אני שמן, שעיר וקירח, אבל אתן צבועות
מתי בפעם האחרונה ראיתן אדם מכוער ואמרתן לעצמכן: "מממ... מעניין איך האופי שלו. הוא נראה מקשיבן כזה. הייתי רוצה שהוא ייקח אותי הביתה ויקשיב לי עד שייצא עשן"? אף פעם לא? כן, הנחתי שזאת תהיה התשובה. אז הנה רעיון
באמת.
זאת לא סתם צורה של תיעוב עצמי, אלא פשוט ציון קר ומציאותי של עובדות. אני 1.75 מטר ושוקל 95 קילו. זה אומר שיש בי, בלשון המעטה, מן המשקל העודף.
לגבי השעיר והקירח, בואו נגיד שתצטרכו להאמין לי. לשם המחשה, אם תשימו יד/רגל/חזה שלי אחד לאחד מול שטיח פרסי, אני לוקח בלי למצמץ. לעומת זאת, ובאופן די מפתיע ואירוני לשעירוּת שלי, בקרקפת יש צפיפות שיער כמו בביצים של ילד בן עשר (פחות או יותר. עבר זמן מאז שהייתי בן עשר).
אבל למה אני מספר לכם את זה? הסיבה לשמה התכנסנו כאן היא הצביעות שלנו כחברה. צביעות שהתחילה לעצבן אותי באופן אישי לאחרונה.
בואו נעשה ניסוי קטן.
תעצרו את הבחורה הראשונה שעוברת לידכם ותשאלו אותה מה היא מחפשת בגבר. אחרי שתתאוששו מהסטירה המצלצלת ותקשיבו לתשובה שלה, זה מן הסתם יהיה משהו בסגנון הבא:
"אני מחפשת בחור שיידע להקשיב, שיהיה רומנטי ורגיש, וגם ספונטני. שיידע לפנק ולהשקיע, שיאהב אותי כמו שאני ושלא ינסה לשנות אותי, וגם שייראה טוב".
לחדי העין מביניכם, יש בתשובה הנ"ל 24 מילים, שמתוכן 21 מוקדשות לאופי הרצוי של הבחור, והשלוש הנותרות מזכירות כבדרך אגב את המראה שלו.
עובר אורח בלתי מיומן ייטה להסיק מהתשובה הנ"ל שהבחורה רוצה בחור בעל אופי למופת, ושהמראה הוא רק עניין שולי. אך אבוי, אנשים יקרים שלי, פה בדיוק קבור הכלב. למרות מה שעשוי לחשוב עובר האורח התמים, ולעתים אפילו אותה בחורה עצמה, זה לא כך בכלל. מה שאותה בחורה מחפשת בפועל זה חתיך הורס, ורצוי שיהיה לו גם אופי נסבל.
לפני שאתן עולות על בריקדות ושולחות לי איומים בדואר, תחשבו על זה. מתי בפעם האחרונה ראיתן אדם מכוער (או ללא הגבלת הכלליות, ספציפית אותי) ואמרתן לעצמכן: "מממ... מעניין איך האופי שלו. הוא נראה מקשיבן כזה. הייתי רוצה שהוא ייקח אותי הביתה ויקשיב לי עד שייצא עשן"?
אף פעם לא? כן, הנחתי שזו תהיה התשובה.
אצל בנים אין בעיה כזאת. הם גדלים כל החיים שלהם בחינוך מתמיד שמטרת העל היא למצוא כמה שיותר כוסיות, רצוי כאלה שנותנות, ולהפיץ את זרעם עלי אדמות (זאת, אגב, תפישה שגויה אחרת, שחורגת מגבולות הרשימה הצנועה הזאת).
למה היא משקרת לעצמה?
אז למה למעשה אותה בחורה אומללה משקרת לעצמה? ובכן, זה בכלל לא באשמתה. האשמה העיקרית היא החברה. כל אחד ואחת מאיתנו אשם. התניה תרבותית רבת שנים גורמת לחברה להעלות על נס את האופי על פני המראה החיצוני, תוך גיבוי בכל מיני משפטים כמו "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בתוכו". זה מה שנצרב לתודעה שלי ושלך ושל כל מי שלא גדל עם זאבים בערבות טג'יקיסטאן. המין הגברי אולי לא תרבותי מספיק כדי להתרשם מהתניות כאלה.
אבל מתחת לפני השטח רוחשים וגועשים היצרים הקדמוניים שלנו, שרק מחפשים את הרגע בו ההתניה התרבותית מסתכלת הצידה, ומיד דופקים איזה גלגול קרב ויוצאים החוצה. ומה לעשות, בנות, היצרים שלכן דוחפים אתכן לחפש את כוסון-העל, כדי שהגנים שלו יהיו משובחים ביותר, ותוכלו ליצור יחד מיני כוסוני-על משלכן...
