ארובות קפדוקיה: הכישוף של הטוף

התמזל מזלו של אזור קפדוקיה במרכז טורקיה, שבורך בתופעת טבע ייחודית שאין שנייה לה בעולם: ארובות טוף ענקיות בצורת קונוס, המשתרעות על פני עמקים נרחבים.

ומי אחראי על תבנית נוף זו? שלושה הרי געש שהיו פעילים בעבר, וכיסו את האזור כולו בשכבת אפר געשי. במשך השנים הפך האפר לטוף רך ונקבובי, לאחר מכן באו רוח, מים, וגם יתר איתני הטבע, שפעלו על השרידים שהותירו הרי הגעש. מן הפעילות של "אמא טבע" נותרו הארובות, ששרדו בשל חוזק הסלע שעטף אותן.

ארץ הסוסים השחורים

קפדוקיה (Cappadocia), המכונה ארץ הסוסים השחורים, שוכנת כאמור במרכז טורקיה, כ-150 ק"מ מדרום-מזרח לאנקרה. בעבר שימש האזור מרכז של האימפריה החיתית ואף כפרובינציה רומית חשובה המוזכרת בברית החדשה. גם האשורים, היוונים, הביזנטים הסלג'וקים ואחרים השאירו את חותמם על האזור.

קפדוקיה אינו אזור גדול, וכדי לתור אותו כהלכה אני ממליץ להתמקם באחת משלוש העיירות המרכזיות: אורגופ (Urgup), גרמה (Goreme) או אבאנוס (Avanos), שנמצאות בלב האזורים שעמוסים בארובות הטוף, ואשר יכולות לשמש בסיס קבע, ממנו ניתן לצאת לטיולים יומיים בכל האתרים המעניינים.

אחד מאתרים אלה הוא המוזיאון הפתוח של גרמה (כ-6 יורו לאדם). מייד עם הכנסנו לאתר נבחין בסלע ענק מלא פתחים, ומולו נוף מרהיב אל ואדי ירוק. בכל שטח המוזיאון כנסיות אינספור שנחצבו בסלע, ורובן ככולן מכוסות בציורי קיר צבעוניים. אם תטפסו אל הכנסיות הגבוהות יותר תוכלו לראות את המוזיאון כולו והנוף שניבט ממנו לכיוון מערב. האתר הוכרז כנכס לאומי והוא משומר ומתוחזק היטב. אם אין ברצונכם להדחק עם מאות ואלפי המבקרים, מומלץ להגיע דווקא בין השעות 12-14 בצהריים, הזמן בו רוב קבוצות התיירים עסוקות בארוחת צהריים.

לרומנטיקנים שביניכם מומלץ להשתקע באחד מן המלונות שבנויים כמערה, למרות שלא כולם אותנטיים. חוויה בלתי נשכחת היא שהייה במלון גמירסו שבבעלות משפחה מקומית מהכפר אייבלי, שגם מחדריו ניבט נוף מעורר השראה. במרפסת המשותפת לכל החדרים תוכלו להתפנק עם ארוחת בוקר ובנדנדת עץ, שיכולותיהַ בהרדמת תיירים מוכחת (כך לפחות טוען הבעלים). המקום קרוב לאזורים המתויירים, ולמרות זאת יש בו שקט ושלווה יוצאי דופן.

העיירה אבאנוס בקפדוקיה מפורסמת בין השאר בבתי המלאכה העוסקים בקדרות מזה מאות שנים. אם תכנסו לאחד מבתי המלאכה תמצאו אולמות ענקיים של עבודות אמנות על הקירות והתקרה, בשלל גוונים וסוגים. ניתן גם להיכנס ולצפות באמנים, מציירם ומאיירים על כלי הקרמיקה במיומנות מופלאה.

גרמה וזלבה

בעמק גרמה, המוכרז כפארק לאומי, ניתן לערוך מספר טיולים קצרים. אחד הוואדיות באזור הוא עמק היונים, ממנו ניתן להבחין מרחוק במבצר "קאלה", שנחצב בתוך סלע אדיר ממדים, ושלפעמים קשה להבין כמה קשה ומורכבת היתה בנייתו. בעמק זלבה (Zelve) מקבץ ארובות מרשים שאסור לפספס. בטווח נסיעה קצרה מכאן נמצא עמק פריבג'לאר (Vadisi Peribacalar) ובו ריכוז הארובות הצפוף והיפה ביותר לדעת המקומיים. האמת, אין מה להתווכח איתם.

מומלץ מאוד לעצור על אם הדרך מגרמה לכיוון הכפר צ'אבושיר (בו שוכן מבצר קאלה), ולהעביר קצת זמן על כוס תה מקומית, לפצח פיסטוקים, להביט על הנוף ולהתמוגג. אני בחרתי לנסות ולאמת את השמועה שלנצח טורקי בשש-בש זה בלתי אפשרי. את תוצאות הניסוי אשמור לעצמי, אבל אני חייב לציין שעל מרס טורקי הם משום מה לא שמעו. ככה מנופצים להם מיתוסים עליהם גדלנו ושחקנו.

