שתף קטע נבחר

להרתיע עסקים סורחים: צרכנים יוכלו לתבוע "פיצוי לדוגמה"

אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק "פיצוי לדוגמה", המאפשרת לצרכנים לתבוע עד 10,000 שקלים מבית עסק שעבר על חוק הגנת הצרכן. המטרה: להרתיע עסקים מניצול חולשת הצרכן והענקה של הגנות יתרות לצרכן בעסקאות

צרכנים יוכלו לתבוע בבית המשפט "פיצוי לדוגמה" בסכום של עד 10,000 שקלים מעוסקים, יצרנים ויבואנים בגלל עבירות על חוק הגנת הצרכן, ללא קשר לנזק שנגרם להם. במידה שמדובר בעבירה חוזרת סכום הפיצוי יכול להגיע ל-100 אלף שקלים. כך על פי חוק ממשלתי שאושר היום סופית בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), זירז את אישור התיקון בחוק הגנת הצרכן בציינו כי הוא נועד לעודד אכיפה "פרטית" בידי הצרכנים של הוראות החוק, במטרה להעניש את בעלי העסקים על התנהגותם המזיקה. הממשלה מדגישה בדברי ההסבר לחוק פסיקה של בית המשפט העליון לפיה "הפיצוי הזה הוא כלי מרתיע ומחנך כנגד מעשים הראויים לגינוי ועל כן החוק מחזק את ההגנה על זכויות ראויות של הצרכן".

 

הממשלה ציינה, כי בבסיס החוק עומדת נחיתות הצרכן לעומת כוחו הרב של העוסק ועל כן הוא בא להעניק לצרכן הגנות יתרות בעסקאות צרכניות. הזכות לתבוע פיצויים לדוגמה (בניגוד לפיצוי התרופתי התלוי בנזק) ניתנת בחוק כדי לשפר את הכדאיות הכלכלית של הצרכן לעמוד על זכויותיו בבית המשפט, ובמטרה להרתיע עוסקים מניצול חולשתו בכל מעשה עוולה ועושק.

 

תביעת הפיצויים לדוגמה איננה תחליף למשפט פלילי, והיא אינה מונעת מהמדינה להגיש כתב אישום נגד העוסק בשל אותה עבירה, כשם שהגשת כתב האישום איננה מבטלת את זכות הצרכן לתבוע גם פיצויים לדוגמה. עם זאת, החוק החדש מורה לבית המשפט להביא בחשבון את פסיקת הפיצויים לפני שיבוא לגזור על העוסק גם עונש פלילי.

 

העבירות שעליה ניתן לתבוע את הפיצויים לדוגמה הן אלו:

 

  • סירוב העוסק להיענות לבקשת הצרכן להחזיר את התמורה ששילם לעסקה שבוטלה, בדרך שבה היא שולמה (מזומן, אשראי וכו').

 

  • סירוב העוסק כנ"ל לאחר שלא הציג בעסק מודעה אשר מפרטת את מדיניותו לגבי החזרת מוצר מסיבה כלשהי שלא עקב פגם.

 

  • סירוב העוסק לבקשת הצרכן לקבל בחזרה את מה שנתן לעוסק עבור הסכם רוכלות בעקבות ביטול ההסכם.

 

  • סירוב העוסק להחזיר לצרכן חלק מהמחיר ששילם או את חיובו הכולל בחוזה לרכישת יחידת נופש, בעקבות ביטול העסקה והחוזה.

 

  • סירוב העוסק או עובד מטעמו לבקשת הצרכן לחייב אותו רק לפי המחיר שהוצג על גבי המוצר, בעוד שבקופה הוא נדרש לשלם מחיר גבוה יותר.

 

  • סירוב העוסק לבקשת הצרכן לשלם בשקלים את מחירו של נכס או שירות הנקוב במטבע זר לפי שער החליפין הקבוע.

 

  • סירוב היצרן או היבואן של מוצר למסור לצרכן לפי בקשתו תעודת אחריות.

 

  • סירוב העוסק שמכר את המוצר למסור לבקשתו את תעודת האחריות.

 

  • הימנעות היצרן (או היבואן) מלתקן לבקשת הצרכן קלקול שהתגלה במוצר בתקופת האחריות או לספק לו חלקי חילוף לתיקון המוצר בתקופה האמורה – כל זה ללא תמורה.

 

  • כנ"ל לגבי הימנעות העוסק שמכר את המוצר לתקן את הקלקול או לספק את החלפים לתיקונו.

 

החוק החדש מנחה את בית המשפט להתחשב בחמישה שיקולים בקביעת גובה הפיצוי לדוגמה, כאשר גובה הנזק שנגרם לצרכן איננו נכלל ביניהם, כאמור: יכולת אכיפת החוק וההרתעה מפני הפרתו; עידוד הצרכן לממש את זכויותיו; חומרת ההפרה והיקפה הכספי; השווי הכספי של העסקה שבבסיס התביעה; וגובה הקנס הפלילי הקבוע בחוק בשל אותה עבירה.

 

ח"כ ארדן דחה היום את בקשת התאחדות סוכני הנסיעות והתיירות בישראל להוציא את הענף שלהם מתחולת החוק, בטענה שהוראותיו קיימות בתקנות לגבי העוסקים בענף. הוא ציין כי טענות ההתאחדות הן כנגד חוקים אחרים שראוי לטפל בהם בנפרד.

 

ההתאחדות חוששת בעיקר מתביעות על רקע ביטולי עסקאות תיירות שנעשו דרך האינטרנט בשיטת המסחר האלקטרוני, שלא היה קיים בעת קבלת חוק הגנת הצרכן המקורי. ארדן אמר שמצב הענף בקטע הזה לא שונה במהותו ממצבם של ענפים אחרים.

 

החוק יאושר סופית במליאת הכנסת עוד הקיץ, אם היא תכונס לישיבת פגרה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כסף מחליף ידיים. יש מחיר לנוכלות
צילום: LiquidLibrary
מומלצים