ביקורת: Bioshock - משחק המחשב הטוב של השנה
מטוסים מתרסקים, עיר תת-מימית, ילדות קטנות ומפחידות ושינויים גנטיים. אם לא הייתם יודעים שאנחנו מדברים על Bioshock, וודאי הייתם חושבים שמדובר בתקציר העונה הבאה של "אבודים"
מטוסים מתרסקים, עיר תת-מימית, ילדות קטנות ומפחידות ושינויים גנטיים. אם לא הייתם יודעים שאנחנו מדברים על Bioshock, וודאי הייתם חושבים שמדובר בתקציר העונה הבאה של "אבודים"
Bioshock מספר את סיפורה של Rapture, עיר תת-מימית סודית שהוקמה בשנות ה-50 כדי לאחד את מיטב המוחות של המין האנושי. העיר, שהצליחה לשגשג במשך עשור, הפכה לבסוף לאנרכיה, לאחר שתגלית מדעית המאפשרת שינויים גנטיים בבני-אדם הביאה למאבקי כוחות עצומים וגרמה לתושבים רבים לאבד את שפיותם.
גיבור המשחק נכנס לעיר ההרוסה לאחר התרסקות מטוס, ונאלץ להתמודד עם האימות שבמעמקים. כדי
בעזרת גרפיקה יוצאת דופן ופס-קול מבריק הצליחו המפתחים לייצר אווירה מדהימה, שמכניסה את השחקן ישר לתוך העיר. עיצוב השלבים מבריק והאקשן הבלתי פוסק יגרום ללב שלכם לפעום בחוזקה. אין ספק שמדובר במשחק מצויין, שמצליח לתפוס את השחקן ולא להרפות ממנו.
מטוס מתרסק בלב האוקיינוס. הניצול היחיד שוחה את דרכו לאי קטנטן ומסתורי, שכולל רק מגדלור נטוש. הוא נכנס למגדלור, ומוצא שם מעלית הצוללת למעמקי הים. בחוסר ברירה, הוא נכנס למעלית ומוצא את עצמו ב-Rapture,
לא, לא מדובר בתסריט הראשוני של העונה הבאה של "אבודים". מדובר, על רגל אחת, בעלילת המשחק Bioshock, אולי המשחק המדובר ביותר של החודשים האחרונים, ומועמד כמעט וודאי לתואר "משחק השנה", עם ממוצע ציונים מרשים של 96% (מה שממקם אותו כמשחק הרביעי הטוב ביותר בכל הזמנים, לפי האתר Gamerankings). האם הציונים מוגזמים, או שמא באמת מדובר במשחק יוצא דופן? בואו נצלול גם אנחנו ל-Rapture ונגלה בעצמנו.
- עוד ב-Vgames: הביקורת על Ninja Gaiden Sigma
אני מה זה בשוק!
יש לי כמה מילים לגבי המשחק שאני חייב לפרוק כבר עכשיו. מוכנים? הנה זה בא: וואו. טירוף. לעזאזל. אלוהים ישמור. וואו.
אוקיי, אחרי שעברנו את זה, הגיע הזמן להתחיל לפרט. כאמור, בתחילת המשחק תמצאו את עצמכם ב-Rapture, עיר תת מימית סודית, שמטרתה המקורית הייתה לכנס יחדיו את מיטב המוחות האנושיים ליצירת אוטופיה של ממש. אך משהו השתבש ב-Rapture. משום מה תמיד דברים משתבשים כשמנסים ליצור אוטופיות, ובמקום עיר יפיפיה, נקייה וחדשנית, תמצאו את עצמכם ברחובות נטושים, מוצפים, חורקים ומפחידים.
לאחר שתאספו מקלט רדיו, תקבלו תדרוך קצר מאיש מסתורי בשם אטלס, שיהפך במהרה לחבר הכי טוב שלכם. אטלס המסתורי יעזור לכם לשרוד, ולאחר שיבקש מכם (בחביבות) אפילו יגרום לכם להזריק לראשונה Plasmid, חומר שמסוגל לשנות גנטיקה אנושית, וכך יכול להקנות כוחות מופלאים כמו יריית ברק מהידיים, יריית קרח מהידיים, יריית אש מהידיים, ואפילו יריית דבורים קטלניות מה... ניחשתם נכון - ידיים.
אחרי שתתאהבו ביכולות החדשות, תגלו את הקאץ': לא רק אתם אוהבים את ה-Plasmids. למעשה, Rapture נחרבה בדיוק מהסיבה הזאת: כולם אהבו את לשדרג את גופם, לעיתים עד שיגעון של ממש. המהומות שנוצרו בעקבות השינויים הגנטיים הנ"ל יצרו מלחמת אזרחים, שהצליחה להפוך את האוטופיה לאנרכיה.
