פיקנטריה
כמה אנקדוטות פיקנטיות על גבינות פיקנטיות
- מספרים שאת גבינת הרוקפור גילה רועה צאן: הבחור יצא למרעה ולקח איתו לחם וגבינה. אז הבחין בנערה טובת מראה, עזב הכל ורץ אחריה. כאשר חזר למערה שבה השאיר את הדברים, כמה חודשים לאחר מכן, גילה גבינה כחולה – הפטריות הנמצאות במערה יצרו עליה את עורקי העובש... מאז גבני האזור היו משאירים לחם במערות, מחכים שיתפתח בו עובש, טוחנים את הלחם לאבקה שבה נמצא העובש – פניציליום רוקפורטי – ומוסיפים את העובש לגבינה.
- קממבר מנורמנדי, אולי הגבינה הצרפתית הכי מפורסמת, הפכה לפופולרית בזכות מלחמת העולם הראשונה בה שימשה מזון מרכזי לחיילים. עוד מספרים שגבינת קממבר רכה ונוזלית שימשה השראה לתמונות השעונים הנשפכים של סלבאדור דאלי.
- את גבינת הקממבר הצרפתית הכי כדאי לאכול באביב, משום שאז טעם החלב (בזכות טעם הדשא הרענן) הוא העשיר והמרוכז ביותר. איך יודעים שהקממבר בשלה ומוכנה לאכילה? יהיו עליה סימנים חומים על הקליפה.
- ברי דה מו (brie de meaux) היא הגבינה הגדולה, הרכה, בעלת העובש הלבן. לפני המהפכה הצרפתית היתה ידועה כ"גבינת המלך". ואילו אחרי המהפכה הצרפתית, הפכה ל"מלכת הגבינות"... בצרפת יש זן שלה שנקרא ברי שחור – נותנים לגבינה להבשיל מספר חודשים עד שהיא נעשית שחורה. יש גם כמה צרפתים שאוהבים לטבול אותה בקפה של ארוחת הבוקר.
- רבלושון – (מצרפתית – חליבה שנייה/כפולה) – בעבר האיכרים היו משלמים מסים על פי כמות תוצרת המשק ובכללה החלב. כדי להוכיח שהתוצרת מעטה, היו חולבים בתחילה רק מעט. לכשגובי המס הסתלקו – היו חולבים שוב. מהחלב של החליבה השנייה, העשיר יותר, יוצרה גבינת הרבלושון. זוהי גבינה בעלת צבע קליפה צהוב-כתום, טעמה מעט אגוזי והיא מתאימה ללחמים, לארוחת הבוקר ולאפייה.
- קנטל היא אחת הגבינות העתיקות בצרפת ומספרים שהוגשה אף אל שולחנו של לואי ה-14. קליפתה זהובה אפורה ומרכזה רך. טעמה אגוזי, מיוצרת באוברנייה. קיימות כמה דרגות יישון: מגבינת קנטל צעירה שטעמה מתקתק ועד לגבינה "ותיקה" שטעמה עז. בצרפת אוכלים אותה כמו שהיא, בלווית פירות או בסלטים.
- תום – מספרים שכמות גבינות התום באזור "סבואה" היא ככמות העמקים וההרים באזור, קרי לא מעט. כל כפר באזור מתמחה בגבינת תום אחרת – יש עם כמון ויש מחלב עיזים, יש מחלב בקר ויש המצופות בצימוקים. ניתן למצוא גבינות תום מיוחדות גם באזורים נוספים בצרפת. טעם הגבינה הולך ומתחזק עם היישון. גבינות תום מאזורי ההרים הן לרוב יותר קשות ועברו תהליך לחיצה כדי להגיר מהן נוזלים ואז יוכלו להישמר זמן רב יותר.
- אפוואס (Epoisses) היא גבינה בעלת מרכז נוזלי וטעם עשיר, שמיוצרת מחלב לא מפוסטר, הנשטפת בברנדי מקומי. הולדתה במאה ה-16 בכפר על שמו היא קרויה ומספרים שנפולאון אהב אותה במיוחד. היא מונחת בקופסת עץ לאחר הייצור כדי לשמור על צורתה. מתאימה לעלים ירוקים ולאגוזים ואוהבת קריצת מתיקות לידה.
- פונט ל'אבק (pont l'eveque) - בין הגבינות העתיקות המיוצרות כיום. מוצאה מנורמנדי, צורתה – ריבוע. בין הגבינות הפופולריות בצרפת, יחד עם הברי, הקממבר, הרוקפור והקומטה. בכתב יד מהמאה ה-12 נכתב שארוחה איכותית צריכה להסתיים בה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