הוכחה חותכת נוספת היא אתרי ההיכרויות באינטרנט. כמו שכל אתר כזה יגיד לכם כשתפתחו כרטיס, כרטיסים בעלי תמונה מקבלים פי 8 פניות מכרטיסים בלי. מה שהם לא אומרים לכם, שזה רק תמונות של אנשים יפים. אנשים מכוערים מקבלים כנראה פי 8 פחות פניות מאנשים שלא שמו תמונה בכלל.
מה זה אומר למעשה? שאף אחד לא טורח לקרוא את רשימת התכונות שכתבת. כי גם באינטרנט, כמו בכל פיק-אפ בר מצוי, מה שקובע זה חלון הראווה ולא איכות הסחורה.
אז למה בכל זאת אני יושב וכותב את המסה הזאת?
כי צריך להחליט על דרך פעולה שתחסל את הצביעות הזאת אחת ולתמיד.
האפשרות הראשונה היא שנכיר כולנו בעובדה שביולוגיה אי אפשר לשנות, ושתרבות זה ממילא משהו שמוערך יותר מדי, ונוותר על העמדת הפנים. זה יהיה לכל הפחות הקלה מסוימת, כשבנות יתחילו להודות שמה שהם מחפשות זה בחור חתיך, עם קוביות בבטן, שיזוף מבריק, שיער שופע וחיוך ששווה מיליון דולר (או לפחות 6,532 שקל כולל מע"מ).
ואז, בחורים כמוני לא יגידו לעצמם "נו, אבל הן תמיד אומרות שאופי זה חשוב, אז אני חייב להיות שווה משהו בשוק הפתוח, לא?". בחורים כמוני פשוט יידעו שגורלם נחרץ שלא להתרבות על פני הפלאנטה, ולאט לאט יימחקו מעל פני האדמה.
תקימו ועדה שתקבע מבחן אופי סטנדרטי, כמו פסיכומטרי
האופציה השניה היא שמישהו סוף סוף יישב ויתקנן את כל העניין הזה לפי שיטת מידרוג. כלומר, אם אתן באמת רוצות אופי (ובאיזה מקום אני חושב שאתן כן רוצות), תקימו ועדה שתקבע מין מבחן אופי סטנדרטי שכל אחד צריך לעבור, כמו פסיכומטרי. ככה, לכל גבר יהיה ציון שיגיד עד כמה האופי שלו "מפנק, רומנטי, ספונטני וכו'".
ואתן יודעות מה?
אני חושב שאם מישהו יעשה סטטיסטיקה על תוצאות המבחן, יגלו שדווקא המכוערים הם אלו שישיגו את התוצאות הגבוהות ביותר.
ואתן יודעות למה?
פשוט מאוד. עניין אבולוציוני גרידא. בחורים מכוערים לא יכולים להרשות לעצמם אופי חרא. הם חייבים לפצות על המראה שלהם בצורה מסוימת, אחרת אפילו בחורות מכוערות לא ירצו אותם. ולכל המתחסדים, זה עניין של היצע וביקוש. בסופו של דבר, בחורות מכוערות ובחורים מכוערים מתפשרים זה עם זה. לכן, אופי של בחור בדרך כלל עומד ביחס הפוך למראה שלו. ככל שהבחור שלנו נראה פחות טוב, הוא יפתח בהתאמה אלמנטים רומנטיים, רגישים ומפנקים. ככה, כשהוא כבר מוצא מישהי, הוא שומר עליה טוב טוב שלא תרצה ללכת.
לעומת זאת, בחור בעל מראה משובב נפש, שבחורות נופלות לרגליו, לא ירגיש את הדחף האבולוציוני לפתח את היכולות האלה, כיוון שהוא מסוגל לייצר תחלופת בחורות נאה גם ללא התכונות הנ"ל.
אבל סביר להניח שלא תפגשי את הגברים האלה. סביר יותר להניח שתראי אותם באיזה פאב ותגידי לעצמך "מה זה הייצור הזה?!" בלי לדעת שהוא יכול להיות החבר הכי מוצלח בעולם.
יכול להיות אפילו משהו הרבה יותר גרוע. יכול להיות שכן, באיזושהי צורה ביזארית של גורל, תלמדי להכיר את האופי שלו, ותתלהבי כל כך, שמיד תהפכי אותו לידיד הכי טוב שלך.
לפנייה לכתב/ת 
