התבלין המרפא
תולדות החיפוש אחר תרופות חדשות זרועות בסיפורים על חיטוט ברשימות עתיקות של תרופות עממיות וליקוט צמחים בעת שיטוט ביערות. כעת, מקווים חוקרים כי ניתן יהיה להיעזר בכורכום לריפוי מחלות קשות דוגמת אלצהיימר וסרטן
תולדות החיפוש אחר תרופות חדשות זרועות בסיפורים על חיטוט ברשימות עתיקות של תרופות עממיות וליקוט צמחים בעת שיטוט ביערות. תרכובות תרופתיות מקובלות רבות התגלו בעצים, בשיחים, ברכיכות ואפילו באדמה. מוצאו של האספירין בקליפת עץ הערבה, סטטינים המפחיתים את רמת הכולסטרול מקורם בעובש וארטמיסינין נגד מלריה התגלה בשיח שהשימוש בו מקובל ברפואה הסינית המסורתית. עם זאת, חברת "שאמאן תרכובות פרמצבטיות", שגייסה 90 מליון דולר לחיפוש ידע עממי למקורות תרופתיים חדשים, וזכתה לפרסום נרחב, נאלצה להנמיך את כוונותיה עד שלבסוף מכרה את מוצריה כלא יותר מתוספי מזון לפני שסגרה את שעריה.
עוד בנושא
תרופה למטרה
מגזין המכון
זיהוי שלבי מפתח בהתבטאות חלבונים עשוי לקדם פיתוח תרופות ממוקדות, שלא יגרמו השפעות לוואי
כעת עשויה המגמה להתהפך שוב. כמה תרכובות טבעיות - כמו רֶסווֶרַטְרול המופק מיין אדום וחומצות שומן אומגה-3 משמן דגים - זכו לאחרונה לתשומת לב לאחר שמחקר ראשוני רמז שאפשר לרפא או למנוע מחלות באמצעותן, בדרך זולה וללא תופעות לוואי רבות. לרשימת התרכובות האלה הצטרף עתה הכורכום, אבקה צהובה-כתומה המופקת מצמח הכרכום האסייני curcuma longa. אם כן, הכורכום כבר אינו רק עוד מרכיב של קארי או טנדורי, המשמש מאז ימי קדם לתיבול מזון ולמניעת קלקולו.
פרק מתוך ספר העומד לראות אור, למשל, מתאר את המרכיבים בעלי הפעילות הביולוגית המצויים בתבלין. לטענת הספר, החומר כורכומין ותרכובות דומות לו הנקראות כורכומינואידים פועלים כנוגדי חמצון, משככי דלקות, קוטלי נגיפים, קוטלי חיידקים ופטריות והם בעלי פוטנציאל לפעול נגד סרטן, סוכרת, שיגרון, מחלת אלצהיימר ומחלות כרוניות אחרות. ב-2005 אוזכר הכורכומין בכ-300 מאמרים מדעיים וטכניים המופיעים במאגר הנתונים של הספרייה הלאומית האמריקנית לרפואה, PubMed, בהשוואה ל-100 אזכורים בקירוב רק חמש שנים קודם לכן.
מדענים, המכנים את עצמם לעתים בבדיחות הדעת בשם כורכומינולוגים, נמשכים אל התרכובת הזאת בשל השפעותיה המועילות המרובות על הגוף ובשל רעילותה הנמוכה בעליל. הם תוהים כעת כיצד אפשר להשתמש בתבלין ובנגזרותיו לא רק לריפוי אלא גם כתרופה מונעת זולה נגד המחלות המפחידות ביותר. לתבלין יש גם כמה תכונות טיפוליות מפתות. היות שהוא משבש מסלולים ביולוגיים רבים כל כך, הוא עשוי להועיל בטיפול נגד סרטן: תאים ממאירים יתקשו לפתח עמידות ויאלצו לעבור מוטציות רבות כדי להימנע מהתקפתו רבת הפיפיות.
ואולם, האם התרכובת מוכנה לשימוש נרחב? כמה מחקרים מציעים לנקוט זהירות. בין 1,700 האזכורים לכורכומין ב-PubMed יש כמה מחקרים המראים כי תרכובת המשפיעה על מסלולים ביולוגיים כה רבים עלולה לפגוע לעתים במתג הלא נכון ולמעשה לעודד מחלה.
היסטוריה רפואית ארוכה
לכורכום, הקרוי בשם "הלדי" בשפה ההינדית, "ג'יאנג הואנג" בסינית, "מנג'ל" בשפה הטמילית (ופשוט "איכסה" כשהוא ניתז על חולצת ספורט לבנה בפיקניק ויוצר כתם צהוב) יש היסטוריה רפואית שאורכה 5,000 שנה. אז השתמשו בו כתרופה עיקרית להגלדת פצעים, לטיהור דם ולטיפול בחוליי קיבה בשיטת הרפואה האיור-וודית ההודית.
