שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקווקז, סניף הגליל
    איך התפתח מיתוס חטיפת הנשים? לצורך מה נעזרו הפרשים בשיניהם? ולמה יש חור במיטה של התינוק? מוזיאון קטן בכפר כמא מזמן הצצה נדירה לתרבות הצ'רקסית

    הם מוסלמים אך אינם ערבים. הם כותבים באותיות קיריליות, מתפללים בערבית, מבינים עברית אבל משוחחים באדיגית. מתוך מיליוני בני עמם ברחבי העולם, שחיים בעיקר במדינות מוסלמיות, רק כ-‭4,000‬ חיים בישראל, אבל נאמנותם למדינה אינה מוטלת בספק ומתבטאת במשך שנים בשירות בכוחות הביטחון.

     

    הצ'רקסים (אנשי ההרים),‬ או בשמם המקורי האדיגים (האנשים המושלמים),‬ חיו בקווקז משך אלפי שנים וזאת כעם עובד אלילים שנודע ביכולת הלחימה שלו. 12 שבטים של פרשים אדיגים לחמו בכל שכניהם וחיזקו את מעמדם בהרי הפראיים.

     

    לאחר תקופה של התקרבות לנצרות בלחץ האימפריה הרוסית, הם החלו לקבל על עצמם דווקא את האיסלאם, בהשפעת השכנים הטורקים, שגם המציאו כנראה את הכינוי "צ'רקסים‭."‬ המשבר הגדול של האומה הצ'רקסית בא אחרי מלחמה קשה בצבאות הצאר הרוסי במאה ה-‭.19‬ רובו הגדול של העם גורש מאדמתו והגיע בעיקר לשטחי האימפריה העות'מנית.


    ביגוד מסורתי (צילום: המוזיאון הצרקסי)

     

    סביב 1870 הועברו הצ'רקסים למזרח התיכון כדי להגן על שטחי האימפריה בסוריה, ירדן, לבנון וארץ ישראל. הם הקימו שלושה יישובים בישראל של היום,

    מהם שרדו שניים – ריחנייה וכפר כמא. אחרי התמוטטות ברית המועצות התחוללה התעוררות לאומית ברפובליקה האוטונומית של אדיגיה, שבירתה מיקופ.

     

    ריקוד הלוחמים

    בכפר כמא, בין התבור לכינרת, חיים כ-‭3,000‬ מבני העדה. הכפר, בעיקר בחלקו הישן, שמור היטב. הבתים בנויים מאבני בזלת שחורות, הסמטאות ציוריות כאילו הועתקו לכאן ממקומות אחרים ושלטי הרחוב כתובים בשפה האדיגית, אבל באותיות קיריליות, כאילו מדובר בכפר ברוסיה או בבולגריה. ניתן לסייר בכפר לבד או בליווי מדריך מקומי, ובעיקר כדאי להיכנס למוזיאון הצ'רקסי בלב הגרעין העתיק של כפר כמא.

     

    המוזיאון נמצא בבית צ'רקסי אותנטי מסוף המאה ה-19 ויש בו חלוקה פנימית כמו בימים ההם. בחדר המשפחה מוצגים פריטי הלבוש הצ'רקסיים, כולל אפוד הלוחמים. במסגרת הדרישות המחמירות מהלוחמים נדרשו הגברים בני העדה לשמור על היקף מותניים של 50 ס"מ בלבד, וזאת כדי לייצב את ישיבתם על הסוס וליצור לעצמם מראה של גוף משולש. הנשים הצ'רקסיות, אגב, זכו להנחה, ונדרשו לשמור על היקף מותניים של 54 ס"מ.

     

    בחזית הבגד אפשר לראות את מכלי אבק השריפה, שאותם לפי הסיפורים היו הלוחמים שולפים מהאפוד בשיניים בזמן הרכיבה, וטוענים לתוך הרובים. המכלים הקטנים, שהקדימו את תרמילי הכדורים של היום, נועדו לקלוט כמות מדויקת של אבק שריפה ולמנוע תקלות נפוצות של כדור שלא נורה בעוצמה מספקת, או חמור יותר – התפוצצות של קנה הרובה בפניו של היורה. הכובעים המוגבהים של הלוחמים שימשו כדי להפחיד את האויב כאילו ניצב מולו עם של ענקים.

     

    זוהיר תחאוחא, מנהל המוזיאון, בקיא בכל המנהגים ההיסטוריים והעכשוויים של העדה. עוד אחת ממסורות הקרב שעליהן הוא מרחיב, היא ריקוד הלוחמים בזמן ההפוגות בקרבות. לדבריו, כאשר הצבא היריב היה רואה את הלוחמים הצ'רקסים מלאי אנרגיה בתום יום הקרבות, הוא היה מתמלא חשש לקראת הקרב הבא.


    מיטת תינוק. חפשו את החור (צילום: המוזיאון הצרקסי)

     

    לא פחות מרשימים הם מנהגי האירוח הצ'רקסיים: כל אורח שמגיע לבית צ'רקסי היה נכנס ישירות לחדר האורחים, מבלי לבקש רשות. אם היה מבקש לשהות יותר מיום אחד, היה מציב את השוט שלו בצורה מסוימת בחדר. מחיר השהות: הצטרפות לעבודות הבית.

     

    במוזיאון מוצגים גם הכלים החקלאיים שאותם התאימו הצ'רקסים לאדמת ארץ ישראל, חפצי הנוי והתכשיטים שייצרו כאן אחרי שאיבדו את אוצרותיהם בדרך וכן מיטת תינוק עם חור באמצע (בדיוק מה שחשבתם)‬.

     

    הביקור במוזיאון כולל הרצאה, מצגת וסיור מודרך ביישוב, במהלכו שומעים הסבר מקיף על מנהגי העדה היום. מאלף לשמוע על כללי החיזור המקומיים, בחברה שמאז ומתמיד התנגדה לשידוכים ולנישואי קרובים. כתוצאה מכך התפתחה מיתולוגיה שלמה אודות "חטיפת הנשים" על ידי בעליהן לעתיד. זוהיר מבהיר כי כל מעשי ה"חטיפה" מתבצעים לפי תכנון מוקדם של בני הזוג, שאינם מצליחים להשיג את הסכמת המשפחות לחתונה. אחרי החטיפה, שבמהלכה מועברת הכלה לבית קרובי משפחה אחרים, נאלצים ההורים להסכים לבחירתה ולאשר את החתונה.

     

    פרטים נוספים על המוזיאון ועל סיורים בכפר כמא: טל' 7800204-‭.077‬

     

    פינת האוכל

    חוויית האירוח הצ'רקסי נמשכת במסעדת צ'רקסיה בכניסה לכפר כמא. הארוחה נפתחת בגבינות צ'רקסיות, חטיפים מיוחדים ממולאים בגבינה, מוצרי חלב תוצרת בית ומרק עדשים בטעמי הקווקז. במנות העיקריות: בשרים בתנור עם תוספות שונות. בני המזל יזכו לטעום לקינוח כנאפה עם גבינה צ'רקסית. טל' 052-8724001.‬

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הקווקז, סניף הגליל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לע"מ
    גבר צ'רקסי בלבוש מסורתי
    צילום: לע"מ
    כלי עבודה ישנים של בעלי המלאכה
    באדיבות המוזיאון הצ'רקסי
    מומלצים