נפגעת בתאונה? חובת ההוכחה מוטלת עליך

אם נקלעתם חלילה לתאונה שבעקבותיה נגרם לכם נזק גופני ובכוונתם לפתוח בהליך לקבלת פיצוי, לרוב תידרשו לצרף לתביעות חוות דעת של רופא. הצורך בהגשת חוות דעת רפואיות עשוי להתעורר במקרים הבאים: הגשת תביעה למוסד לביטוח הלאומי או לחברת הביטוח, הגשת תביעה לקצין התגמולים (במקרה של פגיעה, במסגרת שירות צבאי או שירות ביטחוני אחר‭,(‬ במסגרת הליך פלילי ובשעת כתיבת צוואה (כאשר רוצים לבדוק את מצבו הרפואי של המוריש בזמן חתימת הצוואה‭.(‬

עו"ד חיים זליכוב, מומחה לתביעות נזיקין, מסביר שחוות דעת רפואית צריכה לכלול מרכיבים רבים: הרקע הרפואי של התובע, סיפור הפגיעה, מהות הפגיעה, אחוזי הנכות המוערכים, הטיפול הרפואי העתידי והמגבלות שנגרמו עקב הפגיעה. "במקרים שבהם מגישים תביעה על נזק גופני כתוצאה מתאונה, התובע (מי שנפגע בתאונה) יצטרך להוכיח את טענותיו על היקף הנזק שנגרם לו וקיומה של נכות עקב התאונה",‬ אומר עו"ד זליכוב. לדבריו, קיימים מקרים מסובכים יותר, כמו למשל רשלנות רפואית, שבהם לא די בהוכחת הנזק, אלא יש צורך להוכיח שגם המזיק אחראי.

נפגעתם בתאונה? תזדקקו לחוות דעת רפואית (צילום: סי די בנק)

בכל מקרה, התובע צריך להוכיח קשר ברור בין התאונה לבין הנזק הגופני שנגרם לו. לכן, נפגע בתאונה חייב לאסוף כל מסמך רפואי הנוגע למצבו אחרי התאונה: הפניות רופאים, מסמכי בית-חולים, מרשמים, תיעוד על השתתפות בפיזיותרפיה ועל ההיסטוריה הרפואית שלו.

אילו תביעות אפשר להגיש?

ישנם שלושה סוגי תביעות המוגשות עקב תאונות: תביעות על תאונות רפואיות ‭")‬רשלנות רפואית"),‬ תביעות על תאונות דרכים ותביעות על תאונות "אחרות".‬

רשלנות רפואית היא התחום המורכב ביותר מבין השלושה, כיוון שעל הרופא שמעניק את חוות הדעת לקבוע אם הצוות הרפואי שטיפל בתובע לא ביצע את עבודתו כהלכה. רק במקרה שהוכחה רשלנות רפואית, הרופא נדרש לאמוד גם את מידת הנזק הגופני.

עו"ד זליכוב מסביר שבמקרה כזה השגת חוות הדעת עשויה להיות מסובכת: "רופאים רבים נרתעים מלהשתתף בתביעות המכוונות לתקוף רופא או מוסד רפואי‭."‬ מעבר להתנגדות העקרונית של חלק מהרופאים, קיים קושי נוסף: רופאים השייכים לקופת חולים מסויימת, לא יסכימו להעניק חוות דעת נגד רופא או מוסד רפואי השייכים לאותה הקופה.

במקרה של תאונת דרכים, חברת הביטוח של המכונית הפוגעת או של המכונית הנפגעת היא זו שצריכה לפצות את התובע על נזקיו, ולכן ברוב התביעות לפיצויים על תאונות דרכים כלל לא מתעוררת שאלת האחריות הרפואית.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מבקש לחסוך ממי שנפגעו גם את ההוצאה הכספית הכרוכה בהשגת חוות הדעת הרפואית. על פי החוק, בית-המשפט ממנה מומחה מוסכם שיקבע את דרגת הנכות של התובע והיקף פגיעותיו. במקרים כאלה חברת הביטוח משלמת בדרך כלל על חוות הדעת.

