המנצחים והמפסידים של השבוע

1. מוטי זיסר. קנה, מכר והרוויח מיליארד שקל
   

דווקא השבוע, באחת מנקודות השפל של ענף הנדל"ן, הישראלי והעולמי, עשה מוטי זיסר את עיסקת חייו. לפני כשנה וחצי, בסוף 2005, רכש זיסר שטח גדול במרכז בודפשט בהונגריה, עליו הוא מקים את ה"היפודרום", קניון ענק הכולל גם מיתחם בתי קולנוע. הקניון ייפתח רק בחודש אוקטובר השנה, אבל זיסר כבר מכר אותו השבוע, במחיר מדהים של 525-550 מיליון דולר, וגרף עליו רווח של 1.5 מיליארד שקל. זיסר השקיע בפרויקט עד עתה 193 מיליון דולר - על רכישתו, בנייתו והוצאות המימון שהיו לו. השבוע כאמור, מכר אותו לחברת השקעות אנגלית ב-550 מיליון דולר. זהו רווח של 357 מיליון דולר, או בשיעורי תשואה, 185% בשנה וחצי. אלביט הדמיה, החברה דרכה מבצע זיסר את עסקיו, תרשום על העיסקה הזו רווח הון של מיליארד שקל. רווח של מאות מיליוני דולרים בעיסקה אחת, על נכס אחד, היא תופעה שלקוחה מענף ההיי-טק והיא יוצאת דופן בעולם הנדל"ן, במיוחד בימים שבהם הענף הזה מתנדנד כל כך. מוטי זיסר, אנחנו מסירים את הכובע.

2. אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות. חלוץ בייעוץ הפנסיוני

ועדת בכר שהכינה את הרפורמה בשוק ההון, הוציאה מידי הבנקים את  קופות הגמל וקרנות הנאמנות, אך העניקה להם כפיצוי את האפשרות להעניק ללקוחותיהם ייעוץ פנסיוני. תמורת הייעוץ ומכירת חבילות פנסיה של לקוחותיהם יקבלו הבנקים עמלות הפצה מקופות הפנסיה וחברות הביטוח, מה שאמור לפצות אותם על אובדן ההכנסה האדירה שהניבו להם קופות הגמל וקרנות הנאמנות שנילקחו מהם. השבוע העניק המפקח על  הביטוח, ידין ענתבי, לבנק מזרחי-טפחות את הרישיון הראשון להעניק ייעוץ פנסיוני מלא ללקוחותיו, שכירים ועצמאים כאחד. אלי יונס, מנכ"ל מזרחי, זכה לא רק ביתרון של להיות ראשון בשוק הייעוץ הפנסיוני, האוצר גם מבטיח לו כי שני הבנקים הגדולים,הפועלים ולאומי, לא ייכנסו לתחום הפעילות הזה אלא בעוד 3 שנים. בכך מבקש האוצר לחזק את הבנקים הבינוניים (דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, שבקרוב יתנו גם הם ייעוץ פנסיוני), ולעודד את התחרות בענף הבנקאות. מזרחי היה הבנק הראשון שהשלים את מכירת הקופות והקרנות שלו ואת הכנת מערך הייעוץ, ולכן קיבל ראשון את הרישיון, שכמוהו כרשיון להדפיס כסף. אלי יונס קיבל יתרון גם בטווח הקצר, מול דיסקונט והבינלאומי, שעוד לא השלימו את בניית מערך הייעוץ שלהם, וגם בטווח הארוך, כאשר הפועלים ולאומי ייכנסו לתחום הזה באיחור ניכר. האם יצליח מזרחי לתרגם את היתרון שניתן לו לכסף בקופה? עכשיו הכל תלוי בכישורי מנהלי הבנק ועובדיו. 

