עישון: למה לנשים כדאי יותר להפסיק
למרות המלחמה העולמית בסיגריות, מספר המעשנים לא ירד באופן משמעותי, ויותר ויותר נשים הצטרפו לחגיגת הניקוטין ההרסנית. מדוע גברים ונשים נפגעים בצורה שונה מעישון, מי מבין שני המינים חשוף יותר להתמכרות, ומי מרוויח יותר מהוויתור על הפרחת העשן
עישון אולי מסמל לאישה חופש ועצמאות, אך למעשה שם אותה בנקודת שפל ביחס לגבר מבחינה רפואית וחברתית: אישה מעשנת מסכנת גם את ילדיה וגם את עצמה אם היא מטופלת בגלולות למניעת הריון, בנוסף לקיצור תוחלת חייה ולהידרדרות הצפויה באיכות חייה עם השנים.
בשנים האחרונות מתגלה שוני בנזקי העישון אצל נשים וגברים, אף שבשני המקרים הנזק הבריאותי ידוע מראש. כתבה זו תציג את השפעותיה השונות של הסיגריה על האישה ועל הגבר, ואת דרכם השונה להתמודד עם הפסקת העישון?
השפעות על הרחם ועל הערמונית
עישון משפיע באופן שונה על פעילות הלב של נשים ושל גברים, כך מצאו כמה מחקרים שהתפרסמו לאחרונה. כך למשל קבעה החברה לחקר בריאות האישה בארה"ב שהעישון מזיק יותר ללב האישה. בשני המינים מעלה העישון ב־50% את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, אבל מחקר נרחב שבוצע בכמה מדינות באסיה הראה שלמעשנות סיכון מוגבר לסבול מהמחלות האלה בהשוואה למעשנים.
ממצא דומה אובחן גם בארה"ב ופורסם בעבר בכתב העת הבינלאומי לאפידמיולוגיה. להערכת החוקרים, לעישון השפעה שלילית על ההורמון אסטרוגן בגוף האישה, שמעניק לה הגנה מפני מחלות לב עד גיל המעבר, בנוסף להשפעה השלילית של העישון על מערכת קרישת הדם בשני המינים. אגב, הנושא עדיין מצוי במחלוקת, ומחקר שבוצע בסקוטלנד בשנים האחרונות מצא שאין הבדל בהופעת מחלות לב בין מעשנות למעשנים.
עוד סכנה חמורה לאישה עקב עישון היא הסיכון המוגבר ללקות בסרטן צוואר הרחם, ששכיחותו עולה בקרב מעשנות. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב עת לחקר מחלות הסרטן מצא שמעשנות שהן גם נשאיות של וירוס הפפילומה האנושי, שגורם לסרטן צוואר הרחם, הן בסיכון גבוה פי 14 לפתח את המחלה בהשוואה למעשנות שלא נשאו את הווירוס. לעומת זאת, לא מעשנות שנשאו את הווירוס היו רק בסיכון גבוה פי 6 ללקות בסרטן הזה בהשוואה לנשים שלא עישנו ולא היו נשאיות של הווירוס.
גם משך העישון העלה את רמת הסיכון של האישה לפתח סרטן צוואר הרחם. "לאחרונה כולם מדברים על התועלת בחיסון החדש למניעת סרטן צוואר הרחם, אבל עכשיו ברור שיש אמצעי זול יותר למנוע את המחלה: להפסיק לעשן," אומרת מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן.
ואילו גברים צריכים להיזהר מהקשר בין עישון לסרטן הערמונית. חוקרים מאוניברסיטת ג׳ונס
הופקינס בארה"ב מצאו שעישון מעלה את הסיכון של גברים מתחת לגיל 55 לפתח סרטן ערמונית מפושט יותר בגוף בהשוואה ללא מעשנים. מחקר אחר מצא שעישון אגרסיבי של חפיסה ביום במשך 40 שנה, או של שתי חפיסות ביום במשך 20 שנה, מכפיל את הסיכון של גבר לפתח סרטן הערמונית בגיל העמידה. עישון מגדיל גם את הסיכון לפתח סוגים נוספים של סרטן, למשל סרטן שלפוחית השתן, שמסוכן יותר למעשנות בהשוואה למעשנים, לפי מחקר שבוצע באוניברסיטת דרום קליפורניה.
