שתף קטע נבחר

זהירות! רעלים בדאודורנט במטהר אוויר ובתריסים

הדובי מעולם לא היה כה מסוכן: מוצרים רבים בבית - מחומרי ניקוי דרך מוצרי טואלטיקה ועד צעצועי ילדים תמימים — מכילים חומרים רעילים, חלקם אף מסרטנים, וגורמים לצרות ובעיות בחשיפה או במגע. ליקטנו דוגמאות למוצרים כאלה ומצאנו אלטרנטיבות בטוחות יותר

83 הסוגים של צעצועי המותג המצליח 'דורה‭,'‬ שהוסרו לאחרונה מהמדפים בארה"ב משום שנמצאו בהם שרידי עופרת, הפנו שוב את תשומת הלב לחומרים מסוכנים או רעילים במוצרים שבהם אנחנו משתמשים באופן יומיומי. הבהלה שאחזה בשוק האמריקאי נבעה מהשילוב שבין סכנות העופרת לבין העובדה שמאחורי הצעצועים ניצבת מאטל העולמית - חברה ותיקה ואמינה שהיא אחת משתי משווקות הצעצועים הגדולות בעולם.

 

מתברר שמוצרים רבים, שכמעט כולנו עושים בהם שימוש יומיומי, עלולים להוות סכנה עבורנו בשימוש מתמשך. בסיוע מומחי ירחון הצרכנות האמריקאי 'קונסיומר ריפורט‭,'‬ ד"ר צבי קרן, ראש המעבדה לטקסטיל וכימיה במכון התקנים, קובי שמיר, נטורופת ומומחה לרפואה סינית, מומחה לנטרול רעלים במוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה, ו'בטרם‭,'‬ המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים - ליקטנו סכנות פוטנציאליות שמסתתרות בקטגוריות שונות של מוצרים. לצידן אנו מציעים פתרונות להקטנת החשיפה אליהן וטיפים לגבי תכשירים או שיטות אלטרנטיביים. עם זאת, יש להביא בחשבון שבחלק מהמקרים ההתרחקות מהסיכונים באה על חשבון יעילות המוצרים.

 

"יש המון כימיקלים שגורמים צרות ובעיות. רוב הרכיבים הכימיים בתכשירי ניקוי ואפילו קוסמטיקה עלולים לגרום לתגובות אלרגיות‭,"‬ אומר ד"ר קרן ממכון התקנים. "אמנם יותר ויותר יצרנים מוציאים רכיבים מסוכנים ממוצרים, אך עד שכולם יוצאו ייקח הרבה זמן. עם זאת, מספרם של האנשים שמודעים לבעיה מצוי בקו עלייה, גם אם בארץ פחות בהשוואה לעולם‭."‬


זהירות, צעצועים (צילום: איי פי)

 

בארה"ב הפעילות למזעור וניטור השימוש בכימיקלים מסוכנים מתקדמת הרבה יותר מאשר בישראל. הסי.די.סי (המרכז הלאומי לבקרת ומניעת מחלות) סימן 150 רכיבים מסוכנים במיוחד. ועם זאת, רבים שם היו רוצים לראות יותר בדיקות ויותר סינון של רכיבים. "רוב ‭3,000‬ הרכיבים הכימיים שנמצאים במוצרי צריכה שונים בארה"ב לא עברו שום בדיקת רעילות, למרות שהם מצויים במוצרים פלסטיים, חומרי ניקוי וכדומה, שנכנסים אלינו הביתה. הרכיבים האלה נכנסים למעגל המוצרים מהר יותר מכפי שאנחנו מבינים את השלכות השימוש בהם‭,"‬ טוען פרופ' ג'ון ספרנגלר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. בישראל, יש להדגיש, לא נערכות בדיקות מקיפות מהסוג הזה.

 

מעבר להשלכות העתידיות של החומרים האלה, שחלקם חשודים כמסרטנים, היום כבר יודעים שחלק מהרכיבים הכימיים של מוצרים לשימוש ביתי עלולים לגרום לגירויים שונים בעור ובעיניים ולהשפיע על מערכת הנשימה ומערכת העצבים. מה שמחייב אותנו כצרכנים לקרוא בקפידה את רשימת הרכיבים והאזהרות על כל מוצר שאנחנו צורכים, ולא רק על מוצרי מזון.