3. עופר לינצ'בסקי. מתאונות הרכבת לנדל"ן המתגמל של לבייב

אם הייתם צריכים להעריך מי מבין מנהלי החברות הצעירים יקודם לצמרת עולם העסקים הישראלי, ספק אם הייתם מהמרים על עופר לינצ'בסקי, מנכ"ל הרכבת. אבל זה קרה השבוע. אפי אירופה, החברה המנהלת את את עסקי הנדל"ן של אפריקה ישראל באירופה (למעט רוסיה), הודיעה כי עופר לינצ'בסקי בן ה-39 יהיה המנכ"ל הבא שלה. זה לא שאיננו מעריכים את כישוריו של לינצ'בסקי או מטילים ספק ביכולתו לנהל חברת נכסים בסדרי גודל של מיליארדים. הוא כבר הספיק להיות בכיר באגף התקציבים באוצר, ניהל את חברת הנכסים של אגד ואת רכבת ישראל. ניסיון ניהולי מוכח כבר יש לו ברזומה. אלא ששמו של לינצ'בסקי נכרך בתקופת כהונתו ברכבת בתאונה הקשה בבית יהושע, בה נהרגו 5 אנשים.  רק בחודש מארס השנה סיימה המשטרה את חקירת התאונה והמליצה לפרקליטות להעמיד את לינצ'בסקי לדין פלילי בגין הריגה ברשלנות. חוקרי המשטרה הגיעו למסקנה כי הנהלת הרכבת, בראשות לינצ'בסקי, ידעה על ליקויי הבטיחות שגרמו לתאונה, אך לא טיפלה בהם. אם כך אכן אירע, הרי שצל מרחף מעל כישורי הניהול של לינצ'בסקי. אבל לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, בחר שלא להמתין ולראות האם יועמד לינצ'בסקי לדין, ואם יועמד, האם יורשע. הוא סמך על כישוריו והאמין בחפותו, ומינה אותו לתפקיד בכיר ומתגמל בקבוצתו. אפריקה מתכננת להנפיק בלונדון את אפי אירופה, וכשזה יקרה ייהנה בוודאי לינצ'בסקי מן האופציות שיקבל ויוכל לשים בצד את הימים המתסכלים ברכבת ישראל.

1. איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה. נציג המפסידים בפרשת חפציבה

קשה למנות את המפסידים בפרשת חפציבה. מדובר באלפי אנשים ובמאות מיליוני שקלים. החל מרוכשי הדירות, שחלקם נותרו בלא כלום, עבור דרך הספקים וקבלני המשנה של חפציבה, הבנקים שליוו את הפרוייקטים שלה והמשקיעים המוסדיים בשוק ההון, שהשקיעו את כספי לקוחותיהם במניות החברה הכושלת ובאג"ח שהנפיקה. אבל אולי יותר מכולם, האיש שמסמל את נפגעי חפציבה הוא איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, שחתום על אחד הכשלונות הכואבים של החברה בהתקשרויותיה עם שותפים. פחות משבוע לפני קריסת חפציבה, הודיעה אלקטרה כי היא רוכשת את השליטה בחפציבה מידי משפחת יונה, תמורת 30 מיליון שקל. שנה קודם לכן כבר רכשה אלקטרה מחפציבה אג"ח הניתנות להמרה ל-25% ממניות חפציבה בתמורה ל-11 מיליון דולר. דויטשר, על פי עדותו ידע כי מצבה של חפציבה הולך ומיתדרדר, וכדי להבטיח שחובותיה הגדולים לאלקטרה לא ירדו לטימיון, הוחלט להוסיף 30 מיליון שקל, לרכוש את השליטה בחברות הבנייה הציבוריות, ולנתק אותן מהניהול של משפחת יונה. אלא שבבדיעבד התברר כי לצד מצוקת המזומנים אליו נקלעה החברה, היו בה גם אי סדרים וערבוב כספים בין חברת האם הפרטית לבין החברות הציבוריות, והסוף כבר ידוע - חפציבה קרסה, אלקטרה ביטלה את העיסקה ומצאה את עצמה בפרשה הזו חשופה להפסד של עד 170 מיליון שקל. בשוק ההון אומרים כעת כי דווקא דויטשר, יותר מכולם, היה צריך לדעת כיצד מתנהלת חפציבה ולהתרחק ממנה, שכן גם בתפקידו הקודם, כמנכ"ל חברת הבנייה דניה סיבוס, היה דויטשר אחד מספקיה הגדולים ביותר של חפציבה כקבלן משנה וכבר אז, על פי עדותו "חפציבה מעולם לא שילמה בזמן". דויטשר העדיף להעלים עין מהסימנים מבשרי הרעות, וכשבא המבול הוא הופתע כמו כולנו. 