הבדלים בין המינים נצפו בעיקר בסרטן הריאות, שנפגעיו ב־80% מהמקרים הם מעשנים ומעשנות. מחקר מאוניברסיטת נורת׳ווסטרן מצא שמעשנות שחלו בסרטן הריאות סובלות מפגיעות קשות יותר ברקמות הריאות בהשוואה למעשנים שחלו. החוקרים מצאו נזק גדול יותר בגנים שמרכיבים את רקמות הריאות אצל נשים חולות, כנראה כתוצאה מהפעלה מוגברת של הגנים על ידי ההורמון הנשי אסטרוגן, בין אם באופן טבעי ובין אם ההורמון ניתן לנשים כתרופה. אבל המעשנות החולות שרדו מעט יותר בהשוואה למעשנים החולים, לפי נתונים שנאספו בעבר בארץ: כחמש שנים מהופעת המחלה שרדו עד 9% מהגברים לעומת 13% מהנשים.
לנשים קשה יותר להפסיק
"ההתייחסות לעישון שונה בין גברים לנשים," מסביר עמוס טפלא, פסיכולוג ומנחה סדנאות לגמילה מעישון באגודה למלחמה בסרטן. "אצל בנות מבטא העישון חברות, נקשר לרוב למצבי רוח משתנים ותופס מקום מרכזי בדימוי העצמי. אצל בנים קשור העישון בעיקר לתפקוד החברתי, כלומר מדובר אצלם בסוג של ׳שואו׳."
העישון מבטא חברות (צילום: index open)
מעשנים רבים טוענים שהעישון מפחית אצלם מתחים, אבל לדברי טפלא לחץ הוא לא הסיבה האמיתית לעישון. "מעשנים חושבים לפעמים שהסיגריות מרגיעות אותם, אבל עישון לא מתחיל על רקע של מתחים, אלא בעיקר משעמום וכדי לענות על צרכים חברתיים," הוא אומר. "נשים רבות מתחילות לעשן בצבא, למרות שהשירות הצבאי שלהן לא מלחיץ ומספק אורח חיים די רגוע".
בזמן הגמילה, אומר טפלא, גברים מעשנים מדווחים לרוב על פגיעה בתפקוד היומיומי. "קשה להם להתרכז, לחשוב ולבצע פעולות יומיומיות. לעומתם נשים מתלוננות בעיקר על מצבי רוח ירודים, כמו דיכאון ובכי לא מוסבר."
לקשר הנשי בין עישון למצב רוח יש תמיכה מדעית. לא במקרה התרופה זייבן, הראשונה שהצליחה לגמול מעשנים ביעילות, היא במקור תרופה נוגדת דיכאון. אזורי המוח שאחראים לנטייה לדיכאון קשורים גם למנגנון ההתמכרות לסיגריות. "יש טענות שלפיהן התחלת העישון קשורה בהופעת מצבי רוח ירודים, למשל דיכאון קל ועצבות, מה שגורם למעשן לחשוב בהמשך שהסיגריה מרוממת את מצב הרוח שלו," אומר טפלא.
נשים גם מדווחות על יותר קשיים במהלך הגמילה מעישון בהשוואה לגברים. אחת הסיבות היא ההבדלים בספיגת עשן הסיגריות בין המינים. קצב ספיגת הניקוטין שמצוי בסיגריה מהיר יותר בגוף האישה בהשוואה לגוף הגבר.
הניקוטין נספג מהר יותר אצל נשים (צילום: index open)
לפי מחקר שבוצע באוניברסיטת קליפורניה, הניקוטין נשמר בגוף הגברים זמן רב יותר לפני התפרקותו 132 — דקות, בהשוואה ל־118 דקות אצל נשים ו־96 דקות אצל נשים שנוטלות גלולות למניעת הריון. "בגלל שקצב הספיגה של הניקוטין מהיר יותר בנשים, הוא חסר לנשים מהר יותר אחרי סוף הסיגריה האחרונה," מסבירה ד"ר ניבה שפירא, דוברת עמותת הדיאטנים הקליניים ׳עתיד׳. "זו הסיבה שנשים נוטות יותר מגברים להצית סיגריה חדשה זמן קצר אחרי שסיימו את הקודמת, ולפעמים אפילו להדליק סיגריה בסיגריה."
הקושי המוגבר של מעשנות להיגמל קשור גם בחשש מהשמנה. נשים רבות תופסות את העישון כאמצעי להימנע מעלייה במשקל, ובצדק. לפי מחקרים, לניקוטין שבסיגריות יש השפעה על פעילות האינסולין, שגורם להאטה בפירוק הסוכרים ושומר לאורך זמן על תחושת השובע.
"הסיגריה מעבירה את תחושת הרעב גם בגלל העיסוק עם הפה, שמשמש תחליף לאוכל," מוסיף טפלא. "גמילה מעישון לרוב מלווה בהשמנה בשני המינים, אבל באופן כללי ההתייחסות למשקל הגוף חשובה יותר לאישה. כשנשים מפסיקות לעשן,
לעיתים נעלמת היכולת שלהן להתמודד עם ניהול המשקל, ומתפתחת אצלן תחושת חוסר אונים שמצריכה התייחסות מיוחדת, למשל בתמיכה קבוצתית".