עוד כמה דקות נסיעה, לאחר שחולפים על צ'אבושיר, ניתן ואף מומלץ לערוך סיור רגלי קצרצר בעמק דברנט. פה תוכלו ללכת בין הארובות הוורדרדות (ההבדל בין צבעי הארובות נובע מהרכב המינרלים שבסלע). בסוף המסלול, שאורך פחות מ-30 דקות, מתנשאת ארובה שקיבלה צורה של גמל חד-דבשתי. זהו אחד המסלולים היחידים באזור שבהם ניתן להלך בין הארובות ולהביט מקרוב בתופעה המוזרה, ללא הרעש וההמולה שיוצרות קבוצות התיירים.

ממעמקים קראתיך קפדוקיה

עם האטרקציות הבולטות ביותר בקפדוקיה נמנות כ-40 ערים תת קרקעיות. באחת מהן, דרינקויוּ שמה, נתגלו לא פחות משמונה מפלסים תת-קרקעיים בעומק של כ-50 מטרים. הירידה במפלסים מטילה אימה: נסו לדמיין את עצמכם בנקבה שיורדת למעבה האשמה ואינה נגמרת. בחלק מהדרך תבחינו מעליכם בסורגי מתכת עליהם הולכת קבוצה אחרת של אנשים, שאין לכם מושג מהיכן הגיעו. אל תתפלאו אם תיירים שבאים מן הכיוון השני יעכבו אתכם בדרככם. למתעניינים בציורי קיר אגב, מומלץ להצטייד בפנס.

הערים התת-קרקעיות נחצבו מסיבות ביטחוניות בידי החיתים, ככל הנראה כבר לפני כ-4,000 שנה: כשהחלו הפולשים לפשוט על האזור נאלצו התושבים המקומיים למצוא פתרון. במקום לברוח הם בחרו לחצוב באדמה הרכה, ותחתה בנו ערים שלמות, ובהן כל הדרוש לקהילה ביומיום: מטבח, מחסן מזון ואפילו בתי כלא.

הֵי דרומה לסונאלי

בעיירה מוּסטפפּאשָּה התגוררו בעבר בצוותא יוונים וטורקים. בשנת 1923 בעת חילופי האוכלוסיות נאלצו התושבים היוונים לעזוב את המקום. בעיירה מצוי מקבץ כנסיות מעוטרות ומרשימות ביותר. כמו כן, ניתן לשבת באחד מבתי הקפה (התיירותיים, יש לומר) שבכיכר המרכזית. בימי ראשון נערכת בכנסיה מיסה גדולה. אם יתמזל מזלכם והגעתם למקום ביום א' לקראת הצהריים, אל תוותרו על השירה הבוקעת מהמבנה.

אזור העמקים של סונאלי נחשב לאחד היפים בקפדוקיה. בצידי הכבישים תוכלו להבחין בדלתות מתכת בסלע, מאחוריהן נמצאים מחסנים של תפוחי אדמה הגדלים האזור. בסלעים ובמצוקים, חצובים מאות ואלפי חלונות, שצבע לבן מקיף את מסגרתם. "התמרור הלבן" משמש אזהרה ליונים המקננות בפתחים, על מנת שלא יכנסו בסלע בעת מעופן.

מסגרת לבנה לחלונות. זהירות קיר (צילום: רון פלד)

בעמקים של סונאלי, כרגיל, כנסיות עתיקות, ציורי קיר ונוף בלתי פוסק. תוך כדי הנסיעה לתוך הכפר סונאלי ניתן להבחין בצידי הכביש בבתים שדומים לקרוונים. מסתבר שהרשויות העבירו אותם לפני מספר שנים, מחשש שבתי הטוף שנחצבו בסלע יתמוטטו על יושביהם.

לפני סיום אציין שקפדוקיה הוא אחד האזורים המומלצים בעולם לטיול בכדור פורח. 60 דקות של שכרון חושים, בגובה עשרות מטרים מעל האזור כשעשרות כדורים נוספים מציפים את השמיים. על כך, בכתבה הבאה.

מה כדאי לקחת

• מומלץ להביא פנס - בעיקר לחובבי אמנות וציורי קיר
• מצלמה עם כרטיס זיכרון גדול (די קשה להפסיק לצלם באזור)
• חובבי אופניים יגלו שמדובר בגן עדן לטיולים. באזור גרמה ראיתי עשרות מדוושים, וניתן כמובן לשכור אופניים ושאר רכבי שטח
• ההרשמה לטיול בכדור פורח אפשרית גם מהמלון. גם אם התענוג אינו זול, זהו טיול שלא תשכחו לעולם
  

• הכותב היה אורח של לשכת התיירות הטורקית . טל' 03-5176157