 

צעצועים לילדים

  • הסכנה: הרעלת עופרת
  • הסכנות: הסכנה הבולטת במקרה של צעצועים היא פגיעה מוחית עקב חשיפה גבוהה לעופרת. חשיפה כזאת לעופרת עלולה לגרום להיווצרות משקעי עופרת במוח, מה שעלול לגרום לפגיעה בתאי העצב, לליקויים בהתפתחות המוח, כולל ירידה קוגניטיבית וירידה באינטליגנציה, אפילו עד פיגור מסוים, ולפגיעות מוטוריות.
  • איך מאתרים: כל דגמי הצעצועים שמיובאים לישראל נבדקו במכון התקנים על פי תו התקן הישראלי ‭") 562‬בטיחות צעצועים‭,("‬ שכולל בין השאר דרישות חמורות בנושא מיצוי מתכות כבדות בצעצועים, כולל עופרת. צעצועים שמכילים עופרת הם בדרך כלל כאלה שצבועים בצבע. יש לבדוק שעל הצעצוע יש כיתוב "לא רעיל‭."‬ אם יש לכם חשד שהצעצוע מכיל עופרת, אפשר לבדוק מול מכון התקנים אם המוצר עבר בדיקה. לפעמים מנסים יבואנים להתחמק מבדיקות תוך ייבוא צעצועים תחת סעיף מכס אחר, שאינו מחייב בדיקה תחת תקן הצעצועים המדקדק.
  • האלטרנטיבה: ללכת על צעצועי בד או פרווה, אם כי אלה עלולים לגרום לסכנות אחרות, כמו חומרי גלם שאינם חסיני אש. לא לצרוך צעצועים שמיוצרים בסין, שנחשבת למדינת הייצור הבעייתית בתחום העופרת, למרות שהחברות הבינלאומיות מגבירות את הפיקוח שהן מפעילות עליה. כל מוצרי הקרמיקה, לדוגמה, שהכילו עופרת ונתפסו על ידי מכון התקנים - ומדי שנה יש לא מעט משלוחים כאלה, בעיקר לפני החגים - הגיעו מסין. עוד מדינות בעייתיות בתחום העופרת הן מדינות מזרח אירופה. צעצועים יכולים להכיל גם רכיבים מסוכנים נוספים, כמו אבק שריפה וחלקים קטנים שעלולים לגרום לחנק בבליעה.

 

בקבוקים לתינוקות

  • הסכנה: פליטה של ביספינול איי
  • הסכנות: רוב הבקבוקים לתינוקות שנמכרים בארץ מיוצרים מחומר פלסטי שמכיל ביספינול איי (פלסטיק פוליקרבונט‭,(‬ שנפלט מהחומר הפלסטי כאשר הבקבוק נפגם. ביספינול איי נקשר לשורה ארוכה של סכנות, כמו שיבוש ההתפתחות ההורמונלית, בעיות התנהגותיות, ואפילו האצה בגדילה של תאים סרטניים.


משרד הבריאות אינו אוסר על שימוש בבקבוקי פלסטיק

 

  • איך מאתרים: אין ספק שבקבוקים שרוטים שעשויים מפוליקרבונט עלולים לפלוט ביספינול איי. המחלוקת הגדולה מתחילה כשמדובר בבקבוקים חדשים ושלמים. נכון להיום משרד הבריאות בארץ לא אוסר כמו משרדי בריאות בארצות אחרות את השימוש בפוליקרבונט בתעשיית בקבוקי התינוקות, למרות מאבקים קשים של מתנגדי השימוש בחומר. אגב, פוליקרבונט משמש ומצוי גם בתעשיית צעצועי הילדים.
  • האלטרנטיבה: להשתמש בבקבוקים שעשויים מפוליפרופילן, שאינם מכילים ביספינול איי, או בבקבוקי זכוכית.
  • הבעיה: בקבוקי הזכוכית כבדים וגם שבירים.
  • אפשרות אחרת: להקפיד על הימנעות משימוש בבקבוק עם שריטות ולהחליף בקבוקי פלסטיק אחת לשנה.
  • הבעיה: ההוצאה הכספית.
  • האלטרנטיבה הבריאה ביותר: לעבור להנקה.

