היכן הילדה שכתבה לי מכתבי אהבה לפני עשור?
למדתי בתיכון כצנלסון בכפר סבא. היא כתבה לי שהיא צעירה ממני (היום בת 27-26), שיש לה שיער חום בהיר וארוך. היא ביקשה שאתקשר אליה בין תשע לעשר ביום בו השאירה את המכתב על שולחני בכיתה. החמצה, או שאולי יש עוד צ'אנס?
לקחתי את הקלסר שהיה מונח על המדף ומתוכו, עדיין מקופלים, טיפה יותר מצהיבים, הוצאתי את שלושת המכתבים שכתבה לי אותה ילדה עלומה לפני עשר שנים.
שמי חגי, והיום אני בן 28. עברו מעט יותר מעשר שנים מאז היותי בכיתה י"ב. אני סוחב את הסיפור הזה בראשי מאז, ובכל פעם נחמץ ליבי על ההזדמנות שהיתה לי להכיר את אותה ילדה.
למדתי בתיכון כצנלסון בכפר סבא. זכור לי שהייתי חוזר לכיתה מההפסקות, ועל שולחני היה מונח הפתק שכה ייחלתי לו.
במשך השנה האחרונה ללימודיי קיבלתי שלוש פעמים מכתב אהבה מילדה מסוימת, שמעולם לא חתמה את שמה על המכתב, אלא רק קשקשה בסוף חתימה בלתי מובנת. יכול להיות שקיבלתי גם מכתב נוסף, אבל כיוון שלא נשארה לוודא שאני אכן מקבל אותו, הוא כנראה מצא את דרכו לפח האשפה בסוף היום. בגלל חוסר הביטחון שלה, היא מעולם לא באה ונחשפה בפניי (היא כתבה במכתב שהיא חוששת מפגיעה).
שנה לאחר שסיימתי ללמוד עברתי מכפר סבא לזיכרון יעקב, אבל שמרתי את המכתבים איתי. לפני מספר ימים מצאתי אותם מחדש, בדיוק היכן שהנחתי אותם, ובחנתי אותם פעם נוספת.
אותה ילדה מסרה לי במכתבים מספר פרטים עליה, אבל לא מספיק על מנת שאוכל לזהות אותה בוודאות. היא כתבה לי שהיא צעירה ממני (מה שאומר שהיום היא בת 27 או 26), שיש לה שיער חום בהיר וארוך. היא אפילו רשמה לי שהיא רוצה שאתקשר אליה בין תשע לעשר ביום בו השאירה את המכתב על שולחני בכיתה (זה היה לפני עידן הסלולרי לכל ילד). אבל גם אילו היה לי אז טלפון נייד, לא היה לי מה לעשות, כיוון שבאמת לא ידעתי איזה מספר לחייג.
לצערי, טלפתיה וראיית הנולד אינן בין התכונות החזקות אצלי
רציתי שאותה ילדה, שהיום היא כבר בחורה, אם היא קוראת את השורות האלה ומזהה את עצמה בתיאור שמסרתי - רציתי שתדע שלא יצרתי איתה קשר כיוון שבאמת לא היה לי מושג מי היא, לא בגלל שלא רציתי. מאוד רציתי לדבר איתה, אבל היא לא נתנה לי צ'אנס. לצערי, טלפתיה וראיית הנולד אינן בין התכונות החזקות אצלי.
אם במקרה זו את, או מישהי מכן, הקוראות, מזהה כאן סיפור של חברה שלה שלמדה איתה וסיפרה לה עלי , הייתי שמח אם תצרו איתי קשר.
המקרה הזה לימד אותי שאף פעם לא צריך לסמוך יותר מדי על המזל והנסיבתיות. אם ברצונך שמשהו יתקיים ויתגשם, שומה עליך לספק את התנאים לשם כך. אם לא, פשוט תרגיש את ההחמצה.
סביר להניח שאותה ילדה היא כבר היום אשה נשואה, אולי חובקת עולל. רק רציתי שתדעי שאילו הייתי יודע עלייך יותר, או שהיית משאירה מספר טלפון, הייתי יוצר איתך קשר. גם אם אינך פנויה לקשר איתי, הייתי רוצה לדעת מי את, כדי לסגור את המעגל הזה שנותר פתוח מאז, מלפני יותר מעשור.
אני מקווה שאוכל לכתוב בעתיד את ההמשך לסיפור הזה.
- גם לכם יש סיפור בלתי-גמור מהעבר? אהבה שהוחמצה, מישהו או מישהי שהלכו לכם לאיבוד? כיתבו לנו
את הסיפור שלכם, ומי יודע, אולי תסגרו מעגל.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