הדיווח הראשון ב-PubMed על פעילותו הביולוגית של הכורכומין הוא מ-1970, כשקבוצה של חוקרים הודיים דיווחו על השפעותיה של התרכובת על רמות הכולסטרול בחולדות. קצב המחקרים הלך ועלה בשנות ה-90. אחד מן החוקרים המובילים היה בהאראט אגראוול, מדען שעבד קודם לכן בחברת ג'ננטק ופנה אחר כך אל הכורכום. הוא נקט גישה שונה בדרכו לחיפוש טיפולים בסרטן. עבודתו הוליכה אותו בעקיפין לכורכומין.
בשנות ה-80 היו אגראוול והצוות שלו הראשונים שבודדו שתי מולקולות חשובות של המערכת החיסונית הגורמות לתמותה של גידולים וזוהו כבעלות פוטנציאל למלחמה בסרטן: TNFα ו-TNFβ. שתי המולקולות האלה מסוגלות להשמיד תאים סרטניים אם מיישמים אותן ברקמות ממוקדות אבל כשהן נסחפות במחזור הדם הן רוכשות תכונות אחרות ולמעשה מעודדות צמיחת גידולים. שתי תרכובות ה-TNF מפעילות חלבון חשוב, הפקטור הגרעיני כפא B (NF kappa B), המפעיל בתורו צבא שלם של גנים המעורבים בתהליכים דלקתיים ובחלוקה של תאים.
קשר זה בין תהליכים דלקתיים ובין חלוקה בלתי מבוקרת של תאי סרטן עוררה את אגראוואל לחזור לשורשיו. ב-1989 הוא עבר למרכז הסרטן על שם מ' ד' אנדרסון באוניברסיטת טקסס והחל בחיפוש אחרי תרכובות היכולות לשכך דלקות ולהיות בעלות השפעה נגד סרטן. הוא זכר מימי נעוריו בהודו, כי כורכום נחשב לחומר אנטי-דלקתי ברפואה האיור-וודית, ולכן החליט לנסות את התבלין. "לקחנו קצת כורכום מן המטבח וזרקנו אותו על כמה תאים," הוא נזכר. "לא יכולנו להאמין. החומר חסם לגמרי את פעולת ה-TNF וה-NF kappa B ".
אגראוואל המשיך ופרסם את מחקריו שהראו כי חסימת מסלול ה- NF kappa B באמצעות כורכומין מעכב את השכפול ואת ההתפשטות של סוגים שונים של תאים סרטניים. מחקר זה שימש קרש קפיצה לניסויים קליניים מוקדמים במרכז על שם מ' ד' אנדרסון שבהם שימש הכורכומין כתרופה מלווה בטיפול בסרטן הלבלב ובמיאלומה נפוצה. ניסויים נוספים מתחילים עתה ובמקומות שונים כבר מתקיימים ניסויים למניעת, בין השאר, סרטן המעי הגס ומחלת אלצהיימר. מחקרים ראשוניים בתאים או בבעלי חיים הראו כי כורכומין עשוי להיות פעיל נגד מגוון של מחלות דלקתיות, כולל דלקת הלבלב, שיגרון, דלקות מעיים וקיבה, אלרגיה וחום. כמו כן הניסויים בכורכומין מראים תוצאות מבטיחות בתחום הסוכרת, המחלות האוטו-אימוניות ומחלות הלב וכלי הדם.
עד עתה לא נערכו הניסויים הקליניים הגדולים הדרושים לשם הוכחת היעילות נגד סרטן ומחלות אחרות. ואולם, אגראוואל הפך לאביר האגרסיבי של התבלין שהביא ווסקו דה-גאמא לאירופה ממסעותיו במזרח. אגראוואל כתב פרק בספר לימוד חדש, שהוא היה גם אחד מעורכיו, הנקרא "כורכומין: הזהב ההודי הטהור."
מכון מ' ד' אנדרסון, שהוא מכון בעל שם עולמי לחקר הסרטן, החל לעודד את השימוש בכורכום יותר ממה שאפשר לצפות מדרך טיפולית שלא עברה את הניסויים הקליניים המוקפדים במלואם. מדור השאלות והתשובות באתר האינטרנט של המכון ממליץ לקנות כורכום מספק סיטונאי מסוים, ששילם לאגראוואל שכר כדובר. חברה זו אף הוציאה הודעה לעיתונות המצהירה כי המוצר שלו הוא "המרכיב הנבחר" של מכון מ' ד' אנדרסון.