 

דאודורנטים

  • הסכנה: מלחים שנויים במחלוקת
  • הסכנות: הדאודורנטים האנטי פרספירנטים מכילים מלחי אלומיניום (אלומיניום כלורידראט‭,(‬ החומר הפעיל נגד ההזעה. יש שטוענים שמדובר בחומר מסרטן וגורם למחלות קשות רבות ובהן אלצהיימר. טענה זו נשמעת לעיתים קרובות, אך
ובינתיים באמריקה
האתר הבטיחותי
‭Householdproducts.nlm.nih.gov‬ הוא אתר רשמי של הממשל האמריקאי, ידידו־ תי מאוד למשתמש, שמספק מידע על יותר מ־‭2,000‬ רכיבים שמצויים בכ־‭5,000‬ מוצרים ביתיים שונים. האתר מדרג את רמת הסיכון של כל אחד מהמוצרים, בציונים שבין 0 (בטוח) ל־4 (מסוכן ביותר‭,(‬ מפרט את אזהרות השימוש לגבי כל מוצר, מונה את הרכיבים המסוכנים בו ומספק אפילו הנחיות שימוש. אמנם הסיכונים מתבססים על חשיפה למוצר במקומות עבודה, אבל ניתן להשליך מהם גם על השימוש הביתי. החיסרון: התמקדות במוצרים שנמכרים בשוק האמריקאי בלבד. בישראל אין שום אתר רשמי דומה, וחבל.

טרם הוכחה מדעית באופן נחרץ. אונקולוגים מסוימים ממליצים לנשים שלקו בסרטן שד ועברו הקרנות לא להשתמש באנטי פרספירנטים מסיבות של רגישות העור. בארה"ב חובה לציין על האנטי פרספירנטים גם אזהרה לחולי כליות, מחשש שבעת בעיה קשה של תפקודי כליה תיחלש יכולת הכליה לשטוף את מלחי האלומיניום אל מחוץ לגוף ועודפים שלהם יצטברו בגוף. אזהרה זו אינה נדרשת בישראל.

  • איך מאתרים: קוראים בקפידה את רשימת הרכיבים על אריזת הדאודורנט.
  • האלטרנטיבה: עוברים לצריכת דאודורנטים עם חומרים אנטי בקטריאליים, שמחסלים את החיידקים שגורמים לזיעה בלי להתערב בכמויות הזיעה.
  • הבעיה: טווח ההשפעה שלהם קצר יותר, והטריקלוסן, החומר הפעיל בהם, עלול לחסל גם חלק מהחיידקים הטובים שעל העור.
  • אפשרות אחרת: לעבור לדאודורנטים שמבוססים על שמנים שיוצרים 'ממסכי ריח‭.'‬

 

חומרי ניקוי למטבח

  • הסכנה: כוויות מסודה קאוסטית
  • הסכנות: מנקי תנורים מכילים סודה קאוסטית (פוטסיום הידרוקסיד) - הרכיב הפעיל גם ברוב המכריע של מסירי השומנים. ריכוז של יותר מ־5% של החומר עלול לגרום לכוויות חמורות עד יצירת 'חורים' בעור. בבתי החולים בישראל נרשמים מדי שנה עשרות מקרים של נפגעים, בעיקר בתקופת ערב פסח. על פי נתוני מרכז ההרעלות הארצי, החומר נחשב לבעייתי ביותר מבחינת חומרת הפגיעות מבין מוצרי הניקיון המצויים בשימוש, אם כי לא במספר הפגיעות. תקן שאמור להגביל את אחוז הסודה הקאוסטית המותרת במוצר עד ל־5% 'תקוע' כבר שנים בגלל התנגדות היצרנים. חול ניקוי עלול להכיל אקונומיקה, שיש להיזהר שלא לערבב אותה עם מוצרי ניקוי אחרים מחשש לפליטת גזים מסוכנים. אגב, תכשירי ניקוי למטבח ולאמבטיה בספריי מכילים גם רכיבים לא סימפטיים נוספים: פרופן, בוטאן (שממנו עשוי גז הבישול) וואיזובוטן. שאיפה של כמות קטנה מהחומרים האלה מתוך עננת הספריי שנוצרת באוויר בעת השימוש עלולה לגרום לסחרחורת וכאבי ראש.


מרוב סכנות כבר אי אפשר לנקות את הבית (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

  • איך מאתרים: הרכיב וכמותו מופיעים על כל התכשירים הקונבנציונליים.
  • האלטרנטיבה: לקנות תנור עם מערכת ניקוי עצמי טובה, רצוי פירוליטי (מחמם את התנור בתהליך הניקיון לטמפרטורה של 500 מע־ לות‭.(‬ לעבור לצריכת מסירי שומנים שמכילים פחות מ־5% סודה קאוסטית, ולחלופין לצריכת מנקי תנורים אורגניים.
  • הבעיה: התנורים עם ניקוי פירוליטי יקרים, והחומרים האלטרנטיביים פחות יעילים, כמו גם 'שיטת הסבתא' - ניקוי התנור בסמרטוט לח שהושרה בסודה לשתייה ובמלח מיד אחרי שהתנור מתקרר.

