום הזה בעיני הוא בעיקר בתחושה שקיימת דלת פתוחה ביני ובין אלוהים, שיש חשיבות גדולה למה שקורה ביני לבין אנשים אחרים ובעיקר שאת כל מה שדפקתי בשני התחומים האלה עוד יש לי סיכוי לתקן. למעשה, היום הזה כל כך מוצלח שאני מנסה ליישם אותו קצת יותר מאשר פעם אחת בשנה.
4. מתי לאחרונה ביקרת בבית כנסת? יש לי בעייה עם בתי כנסת. אני לא מרגישה שם את אלוהים. (כמו שבאותו אופן אני לא אוהבת ללכת לקבר של אבא שלי כי אני לא מרגישה שם שום דבר ממה שהוא היה באמת). אני מרגישה הרבה יותר קרובה אליו בטבע או בנוכחות של אנשים שהופכים את החיים שלהם להתגשמות של אידיאלים רוחניים. אבל הכי אני מרגישה קרובה לאלוהים ברגעים שאני לבד. הרבה פעמים זה קורה בדקות לפני ההרדמות או מייד אחרי ההתעוררות. ושם אני מתפללת לא מעט. לא תמיד לפי נוסחים קיימים. מתוך הסידור הקיים אני הכי אוהבת את תהילים, ולו בשביל הפסוק של "גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי".
5. גן העדן שלי: גן העדן שלי הוא מקום מלא אמת גלויה. שהכל בו בהיר ונגלה. התופעות כמו גם הסיבות שמאחוריהן. הוא מקום מלא מוזיקה והרמוניה. מלא תנועה. יש בו שקט גדול ונוכחות גדולה. הוא מקום שבו, מתוך בהירות תודעתית, אני יכולה לפגוש אדם אחר ולדעת לשם מה נפגשנו ומה נוכל לעשות יחד שיביא לגן העדן שמסביבנו אפשרות לצמוח. יש בו חיים תמידיים ואהבה גדולה, אבל הכי הרבה יש בו הומור.
6. מה את זוכרת משיעורי התנ"ך בבית הספר? מי אמר למי, ובאיזה הקשר. והחרדה שלנצח לא אצליח לזכור מי באמת אמר מה למי. שהרי הכל נלמד בלי שום הסבר מניח את הדעת למה בכלל מישהו אמר משהו למישהו. אין דבר יותר מזעזע מללמוד טקסט רוחני כמו התנ"ך בתור מסמך היסטורי. כבר עדיף לא ללמד אותו בכלל.
7. מה המאכל שרק בשבילו שווה לא לשמור כשרות? צלופח. חיה מגעילה, אני יודעת, אבל טעימה בצורה שאי אפשר לתאר.
8. האוכל היהודי הכי טעים בעינייך: בלי שום שאלה - לטקעס. וכמובן הלטקעס שאמא שלי מכינה. פעם עוד היינו מחכים בסבלנות לחנוכה וימי הולדת כדי לטעום מהן, אבל מאז שהגיעו הנכדים שהתמכרו מיידית ללקטעס של סבתא, כל המשפחה זוכה מן ההפקר ומקבלת מדי שבוע-שבועיים לביבות נימוחות שזוכות לתשואות נלהבות כל פעם מחדש.
9. מה בין יהודי לגוי? תלוי מי היהודי ומי הוא הגוי. עצם היותי יהודיה הוא משהו חסר משמעות מלבד המשמעות שאני נותנת לכך. הדבר היחיד שקובע הוא מה אני עושה בעולם הזה. ומה עושה אותו גוי. ואם לא נחפש לעשות טוב נהיה רשעים באותה מידה ואם את הטוב נעשה, האם זה באמת משנה באיזה שם נקרא לכך?
10. מהי תרבות יהודית לדעתך? תרבות יהודית היא כזו ששואבת קודם כל מן הכתבים היהודיים שאוצרים בתוכם חכמה נצחית. ועם זאת, כיום, משימתה של התרבות היא למצוא את המענה לשאלות ההווה. להקשיב לקולה של רוח הזמן ולחפש אחרי המענה שיכולים לתת הכתבים האלו לזמן הזה. הזמן שבו העולם בחוץ לא מציע שום משמעות, שבו הכל נראה מקרי וכל אדם נאחז ועושה רק למען עצמו. זה זמן של חושך גדול, אבל שדווקא בו, גדל החיפוש אחרי משמעות כזו ויש הזדמנות לאדם להדליק את האור בתוך עצמו. הנציג המוצלח ביותר בעיני של התרבות היהודית כיום הוא אהוד בנאי שהשירים שלו מלאים בחיפוש הזה.
11. לכבוד שבועות - מהו תיקון שאת צריכה לעשות? יש לי אינספור תיקונים שאני צריכה לעשות, אבל העיקרי שבהם קשור לפחד. יש לי עניין גדול עם התגברות על פחד. נולדתי לתוך משפחה שהיא מיתוס של גבורה ובמהלך רוב החיים שלי חיפשתי לעשות את מה שהכי מפחיד אותי. אבל היום, כשיש לי ילדים אני מוצאת את המאבק הזה יותר ויותר קשה. וכנראה שמול הפחד יכולה לעמוד בעיקר אמונה. הייתי שמחה לומר שעברתי כבר את התיקון הזה אבל הדרך שלי עוד ארוכה.
ומילה אישית על שבועות - הוא היה כמעט חסר משמעות בשבילי עד שהגיעו הילדים לחיי. מאז החג התמלא בשמחה של בוא הקיץ ובחגיגה של כוחות הטבע והפריון. הפנייה מ"עלמא" לקרוא את מגילת רות שימחה אותי מאוד כי רות היא אחת הנשים האצילות בתנ"ך, והסיפור של המגילה מכיל בתוכו אהבה אנושית שחוצה דתות ועמים.
12. בקשה מאלוהים: כדברי תפילה עתיקה שאבא שלי זכרונו לברכה היה חוזר ואומר לי כשהייתי מתפרקת (וזה קרה לא מעט): "תן לי את הכוח לשנות את מה שאין ביכולתי לשנות, תן לי את הכוח לקבל את מה שאין ביכולתי לקבל, ותן לי את החכמה להבדיל בין אלו לאלו. ואם אפשר, גם שיער גולש כמו של מלכת הכיתה יעל קפלן?"
ירדן בר כוכבא תקרא את מגילת רות בתיקון ליל שבועות של "מכללת עלמא" שייערך ביום ג', משעה 21:30 ועד הזריחה, במוזיאון תל אביב, בסינמטק חיפה ובבית הכט שבחיפה.
היהדות ואני:
- עידית טפרסון
- אהוד יערי
- נורית דאבוש
- אלונה קמחי
- זאב בילסקי
- נאוה סמל
- יאיר לפיד
- ענת גוב
- אבי בניהו
- אסא כשר
בהכנת הידיעה השתתפה יעל איכנולד