מדור השאלות והתשובות מציע גם כי חולי סרטן יעלו בהדרגה את המינון היומי של התבלין עד ל-8 גרם, פי 40 מן הכמות הנצרכת בתפריט ההודי הממוצע. המינון המקובל של רוב החומרים הפרמצבטיים הוא, לעומת זאת, בתחום המיליגרמים. באחת הפסקאות האתר אף טען כי "לאחר שמונה שבועות אפשר לצפות להטבה של ממש." כשנשאל אגראוואל אם אין הוא מודאג באשר לתופעות לוואי עקב המינון של שמונה גרמים ליום, הוא ענה כי בניסויים קליניים קטנים במכונים אחרים המינון הגיע עד ל-12 גרם וכי החולים היו מודיעים לו על כל השפעה מטרידה שהייתה למינון המומלץ על ידי מ' ד' אנדרסון. החוקר, הבולע בעצמו גלולת כורכומין אחת מדי יום, דוחה את הזהירות האופיינית הנקוטה על ידי חוקרים בטרם נערכו ניסויים קליניים מבוקרים היטב בקנה מידה גדול. "אנשים נוטלים הרבה תוספי מזון אחרים ואני חושב שאתה לא זקוק לשום דבר אחר אם אתה נוטל כורכום," אומר אגראוואל.
האם הכורכומין מעודד סרטן?
מדור השאלות של מ' ד' אנדרסון וזרם של הודעות לעיתונות ממכונים שונים על אודות נפלאות הכורכום מתעלמים מקובץ מאמרים מקצועיים קטן המורה על צד אפל: האפשרות שלמעשה התבלין עלול לפעמים לעודד את הישרדותם של תאים סרטניים. ב-2004 חקר יוסף שאול מן המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע ברחובות את האנזים 1NQO המווסת את כמות החלבון הידוע p53. כשעולות רמות ה- p53בתאים נוקט החלבון בתמרון הגנה הגורם לתאים פגומים או סרטניים להפסיק את חלוקתם או אפילו להתאבד.
שאול ועמיתיו מצאו כי חומר נוגד קרישה, דיקומרול, ותרכובות דומות חסמו את האנזים 1NQO שמנע מה- p53לבצע את תפקידו. החוקרים תהו מה יקרה אם יחשפו את p53 בתאים נורמליים ובתאים סרטניים של לוקמיה מיילואידית לנוגדי חמצון כמו כורכומין ורסוורטרול. לפליאתם, הם מצאו כי כורכומין, שעיכב את האנזים הזה, מנע מה- p53מלשלוח את התאים החריגים אל הגרדום. ממצא זה פורסם ב-2005 בכתב העת המדעי היוקרתי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב". אגראוואל הגיב למחקרים האלה בהצביעו על עבודות המראות את ההפך, שכורכומין למעשה מפעיל את ה- p53.
חוקרים קליניים יצטרכו עתה לקבוע אם עבודתו של שאול בתרביות תאים קשורה למה שקורה כשאדם אוכל את התרכובת. ריכוזי הכורכומין בתרביות התאים של החוקרים במכון ויצמן היו בין 10 ל-60 מיקרו-מולר, והם שווים בקירוב לרמות שהגיעו אליהן באחדים מניסויי המבחנה שנערכו במ' ד' אנדרסון. ואולם, שאול אומר שמכיוון שכורכומין עובר בקושי מן המעי אל זרם הדם והוא גם מתפרק במהירות בתוך הגוף, הריכוז בפלסמת הדם של מטופל שצורך שמונה גרם לא יעלה בסופו של דבר על 2.0 מיקרו-מולר. אם כי הריכוז יכול להיות גבוה יותר בקיבה, במעיים ובכבד. רמות גבוהות ייתכנו גם אם החוקרים יפתחו אמצעים להעלאת ריכוז הכורכומין במחזור הדם.
מדור השאלות של מ' ד' אנדרסון יכול ליצור רושם של ודאות בכך שהוא ממליץ על מינון של שמונה גרם. אבל הריכוז הנמוך של כורכומין בדם והצורך הנובע מכך להעלות את כמות הכורכומין הנצרכת כדי שהחומר אכן יילחם במחלות מעמידים אתגר שימשיך לרדוף את חוקרי הכורכומין. חוקרים מצטטים מחקרים בבעלי חיים המרמזים על התועלת הרבגונית של הכורכומין. בכל המחקרים האלה כמות הכורכומין הנצרכת בבעלי חיים שקולה לכמות הקטנה משמונה גרם בבני אדם והריכוז בדם מצוי בדרך כלל בתחום של ננו-מולר. " איננו יודעים להסביר כיצד ריכוזי כורכומין כה נמוכים הועילו לחיות הניסוי," אומר שאול.