 

מטהרי אוויר

  • הסכנה: חומרים אלרגניים
  • הסכנות: עלולים להכיל את הרכיב די־לימונן, שעלול לגרום לגירוי בעור, וכן מדללים על בסיס נפט, שעלולים גם הם לגרות את העור, העיניים ומערכת הנשימה.
  • איך מאתרים: קוראים את רשימת הרכיבים של המוצר.
  • האלטרנטיבה: לאוורר את הבית לעיתים קרובות. ואם משתמשים במטהר אוויר, להקפיד לעשות את זה רק כשהחלון פתוח ולהימנע מלשאוף את אדי המטהר.

 

תריסי אלומיניום

  • הסכנה: פליטה רעילה בעת שריפה
  • הסכנות: תריסי אלומיניום שממולאים בפוליאוריתן מוקצף עלולים לפלוט בעת בעירה חומרים רעילים. הצרכן הישראלי לא יכול להבחין בבעיה. אפילו התקן הישראלי שלפיו נבדקים תריסים מתוצרתם של ארבעה יצרנים מקומיים לא בודק פליטת חומרים רעילים, אלא את העמידות באש, חוזק, מידות ואיכות הצבע של האלומיניום. כיוון שהתקן אינו רשמי, התריסים המיובאים בכמויות הולכות וגדלות (כ־15% מהשוק כיום) אינם עוברים אפילו את הבדיקות האלה.
  • האלטרנטיבה: לעבור למוצרי הצללה, לתריסי עץ או לתריסי זכוכית. מדובר באופציות לא ישימות במיוחד לאור העובדה שתריסי האלומיניום הפכו לסימן ההיכר של חזות הבית הישראלי.

 

פותחי סתימות בשירותים

  • הסכנה: פגיעה חומצתית
  • הסכנות: עשויים להכיל חומצה הידרוכלורית (חומצת מלח‭,(‬ שעלולה לגרום לכוויות על העור, או חומצה גופרתית, שעלולה לגרום לפגיעות קשות בעיניים, בריאות ובעור. בליעה, אפילו של כמות קטנה של החומרים האלה, עלולה לגרום לפגיעה קשה ואפילו למוות.
  • איך מאתרים: קוראים את רשימת הרכיבים של המוצר.
  • האלטרנטיבה: לקרוא לשרברב. להשתמש בפומפה המסורתית או בספירלות שמשמשות אינסטלטורים.
  • הבעיה: אינסטלטור יקר יותר, והשימוש בפותחי סתימות תעשייתיים יעיל יותר מהאמצעים המכניים למיניהם, שדורשים גם הפעלת כוח ומיומנות מסוימת. אגב, יש להימנע מלערבב אקונומיקה עם חומרים לניקוי שירותים. החומרים האלה מבוססים ברובם על חומצות. אם תערבבו אותם באקונומיקה, שהיא חומר בסיס, תיווצר ריאקציה כימית שעשויה לגרום לשחרור גז שעלול לגרום לשיעול, אובדן הקול, חנק ואפילו מוות.

 

מנקי חלונות

  • הסכנה: חשיפה לאמוניה
  • הסכנות: האמוניה, הרכיב שמעניק למנקי החלונות את ריחם האופייני, עלול לגרות את העור ולגרום גם לתחושת שריפה. עלול גם לגרות את העיניים ואפילו את הריאות. חשיפה מתמשכת לאמוניה עלולה לגרום לנזקים לכבד ולריאות. ערבוב עם אקונומיקה עלול לגרום לפליטת גזים בלתי רצויים.
  • איך מאתרים: קוראים את רשימת הרכיבים של המוצר.
  • האלטרנטיבה: להחליף בנוזל ניקוי מתוצרת בית (שתי כפות חומץ בחצי ליטר מים חמימים‭,(‬ ואחר כך להבריק עם נייר עיתון ישן. פתרון זול ויעיל, אבל הרבה יותר קשה ותובע זמן.