עמדתו של המומחה הרפואי שאותו ממנה בית-המשפט מחייבת את שני הצדדים והיא משמשת בסיס לקביעת הפיצויים. לעתים יש הסכם בין התובע לבין חברת הביטוח על מינוי מומחה רפואי לפני הגשת תביעה לפיצויים לבית-המשפט, כדי שחוות דעתו תשמש בסיס למשא ומתן לפשרה.

במקרים מסוימים תאונת דרכים היא גם תאונת עבודה, כלומר, מתרחשת בשעות העבודה, בנסיעה מהבית לעבודה או ממנה הביתה. הנפגע יכול לפנות לביטוח

הלאומי בתביעה לקבלת גמלת נכות מן העבודה. המוסד לביטוח לאומי קובע את דרגת הנכות של התובע באמצעות הוועדות הרפואיות שהוא מפעיל ובהתאם להכנסות התובע לפני התאונה, נקבעת הזכאות לקבלת גמלת נכות מהביטוח הלאומי.

חשוב לדעת, שכאשר הביטוח הלאומי קובע דרגת נכות עקב תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, אין עוד צורך במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, כיוון שדרגת הנכות שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תחייב את התובע ואת חברת הביטוח גם בתביעת הנזיקין לפיצויים בגין תאונת הדרכים.

במקרה של "תאונה אחרת": כל אדם שנפגע עקב רשלנותו של אחר ורוצה להגיש תביעה לפיצויים, צריך לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית להוכחת היקף הנזק שנגרם לו.

איך בוחרים מומחה?

ניסיון ומעמד מקצועי: עדיף לקבל חוות דעת מרופא מנוסה, שהעניק כבר חוות דעת בנושא, ונחקר עליה. כמו כן, עדיף להשתמש ברופא בכיר (מנהל מחלקה או סגנו‭.(‬

מומחים שונים לפגיעות שונות: כאשר התובע סובל ממספר בעיות רפואיות, מספר חוות הדעת שלהן יזדקק הוא כמספר תחומי הפגיעה.

דעה שנייה: לעתים, ובמיוחד כאשר מדובר בנכויות בדרגה גבוהה, יש צורך בחוות דעת נוספות שאינן בהכרח רפואיות. המסמכים צריכים להתייחס להיקף הנזק שנגרם לתובע, לעלויות הטיפולים השונים, לעלות העסקת מטפל או עוזרת, ניידות ועוד.

מתי כדאי להיבדק?

נפגעי תאונות נקלעים מדי פעם למצב כספי קשה אחרי האירוע. הם צריכים לממן הוצאות כבדות לטיפולים דווקא כאשר נגרם להם נזק ביכולת ההשתכרות. במקרה כזה, תביעת נזיקין היא הדרך היחידה להחזיר לפחות חלק מההוצאות הבלתי מתוכננות. לפעמים, תהליך ההחלמה יכול להימשך זמן רב ולכן לא ניתן להגיש תביעה עד סופו (ההליך עלול להיגרר אפילו כמה שנים).

‬כמה זה עולה לנו?

מומחה הממונה על-ידי בית-המשפט יעלה בין 3,000 ל-6,000 שקל, ושכרו ייקבע על-ידי בית-המשפט. המצב הזה שכיח במיוחד בתביעות של תאונות דרכים, שבהן המומחה נדרש לקבוע רק את דרגת הנכות והיקף הפגיעה, ולכן עלות חוות הדעת נמוכה יחסית.

מומחה מטעם התביעה יעלה בין 4,000 ל-7,000 שקל. גם כאשר התובע נדרש לצרף חוות דעת רפואית בתביעות על תאונות שאינן תאונות דרכים, מטרת חוות דעת רפואית היא קביעת אחוזי הנכות של התובע (למעט תביעות על רשלנות רפואית‭.(‬ לכן, שכר הטרחה לנותן חוות הדעת לא עולה על אלפים בודדים.

מומחה בתביעות על רשלנות רפואית יעלה בין 6,000 ל-15 אלף שקל ואולי יותר. ההבדל במחירים נובע מהשוני במלאכתו של הרופא: עורך חוות הדעת לא צריך לבדוק את מצבו הרפואי של התובע, אלא את טיבו ורמתו של הטיפול הרפואי.