2. גבי אופיר, מנכ"ל רשות שדות התעופה. בדרך להדחה

מה קורה כאשר שני מינויים פוליטיים מתנגשים זה בזה על המגרש הציבורי-העיסקי? קחו כסא וצפו בתיאטרון האבסורד שמתרחש לנגד עינינו ברשות שדות התעופה. לפני שנה הסתיימה הקדנציה הראשונה של גבי אופיר בתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה (רש"ת). שר התחבורה, שאול מופז, התכוון להחליף את אופיר במנכ"ל אחר, אך בעקבות לחצים כבדים שהופעלו עליו מחבריו הפוליטיקאים, התרצה והאריך את כהונתו של אופיר ב-5 שנים נוספות, עד 2011. אלא שמייד אחר כך מינה מופז את עובדיה עלי מקורבו, לתפקיד יו"ר הרשות, וזה, אולי בהשראת השר, לא אהב את דרך הניהול של אופיר והשניים החלו להתכתש. תוכנית הטלוויזיה "בולדוזר" של מיקי  רוזנטל ששודרה בשבוע שעבר, היתה כנראה הקש ששבר את מופז. התוכנית חשפה בצורה בוטה שורה של ליקויי בטיחות בנמל התעופה בן גוריון, וכאשר ההשפלה הפומבית באה לאחר מספר מקרים של כמעט תאונות בנתב"ג, החליט מופז שמספיק לו והורה להדיח את אופיר. בשבוע הבא יכונס דירקטוריון רש"ת לדיון שסופו אמור להיות הפסקת כהונתו של המנכ"ל.  אלא שכלל לא ברור שעריפת ראשו של אופיר תסתיים בישיבה אחת. אופיר כבר גייס עורך דין ויועץ תקשורת ויצא לקרב הגנה. אנשיו טוענים כי אין שום מחדל בניהול של אופיר וכי כל הפרשה היא לא יותר ממאבק על מינויים פוליטיים ברשות. מופז רוצה למנות אנשים משלו ברשות ולכן הוא פועל להדחת אופיר, אומרים נציגיו של המנכ"ל, ושוכחים לציין שהוא עצמו היה מינוי פוליטי. בימים הקרובים יופעלו שוב מכבשי המקורבים והבוחשים למיניהם, ואנחנו נשב בצד ונחכה לסוף ההצגה לראות מי נשאר עומד אחרון. 

3. גרגורי רייס. לא הרוויח מהבקדייטינג אבל הורשע בכל זאת

השבוע הסתיים בארה"ב המשפט המלא הראשון בפרשת הבקדייטינג (תיארוך לאחור של אופציות) שהרעידה את וול סטריט בשנה שעברה. גרגורי רייס, מנכ"ל חברת ברוקייד מעמק הסיליקון, הורשע השבוע בכל 10 הסעיפים בהם הואשם, ובהם קשירת קשר לביצוע הונאה בניירות ערך, הונאת דואר, זיוף ספרי חשבונות וביצוע הצהרות כוזבות. גזר הדין של רייס יינתן רק בסוף נובמבר השנה, ואם יחליט השופט להחמיר איתו הוא עלול להישלח לתקופת מאסר ממושכת, עד 20 שנה, ולקנס של מיליוני דולרים. מנכ"לים רבים בארה"ב, ובהם גם אמנון לנדן, מנכ"ל מרקורי לשעבר וקובי אלכסנדר, מנכ"ל קומברס לשעבר, המואשמים בעבירות דומות, עקבו בדריכות אחר המשפט של רייס, שכן תוצאותיו ישליכו בוודאי גם על המשפטים שבדרך, ועל המשך החקירות במאות חברות שביצעו את הבקדייטינג. האירוני במשפט של רייס היתה העובדה שהוא באופן אישי, בניגוד לרוב המנכ"לים המעורבים בפרשה, כלל לא נהנה מן הבקדייטינג, והוא הואשם רק באישור ובביצוע חלוקת האופציות לעובדים אחרים בחברה. ההגנה במשפטו של רייס טענה כי הוא כלל לא ידע שהבקדייטינג הוא עבירה על חוק ניירות ערך, שכן החוקים החשבונאיים באותה תקופה היו כה מסובכים שהמנכ"לים כלל לא הבינו אותם, וסמכו על חוות דעתם של רואי החשבון ועורכי הדין שלהם, שלא התנגדו לביצוע הבקדייטינג. חבר המושבעים לא קנה את הנימוק הזה  והרשיע את רייס. עכשיו עוברת תשומת הלב של וול סטריט לבית המשפט לערעורים, שכן רייס הודיע מייד כי יערער על פסק הדין המרשיע.