לך תעשה מזה סרט

"טולסטוי"/ הנרי טרויה 

הביוגרפיה שכתב הנרי טרויה היתה יכולה להפוך לסרט אפי מדהים. חיי הנישואים המטורפים שלו ושל אשתו, שילדה לו 13 בנים ובנות (אחד מת), הרצון שלו לוותר על כל הונו ולהפוך לאיכר, מול רצונה להחזיק בהון המשפחתי ובזכויות על כתביו, התשוקה העזה שלו לנשות הכפר מול חיפושיו אחר האמת

 ואחר אלוהים, וכמובן הכתיבה, מרכיבים יחד דמות מלאה סתירות פנימיות מרתקות, יצרים עזים מול אידאות גבוהות. סצינת הסיום תהיה בלתי נשכחת, טולסטוי בקרון רכבת, כבר בן 80 ומשהו, ועדיין מנסה לברוח מאשתו.

"9 סיפורים"/ ג'י. די סאלינג'ר

היה יכול להיות כיף לבנות תסריט שגיבוריו הם בני משפחת גלאס. לחבר את "פראני וזואי" ומספר סיפורים מתוך "9 סיפורים", נגיד, את "יום מושלם לדגי בננה'"ואת "למטה בדוגית" ועוד כמה, ולנסות לספר את מה שקרה למשפחה הזו לאחר התאבדותו של סימור גלאס. מין תסריט שמורכב מכמה סיפורים קצרים, שלאט לאט אתה מבין את הקשר בינהם. שנות החמישים באמריקה, אפשר אולי בשחור לבן..

"בית בקהיר'"/ נג'יב מחפוז

הייתי רוצה לראות את שרון עמרני, זכרונו לברכה, מביים סרט מ"בית בקהיר". אפוס המתרחש על פני שלושה דורות ומספר את סיפורה של משפחה מצרית מרתקת. אחת הסצינות הבלתי נשכחות שם תהיה כשאחיו הבכור של קאמל (הגיבור), שהולך בדרכיו ההולללות של אביו (למרות שהוא לא

 יודע שאביו הולל), פוסע בסמטאות קהיר, במשך שעות, ועוקב אחרי עכוז אישה שהוא לא מסוגל להוריד את עיניו ממנו.

"גבעת ווטרשיפ"/ ריצ'ארד אדמס

היה יכול להיות נפלא לעבד לסרט אנימציה, למבוגרים וילדים כאחד, את סיפור ההרפתקאות הבלתי נשכח של חבורת ארנבונים שמנסים ליצור לעצמם את הדמוקרטיה הראשונה, בארנביה משל עצמם.

"ספר הדקדוק הפנימי"/ דוד גרוסמן

כבר שנתיים שאני מעבד את הסיפור לתסריט, והלוואי שכבר אוכל להרגיש שאפשר להפוך את התסריט לסרט..

• עוד ספרים על הסכין