מכשיר האק"ג: 112 שנה של הצלת חיים
אחד המכשירים הבסיסיים ברפואה, המעניק לנו תמונה מעמיקה ואמינה על מצב הלב, כמעט ולא השתנה מאז הומצא לפני 112 שנים. על איכות הנשמרת לאורך שנים ועל הגילגולים של המכשיר אשר חולל מהפכה בטיפול בחולים
קשה לדמיין את עולם הרפואה כיום בלי המכשיר הבסיסי, המעניק מידע על תפקוד הלב של החולה. מכשיר האק"ג מאפשר לזהות הפרעות מסכנות חיים בקצב הלב, מחלות של שריר הלב וגם כמובן התקף לב, עוד לפני שנגרם נזק.
מכשיר האק"ג חולל מהפיכה בטיפול בחולים והביא להצלת מיליוני בני אדם בזכות הטיפול המוקדם על סמך הרישום החשמלי של הלב. חלפו 112 שנים מאז פותח אב הטיפוס הראשון של המכשיר, אך ועיקרון פעולתו, כמו גם התרשים המופק ממנו, כמעט ולא השתנו.
האק"ג משמש כעין מצלמה הבוחנת את הפעילות החשמלית של הלב בכל האיזורים. על סמך שינויים בפעילות זו ניתן להסיק על מחלות, הפרעות ובעיות בתפקוד הלבבי, עקב התקף לב, הפרעות קצב לב או שינויים במבנה השריר.
מכשיר אק"ג מודרני. מתאר את סיפורו של הלב
האק"ג הוא אמצעי בלתי פולשני, זול, מהיר ויעיל. הוא מאפשר לגלות לא רק מחלות של שריר הלב, אלא גם את השפעתן של מחלות רבות עליו, ובהן יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר, זיהומים, כמו גם ניתוחים וטיפולים תרופתיים.
מהאלקטרומטר הקפילרי ועד לפרס נובל
הכל החל בשנת 1878 כשהפיזיולוגים הבריטים ג'ון ברדן סנדרסון ופרדריק פייג' הקליטו במעבדתם בלונדון את הזרם החשמלי של לב צפרדע, באמצעות מכשיר הקרוי "אלקטרומטר קפילרי". השניים הראו כי קיימים שני שלבים שונים של זרם חשמלי.
בשנת 1887 ביצע הפיזיולוג הבריטי אוגוסטוס וולר מבית הספר לרפואה סנט מארי שבלונדון, את הרישום החשמלי הראשון מלבו של אדם. לרישום הזה קרא וולר "אלקטרוקרדיוגרף" שפירושו רישום לבבי חשמלי.
בשנת 1891 שיפרו הפיזיולוגים וויליאם בייליס ואדוארד סטארלינג מלונדון את האלקטרומר: הם הוסיפו חיבורים נוספים שהראו הבדלים בין הפעילות החשמלית באיזורים שונים של הלב. כך למשל ניתן היה לראשונה לראות את מרווח הזמן החולף מרגע שקוצב הלב מעביר זרם חשמלי היוצר פעימה, ועד להתכווצות חדרי הלב.
רק בשנת 1895 פותח מכשיר אב הטיפוס של מכשיר האק"ג המוכר לנו כיום. היה זה וויליאם אינטהובן אשר יצר תרשים של הפעילות החשמלית, הכולל חמישה גלים שונים, כל אחד מייצג את מעבר הזרם באיזורים שונים של שריר הלב. לגלים הללו קרא אינטהובן באותיות PQRST. האות P סימלה את הפעילות החשמלית בקוצב הלב, על שם תאי הקוצב הנראים חיוורים (Pale). בשנת 1924 זכה אינטהובן בפרס נובל על המצאת האק"ג.
בשנת 1940 הציג ד"ר נורמן הולטר, ביופיזיקאי אמריקני את מכשיר ההולטר. המדובר במכשיר אק"ג המבצע רישום חשמלי של הלב במשך 24 שעות ברציפות על גבי סרט אלקטרומגנטי. הרישום עוקב אחר פעילות הלב בזמן עירות ושינה.
מכשיר ההולטר מאפשר לאתר הפרעות בקצב הלב תוך שהנבדק מנהל יומן בו הוא מציין רישום על תסמינים שונים שחש ובהן סחרחורת, כאבים בחזה או דפיקות לב. בתום היממה, משווה הרופא המפענח את הרישום שהתקבל ממכשיר ההולטר
לתסמינים שציין המטופל. כך ניתן לאתר הפרעות פתאומיות בפעילות הלב, שלא נראו ברישום האק"ג הרגיל.
מכשירי האק"ג החדישים בהם מצויידים חברות האמבולנסים הפרטיות מאפשרים לחולה לבצע את בדיקת האק"ג בקלות ולשדר את הרישום דרך קו הטלפון, אל המוקד הרפואי שם מפענח הפראמדיק או הרופא את התרשים ומחליט על הטיפול המוקדם. המשמעות היא עצומה: דווקא בדקות הקריטיות של תחילת ההפרעה המסוכנת, הטיפול התרופתי עשוי להציל חיים, למנוע נזק נרחב ולעתים גם לחסוך את הצורך בצנתור ואישפוז ממושך.
המצאות גדולות נוספות