שילוב של דיאטה בתהליך הגמילה יעיל יותר בנשים מאשר בגברים. "ידוע שדיאטה מגדילה את היכולת להיגמל בשני המינים, אבל השפעתה מוגברת בנשים," אומרת ד"ר שפירא. מומלץ להתחיל עוד לפני שלב הגמילה בתזונה מיוחדת, להכנת הגוף למחסור הצפוי בסיגריות.
"הכנה מראש מקילה את תופעות הלוואי שמלוות את הגמילה ובהן השמנה," מסבירה ד"ר שפירא. "דיאטה גם מסייעת פיזיולוגית בגמילה כי היא משפיעה על הטעם של הסיגריה. ירקות, פירות ומוצרי חלב רזים גורמים לטעם רע יותר של הסיגריה. מקלות גזר וסלרי ושתיית מים מרובה יכולים לשמש תחליף להתעסקות בפה עם הסיגריה".
הרווח הנשי, ההפסד הנשי
בסוף הגמילה צפויות הנשים להרוויח יותר מהגברים. לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת האמריקאי לאפידמיולוגיה, תפקודי הריאות של מעשנות שנגמלו משתפרים ברמה טובה יותר מתפקודי הריאות של מעשנים שנגמלו. במהלך המחקר עקבו החוקרים אחרי 5,300 אנשים בגיל המעבר שסבלו ממחלת ריאות כרונית כתוצאה מעישון. שנה אחרי הגמילה השתפרו תפקודי הריאות של הנשים פי 2 לעומת הגברים, והפערים נשמרו לטובת הנגמלות גם חמש שנים אחרי התהליך.
בינתיים נמשכת בישראל מגמה מתונה של עלייה במספר המעשנים, אם כי לאחרונה נדמה שהיא נבלמת. לפי נתוני משרד הבריאות, כרבע מהישראלים מעשנים: 32% מהגברים ו־19% מהנשים. בקרב בני הנוער בכיתות ז׳ עד י"ב מעשנים 8% מהבנים ו־5% מהבנות.
שיעור הגברים המעשנים בארץ נע סביב הממוצע במדינות המע־ רב, ושיעור המעשנות נמוך יותר, בעיקר בגלל היקף עישון מצומצם של נשים בחברות מסורתיות. כך למשל במגזר הערבי 45% מהגברים מעשנים, אך רק 7% מהנשים הערביות מעשנות. לפי הערכות, מדי שבוע מתים 192 ישראלים ממחלות שקשורות בעישון, מתוכם 27 מעישון פסיבי, כלומר מסיבוכים שקשורים לחשיפה סבילה לעשן הסיגריות.
נשים מתחילות לעשן בגיל מאוחר יותר מגברים. מבין המעשנים בגיל בית הספר, בנות מתחילות לעשן בגיל 14.5 בממוצע בהשוואה לגיל 13.8 אצל בנים.
בצבא הפערים בין המינים מתקבעים גם במה שקשור לעישון: בין הגברים 29% — מהמתגייסים לצה"ל מעשנים ו־41% מהמשתחררים, ואצל הנשים 33% — מהמתגייסות מעשנות ו־38% מהמשתחררות. בעוד שאצל חיילים נשמרה יציבות
בעשור האחרון בשיעור המעשנים בזמן השחרור, אצל חיילות נרשמה עלייה של 26% במספר המעשנות עם שחרורן.
בעולם גוברת מגמת העישון בשנים האחרונות, בעיקר בקרב נשים. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 12% מהנשים מעשנות, שיעור שצפוי לעלות לפי הערכות. במקביל מעשנים 48% מהגברים, שיעור שצפוי דווקא לרדת.
גם יצרניות הסיגריות זיהו את ההבדלים בהשפעת הסיגריה על האישה ועל הגבר מבחינה גופנית ונפשית והן מנצלות אותם לצורך העלאת המכירות. כמעט כל החברות השיקו בשנים האחרונות סיגריות נשיות, לרוב דקות יותר אבל גם ארוכות יותר, לפעמים בתוספת טעם עדין לניקוטין.
הרשת הבינלאומית של נשים נגד טבק התריעה לאחרונה שגם הפרסומות במדינות המתפתחות מעודדות נשים לעשן סיגריות. נמצא שחברות הסיגריות מרכזות מאמץ בעידוד נשים לעשן במדינות כמו הודו וסין, כפי שעודדו עישון אצל נשות המערב בשנות ה־60 וה-70.
לפנייה לכתב/ת 
