"לא ציפיתי לקבל אות על עבודתי במלחמה"

לא רק לחיילים: אזרחים שסייעו למאמץ המלחמתי, בזמן מלחמת לבנון השנייה, יקבלו את אות מלחמת לבנון. בין מקבלי האות מתנדבים ועובדים במד"א, אלו שסייעו למערך השדה של צה"ל או ליישובים בצפון. כך פרסם היום (ב') "ידיעות אחרונות".

אחת מאלו שיקבלו את האות היא בת-שבע גואז, אם לארבעה ילדים מכרמיאל, העובדת כבר 23 שנה במד"א כפרמדיקית. במהלך המלחמה סייעה גואז לתושבי הגליל המערבי בכלל ונהריה בפרט. "ימים רצופים, יום ולילה, ישנתי בתחנת מד"א בנהריה. את הילדים השארתי עם בעלי", היא סיפרה ל-ynet. 

כרמיאל, היתה אחת הערים שנפגעו במהלך המלחמה האחרונה, ולכן במד"א החליטו להוציא את משפחות העובדים אל מחוץ לאזורי הסכנה. "מיד כשהתחילה המלחמה מד"א דאג למשפחה שלנו ואירגנו להם מקומות מסודרים שיוכלו להיות רחוק מטווח האש, על מנת שהעובדים יוכלו להתפנות לענייני העבודה בלבד".

משפחתה של גואז השתכנה רחוק מטווח הרקטות במהלך המלחמה. "הדאגה היתה הדדית. המשפחה היתה מודאגת רוב הזמן, כל הזמן דיברנו בטלפון. מדי פעם בהפסקות הרענון שלי ביקרתי אותם, אבל זה גם היה מאוד מסוכן עבורי".

גואז מגדירה עצמה ממש כלוחמת "הרגשתי כלוחמת הרבה יותר מעובדת מד"א. הייתי עם ציוד שאני לא רגילה ללכת איתו, כמו קסדות. זה היה שונה מכל מה שהכרנו, אבל לרגע לא חשבתי שאני אעזוב ואתן לחברים שלי להילחם לבד".

לדבריה, ההחלטה להעניק אות לאלו שסייעו לתושבי הצפון במלחמה - מרגשת. "לא ציפיתי לזה, זה מפתיע ומרגש. למרות שאנחנו לא נקראים חיילים, נתנו תרומה אדירה בזמן המלחמה ומישהו מוקיר אותנו על כך, וזה מאוד יפה".

ד"ר רוברט קסטנבנד, רופא משפחה המתגורר בקריית שמונה, ומתנדב במשך 17 שנה במד"א, מספר כי גם הוא מתרגש לקראת קבלת האות. "לא ציפיתי לקבל אות. זו לא פעם ראשונה שעובדים במלחמה שמתרחשת בקריית שמונה".

על ימי המלחמה הוא מספר: "היינו 30 יום היינו במד"א קריית שמונה. ברגע שיש אירוע יצאתי עם ניידת טיפול נמרץ, טיפלתי בפצועים, והעברתי אותם במצב סביר לבית חולים". המקרה שהכי זכור לד"ר קסטנבנד היה האסון בכפר גלעדי בו נהרגו 12 חיילים. "שם חטפנו את הבומבה מבחינה נפשית", הוא מסכם.