שמורת טבע

מי, מי היה מאמין שעמנואל הלפרין יוכל לומר את צמד המלים "הגמר הגדול" בלי לחטוף אפופלקסיה? מי היה מאמין שערוץ 1 ישקיע בממתק חמוד המיועד כל כולו לחננות שמתרגשים מהרפתקה במוזיאון ישראל? ומי היה מאמין שכל זה ביחד, תחת השם "הצופן", ייצור פיסת טלוויזיה שאפילו מצליחה לדגדג כמה תאי מוח בשעה שהיא מבדרת?

הפורמט קנוי. The Codex, שיתוף פעולה של צ'נל פור הבריטי והבריטיש מוזיאום, הוא פרודיה מתוחכמת על תוכניות ריאליטי, שאבני הבנין שלה מזכירות את The Crystal Maze, השעשועון פורץ הדרך של ראשית שנות התשעים: מתמודדים נכלאים באתר הזוי לגמרי, כדי לעבור משלב לשלב הם נדרשים להפגן מעט ידע והגיון בריא, בכל שלב מנופה אחד אבל יש סיכוי שישוב ל"גמר הגדול" – לא תאמינו כמה פעמים הלפרין אמר את המלים מבלי לעפעף כלל – ובדרך מפענחים צופן, מתוודעים לרגע או שניים לתקופה היסטורית מרתקת, ובסוף יש גם פרס צנוע, במונחי ערוץ 2 – טיסה לאירופה ואיזשהו אירוח.

העיצוב גם הוא פארודי: יש כאן גימיקים חזותיים חמודים שיזכירו לצופים את "האלמנט החמישי", אבל בעיקר משחקי-מסכים והמון תאורה דרמטית ושימוש נבון באור ובצל כדי ליצור אוירה של מתח מסויים. לא מוגזם, לא הרה-גורל באופן מזויף ובלי עשרה טון לפידים ומוסיקה מאיימת וארז טל.

ככל שנקפו הדקות והעסק התקדם לקראת גילוי האוצר, התברר לי שאני אוהבת את "הצופן" בעיקר בגלל מה שאין שם. אף אחד לא צעק, אף אחד לא הפגין עוצמות רגש טעונות אדרנלין מזוייף, אף אחד לא התייפח בקול רם אל מול פני האומה. אנשים מיושבים בדעתם השתעשעו מעט בניחוש גובהה של פירמידה, שנת עלייתו של אדריאנוס קיסר לשלטון ומספרן של הדמויות המופיעות ב"תבליט לכיש". הם עשו זאת בחן מינורי ומאופק, בעברית תקנית למדי, בלי אורגזמות אמוציונליות רעשניות. והעיקר - בליווי צמוד של מנחה שיוצר בצופיו את הרושם שהוא באמת משתעשע, וגם באמת יודע על מה הוא מדבר.

וזה עובד מפני שאין מדובר ברושם ולא במראית עין, ולא במישהו שהתאמן בחדר האיפור על היגוי טבעי של "חרפושית". זה עובד פשוט מפני שזה הדבר האמיתי. עמנואל הלפרין הוא בין האנשים האחרונים שמוכנים לעמוד מול מצלמה מבלי להתבהם, להתנחמד או לשאוף להערצתם של מליונים במחיר אובדן טוטאלי של האינטלקט. כמה כאלה אתם מכירים? האם יש אחד כזה, או ייתכן אחד כזה, בערוץ מסחרי?

בעולם התכנים הנוכחי של רוב צופי הטלויזיה, "הצופן" הוא סוג של שמורת טבע. אין אס אם אסים, אין זיקוקים, אין סינדרלות, אין קנוניות תחמניות שמביאות אל המסך רוע אנושי מזוקק. בעיני זה מצוין. ליושבים ברוממה, שטרחו וקנו הפקה מהוקצעת של JCS , הייתי ממליצה להקדים את שעת השידור ל-20:00, לתועלת מיני-חננות בהתהוות. בהעדר גסויות, התפעמויות בגרוש או מחשופים נדיבים, זו בהחלט תוכנית ראויה לכל המשפחה – וממילא לא מדובר במחצבת-רייטינג, אז למה לא להקדים?