הדבר החשוב ביותר בנטילת תרופה חדשה הוא המינון. כל חומר תרופתי, ובכלל זה אספירין, רעיל בריכוז גבוה. המינון המיטבי להשגת רמות רצויות של חומר פרמצבטי חדש בפלסמה של הדם נקבע לאחר מחזורים חוזרים ונשנים של ניסויים קדם-קליניים בתרביות רקמה ובעכברים. עד כה חברות התרופות אינן נלחמות זו בזו כדי להיות הראשונות שיערכו ניסויים כאלה בכורכומין. הן מעדיפות טיפולים ממוקדי מטרה: פגיעה בקולטן מסוים, למשל, עשויה לרפא מחלה ולצמצם את תופעות הלוואי ואילו תרופה בעלת טווח פעילויות רחב עלולה, להלכה, להעלות את הסיכוי של תופעת לוואי בלתי רצויה. סיבה אחרת היא הנושא המרגיז של זכויות הקניין לתרופות עממיות.
הכורכום הוא דוגמן השער של אחת המחלוקות המשפטיות המפורסמות ביותר של "שוד ביולוגי". בקרב זה נאבק ארגון מחקרי הנתמך על ידי הממשלה ההודית נגד פטנט שרשמה אוניברסיטת מיסיסיפי ב-1995 לשימוש בתבלין בריפוי פצעים. משרד הפטנטים האמריקני ביטל את זכויות הפטנט לאחר שהמועצה ההודית למחקר מדעי ותעשייתי תהתה אם התקיימה אחת מאמות המידה המאפשרת רישום פטנט - שההמצאה תהיה חדשה. המועצה נימקה את התנגדותה בעזרת מאמר בכתב עת הודי מ-1953 שעסק בתבלין ובעזרת ציטוט טקסט סנסקריטי עתיק שעסק בתכונות המרפא של הכורכום.
בעקבות זאת רשם המשרד פטנטים לשימושים מסוימים בכורכומין לאחר שבודדו אותו מן התבלין. בעקבות ביטול הפטנט, לעולם לא יצליחו חברות התרופות לקבל אישור על פטנט למוצר בעל טווח פעילות רחב, שיגן עליהן מפני מתחרים המייצרים תרופות המבוססות על התבלין עצמו. כמה חברות קטנות מנסות עדיין לנצל את ההבטחה הגלומה בחומר באמצעות שינוי המבנה הכימי שלו כדי ליצור תרכובת חדשה ופעילה יותר שתאפשר להם קניין רוחני.
חברת AndroScience מסן דייגו מתכוננת להיכנס ב-2007 לשלב הראשון של ניסויים רפואיים כדי לבחון תרופה אפשרית נגד פצעי בגרות (אקנה) המבוססת על תרכובות הנגזרות מכורכומין שהתגלו במחקר משותף עם אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. חברת "קארי חומרים פרצבטיים" מפארק המחקר טריאנגל שבצפון קרוליינה מנסה בדרך דומה לגייס הון שיאפשר לה להתחיל ניסויים קליניים בנגזרות של כורכומין שפותחו באוניברסיטת אמורי. אבל בעידן זה של תרופות ממוקדות, מהססים יזמי הון הסיכון, החוששים מתופעות לוואי, לתמוך בתרופות חדשות הפועלות במגוון רחב של מסלולים. אגראוואל היה שותף ליסודה של קארי חומרים פרמצבטיים והוא מחזיק בידיו פטנטים בתחום. ואף על פי כן הוא סבור שכימאים יתקשו לשפר את הטבע. שינוי הכורכומין עלול רק לייצר תופעות לוואי בלתי רצויות למטופלים, הוא אומר.
אם יתגברו על המכשולים המרובים בדרך הפיתוח ויהיה אפשר להבטיח את בטיחות השימוש, יוכל הכורכומין לספק חלופה זולה לתרופות המקובלות. גרג קול מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) וממנהל יוצאי הצבא של ארה"ב מתבסס על תוצאות חיוביות במכרסמים ומארגן ניסוי קליני בבני אדם לבדוק אם כורכומין יכול למנוע את הצטברותן של משקעים עמילואידיים המכבידים על מוחותיהם של הלוקים במחלת אלצהיימר. אם יצליח הניסוי, מתכננים קול ושותפתו למחקר (שהיא גם אשתו), סאלי פראוטצ'י, להציע מוצרים שיהיה אפשר להוסיפם לשמן בישול (כדי לעודד את הזמינות הביולוגית) ולאכול אותם כחלק מן הארוחה כדי לעכב הצטברות של טסיות - מתכון שעשירים ועניים כאחד יוכלו להרשות לעצמם בעולם המזדקן.
לפנייה לכתב/ת 
כורכום. בריא במיוחד?
צילום: צביקה טישלר