 

מוצרי טואלטיקה

  • הסכנה: אצטון וזפת פחם
  • הסכנות: תכשירים להסרת לק מהציפורניים עשויים להכיל אצטון, שנחשב לחומר שעלול לגרות את הריאות ולהשפיע על מערכת העצבים, וכן חומצה אצטית, שעלולה לגרות את העיניים, האף והגרון וליצור תחושת שיתוק, אם כי סכנותיה נדירות יחסית ופחותות בהשוואה לאצטון. צבעי השיער עלולים להכיל עופרת, וכן פי פנילנדימין, שעלול לגרום לתגובות אלרגיות של העור ולנפיחות בעפעפיים. יש צבעים (בעיקר השחורים והחומים) שבייצורם נעשה שימוש בזפת פחם - חומר שחשוד על פי ניסויים בחיות מעבדה כגורם לסרטן בלוטות הלימפה, ואצל נשים לסרטן שלפוחית השתן. בשנה האחרונה נאסר בשוק האירופי המשותף השימוש ב־22 רכיבים כימיים שמשמשים את תעשיית צבעי השיער, מחשש לסרטן שלפוחית השתן בשימוש ממושך.
  • איך מאתרים: קוראים את רשימת הרכיבים, אם כי לא תמיד הצרכן יכול לזהות את מקורות החומרים.
  • האלטרנטיבה: להשתמש בצבעי שיער על בסיס טבעי בלבד. בכל צבע שיער יש להשתמש קודם כל על אזור קטן ומוגבל, כדי לשלול תגובות אלרגיות. הבעיה: המגוון של צבעי שיער על בסיס טבעי דל למדי. במסירי לק מציפורניים יש להשתמש רק במקום מאוורר היטב.

 

תכשיטים מלאכותיים

הסכנה: מגע עם ניקל

  • הסכנות: תכשיטים מלאכותיים וגם שעונים זולים עלולים להכיל ניקל, חומר שכעשירית מהאוכלוסייה רגישה לו, ולגרום לסינדרום קונט־ קט דרמטיטיס (דלקת עור על רקע אלרגי כתוצאה ממגע עם אלרגן‭.(‬ כך על פי מחקר חדש שפירסם לאחרונה ארגון הדרמטולוגים האמריקאי. התגובות האלרגיות כתוצאה מהמגע עם התכשיט עלו־ לות לנוע מגרד ואדמימות ועד חנק עד מוות.
  • איך מאתרים: רק אחרי שימוש.
  • האלטרנטיבה: לעבור לתכשיטים מזהב או פלטיניום. אפילו תכשיטי כסף לא חסינים מהסינדרום, שכן חלקם כוללים תערובות פלדה שמכילה ניקל. במשרד הבריאות, אגב, תקוע כבר שנים תקן בנושא הניקל, שמציין שמוצרים כמו רוכסנים, תכשיטים ומשקפיים יכולים להכיל ניקל רק בחלקים שאינם באים במגע עם גוף האדם.
  • הבעיה: האלרטנטיבה של התכשיטים האמיתיים יקרה משמעותית בהשוואה לתחליף המלאכותי.

 

מסירי צבעים

  • הסכנה: כימיקל שחשוד כמסרטן
  • הסכנות: מסירי צבעים ממשפחת הטרפנטין, טינרים ומדללים למיניהם הם כולם תוצרי זיקוק של נפט ועלולים להכיל רכיבים כמו טולואן, כימיקל אורגני בעל מבנה דומה לבנזן, שחשוד כמסרטן וכמעכב התפתחות בילדים, וגם אצטון.
  • האלטרנטיבה: בעת שימוש בכל מסירי הצבעים מומלץ להיות בקרבת מאוורר, להקפיד על חלונות פתוחים. ולהשתמש בצבעים על בסיס מים, שגם בטוחים יותר לאדם וגם קלים להסרה במים בלבד, ללא צורך במסירי צבעים.

 

חומרים לצחצוח נעליים

  • הסכנה: רכיב כימי רעיל
  • הסכנות: עלולים להכיל את הרכיב ניטרבנזן - חומר כימי רעיל שעלול להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולגרום לכאבי ראש ולאפתיה. כתוצאה מחשיפת יתר לרכיב הזה נרשמו גם מקרים של אובדן הכרה ודיכאון.
  • איך מאתרים: קוראים את רשימת הרכיבים של המוצר.
  • האלטרנטיבה: להחליף את משחת הנעליים בתערובת ביתית של כמה טיפות מיץ לימון מהולות בשמן זית. למרוח על הנעליים בעזרת סמרטוט עבה, להשאיר כמה דקות, לנגב ולהבריק.
  • הבעיה: הרבה פחות ידידותי לשימוש ממשחת נעליים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: צביקה טישלר
ספונג'ה. לא חייבים אקונומיקה
צילום: צביקה טישלר
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
שואב אבק. לא רעיל, רק מחשמל
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים