שתף קטע נבחר

הזמן עובד לרעתם: שעני הרחוב נעלמים מהנוף

שעני הרחוב נעלמים לאט לאט מהנוף העירוני לטובת מעבדות גדולות ומשוכללות. מישל דור ביקר במעבדה ואצל שען מבוגר ברחוב דיזינגוף, והבין שהזמן עושה את שלו

מעבדות השעונים הגדולות והמשוכללות דוחקות את השענים הוותיקים, שעני הרחוב, אל מחוץ לזירה, ולמעשה קובעות סטנדרטים שונים לחלוטין בכל הקשור לתחום תיקון שעונים בארץ ובעולם.

 

"זה בדיוק כך", מודה גדי גרטל, מנהל שרות לקוחות ארצי של אחת מהמעבדות הגדולות ביותר בארץ. "הפעולות שאנו עושים כאן הן מעל ומעבר ליכולתו של כל שען שתמצא ברחוב, ואני מודה שאנחנו 'מחסלים' אותם בצורה שיטתית עד שהם ייעלמו בסופו של דבר מהנוף".

 

 

גרטל, יש לציין, מציג את העובדות בצורה יבשה, ללא כל שמחה לאיד, ואינו מתבייש להסביר את מהות התופעה: "בגלל שאנחנו נותנים את מה ששען רחוב רק יכול לחלום עליו, הלקוחות באים רק אלינו. נתחיל בתפוקה: יש לנו כאן שישה שענים במשרה מלאה, שכל אחד מתמחה בתחום שונה: זה בשעונים מכאניים, זה בקוורצים, האחד בשעוני יוקרה – וכל אחד עבר התמחויות מצטברות של שנים כדי לטפל בשעונים שמחירם יכול להגיע למאות אלפי שקלים לפריט".

 

"השענים שלנו", הוא מוסיף, "עוברים מבחנים תקופתיים לא קלים בשוויץ, ובמידה ולא עברו אותם בהצלחה הם פסולים מלעבוד. השעונים שאנו מתמודדים עימם הינם שעוני יוקרה, רובם בעלי מנגנונים מכאניים המכילים אלפי חלקים, ושום שען לא יכול ללמוד ולהכיר את כל מנגנונים השונים. תוסיף לזה את טכנולוגיות שעוני הקוורץ ואתה כבר "טובע" בידע שלאדם בודד היה לוקח עשרות שנים רק ללמוד.

 

השענים במעבדה מבצעים, לדברי גרטל, אלפי תיקונים בחודש, ונתונים לסטנדרטיים נוקשים ביותר של היצרן עצמו: "כיוון שרק לנו מותר לטפל, אנחנו נתונים תחת זכוכית מגדלת, העבודה דה פקטו היא על פי הספר, וחובה להכיר כל מותג ומותג ומה מייחד אותו במבנה, בחלקים, ובדברים הייחודיים לו. ההכשרה הנדרשת לטפל במותג שכזה היא עצומה וגם הציוד שאנו משתמשים בו נקבע על ידי היצרן".

 

במעבדה לא חסר ציוד: גרטל מציג מכשירים בלעדיים הנראים כאילו נלקחו מסרט מדע בדיוני, מפענחי AKG המודדים אמפליטודת ובודקים נתונים שהשעון משדר שיד אנוש אינה יכולה, מכשיר וואקום לבדיקת עמידה בלחצים, רובוטים המדמים יד אנוש, וכלה במיקרוסקופים משוכללים לעבודות העדינות ביותר.

 

"המכשירים האלו נמצאים רק אצלנו", מספר גרטל, "ומעבר למשוכללים שבהם העולים מאות אלפי שקלים, יש גם כלים מכניים הנראים פשוטים לכאורה, אבל בעזרת הידע של האנשים שלי הם הופכים להיות יעילים ביותר.

 

"אני אשמח להדגים לך" אומר ארכדי זורוצקי, שען מומחה, ומראה לי את שולחן העבודה שלו המכוסה בעשרות חלקים: "שעוני יוקרה עוברים טיפולים תקופתיים ממש כמו המכונית שלנו, וכאן יש לי שעון הדורש החלפת שמנים וניקוי. אף שען רחוב לא יכול לפרק את השעון כפי שאני עשיתי ולגלות שלב המנגנון רכיב מרכזי הדורש שש נקודות שימון מיוחדות. קח את הקפיץ שפירקתי כדי להגיע את המנגנון ותבין שרק עם הכלי הפשוט של היצרן ניתן לפרקו ולהחזירו".

 

מכת המוות הסופית שהמעבדות הגדולות מנחיתות על שעני הרחוב נוגעת לחלקים, כפי שמסביר זאת גרטל: "רק לנו יש את החלקים המקוריים של כל השעונים והמותגים שאנו מייבאים", וכדי להמחיש פותח אין סוף מגירות שבכל אחת מהן עשרות אלפי רכיבים, הארוזים ומקוטלגים בקפדנות כפי שרק שוויצרים יכולים לדרוש.

 

ותק של 50 שנה

היה מוזר לעזוב את המעבדה המשוכללת ולהיכנס לחנותו של שמואל שפירר, שען עם ותק של מעל ל-50 שנים הממוקם בכוך זעיר ברחוב דיזנגוף. "אני משתמש באותם כלים כל השנים", מודה האיש ומצביע על שורה של כלים עתיקים, "הלקוחות שלי חוזרים כי הן יודעים שאני הגון, ושלא ארמה אותם. הבעיה היא שהעבודה ירדה מאוד אבל אני עדיין מתקיים בכבוד".

 

שפירר מספר שקשה לו לעבוד על שעוני קיר כבדים מפאת משקלם הכבד, וכי יש מצוקה קשה של חלקים לשעונים רבים. "הרבה פעמים נמסר לי שהחלק שאני זקוק לו איננו בנמצא ואז אני אומר ללקוח שאין ברירה וצריך להחליף את כל המנגנון. לפעמים הם מסכימים, ולפעמים לא".

 

מבט מהיר בחנות מבהיר מעבר לכל ספק שהיא אינה יכולה לחשוב אפילו להתחרות במעבדות הגדולות, וקצב עבודתו של שפירר אינו יכול כלל למכשירים המשוכללים במעבדה.

 

"זה נכון", אומר פרדי אסולין, מנהל טכני במעבדה. "בדיקה שאני עושה עם מכשיר ממוחשב מתקדם, נותן לי נתונים תוך שתי דקות ברמה כירורגית. שען לא רק שלא יכול להנפיק את הנתונים הללו, אלא שאם היה מסוגל זה היה לוקח לו שעות רבות. מכשיר שכזה גם נותן לי מיידית אינדיקציה מה הבעיה בשעון, וגם מוודא שהשעון יוצא מכאן תקין לחלוטין כשהוא נמסר ללקוח".

 

הנוקשות של היצרנים אינה מתייחסת רק לשעוני היוקרה אלא חלה גם על השעונים הפשוטים: "יש הוראה גורפת של היצרן שמי שיטפל בשעון זה רק מי שיוסמך לכך", מסביר גרטל, "במידה ותהיה פגיעה ולו הקלה ביותר בשעון אפילו כתוצאה מפעולה פשוטה כמו החלפת סוללה - האחריות תפוג מיידית ויהיה איסור למעבדה הרשמית לגעת בשעון".

 

אפשר להתרעם על המעבדות, אבל כשרואים את שני המקומות בפעולה, מבינים שתחום שעני הרחוב, כמו מקצועות אחרים, נועד להיכחד בגלל הוראות היצרנים והדרישות הגבוהות של הצרכנים. "כמו כל העולם המודרני והתרבות האורבנית, דברים רבים עוברים וחולפים להם", מודה גרטל", אין מה לעשות – המחיר שהחברה המודרנית גובה לפחות בתחום שלי הוא היעלמות דור שלם של שענים שחלקם עדיין פעיל פה ושם".

 

ושפירר עצמו נאנח ואומר:"עכשיו שמעתי על שעון יפני שלא צריך לתקן. אם זה הכיוון החדש לא יישארו שענים בעולם".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השען שמואל שפירר בדיזינגוף
צילום: שי רוזנצוויג
שען במעבדה. יש סטריליות
צילום: שי רוזנצוויג
מומלצים