עם ה-Plasmid הראשון ברשותכם, תוכלו לצאת סוף סוף למסע המופלא ברחבי Rapture. במהרה תחברו לאטלס בנסיון נואש להציל את משפחתו מאימתו של אנדרו ראיין, המייסד והשליט הבלתי מעורער של העיר התת-מימית ההרוסה, ומשם העלילה תתפתח לכיוונים לא צפויים שלא אפרט כדי לא להרוס לאף אחד את המשחק.
- עוד ב-Vgames: הדמו של FIFA 08 כבר כאן!
לא חוזר לעיר
הסיפור של Bioshock מתרחש, למעשה, בשני מישורים. הראשון הוא סיפור המשחק עצמו, דהיינו העלילה שמתקדמת עם התקדמותו של השחקן. המישור השני, והמרתק יותר, הוא סיפורה של Rapture. מאחוריי העיר המסתורית יש הרבה מאוד הסטוריה, שתתגלה לכם בעזרת איסוף ושמיעה של קלטות אודיו (לצעירים - בזה השתמשו לפני הדיסקים).
שחקנים שהסיפור לא מעניין יוכלו לדלג על האזנה לקלטות הנ"ל, אך חשוב לציין שכך הם יפסידו את אחד הסיפורים המרתקים והמורכבים ביותר בהסטוריה של משחקי הוידאו. אמנם קטעי הסיפור האלה מועברים על ידי קול בלבד (ללא עזרה ויזואלית), אך בעזרת עיצוב פס-קול מופתי ודיבוב מוצלח העניין לא מפריע כלל, ו"ציד הקלטות" הופך להיות אחת המטרות המרכזיות לגיימר חובב הנראטיב.
השילוב של שני המישורים, בנוסף לעשרות רמזים ויזואליים שמפוזרים ברחבי Rapture, הופך כאמור את הסיפור של Bioshock לאחד המוצלחים. כל כך מוצלח, שהוא גרם לי לצעוק בהפתעה בסוף המערכה השנייה שלו, ולהמשיך לחשוב עליו גם אחריי שסיימתי את המשחק. מהבחינה הזאת, הערך האומנותי של המשחק לא נופל מערכו של סרט או ספר טוב. מדובר בחתיכת הישג, לכל הדעות.
אמאלה!
הסיפור מצויין, אבל מה עם המשחקיות? הרי אנחנו לא פה (רק) בשביל העלילה, אנחנו פה גם בשביל הכיף. כאן מגיעות החדשות הרעות - דווקא מבחינת משחקיות המשחק נופל בכל מיני מכשולים שונים ומשונים. לא שמדובר במשחק שלא כיף לשחק בו, חלילה. העניין הוא שאם בודקים את המשחק לפי הצד הטכני בלבד, מגלים שהוא רחוק מלהבריק.
המטרה המרכזית של הדמות שלכם היא לשדרג את עצמה ביכולות נוספות, תוך שימוש במערכת פיתוח דמות המזכירה קצת משחקי תפקידים. את זה עושים ע"י איסוף ADAM, שהוא חומר המאפשר לגוף "לקלוט" יכולות חדשות. את ה-ADAM מסוגלות לספק רק ה-Little Sisters, ילדות קטנות וקצת מפחידות אליהן הוצמד טפיל ימי שמסוגל לשאוב את ה-ADAM הנ"ל מגופות בני אדם.
תמונה משפחתית
נשמע פסיכי? זה עוד כלום. מכיוון שה-Little Sisters הן רק ילדות, לכל אחת מהן צמוד "שומר ראש" - ה-Big Daddy. מדובר בחתיכת שומר, המצוייד בחליפת קרב ענקית, ומסוגל ברוב המקרים לחסל את הדמות שלך תוך שתי דקות. ה-Big Daddys הם אוייבים ראויים - הם חכמים, מהירים, חזקים ומסוגלים לספוג המון נזק עד שהם מואילים בטובם למות.
רק אחרי שתצליחו לחסל את "אבאלה", תוכלו להחליט מה לעשות עם האחות הקטנה. האם תהרגו אותה, ובכך "תקצרו" כמות נאה של ADAM, או שמא תחוסו על חייה ותקבלו רק מחצית מהכמות? ההחלטה בידכם, והיא משפיעה כמובן על סוף המשחק.
כדי לנצח את ה-Big Daddys (כמו גם את האוייבים הרגילים) נאלץ להשתמש בחכמה בשילובים של כלי הנשק השונים והיכולות המיוחדות של הדמות.
למשל - חישמול אוייב יגרום לו להיות "המום" לכמה רגעים, מה שיתן הזדמנות מצויינת להוציא את הלום שברשותכם ולהכות בו למוות. אפשר גם להקפיא דמויות ואז לרסק אותם בעזרת נשק, או להצית גופות באש ואז לירות עליהם טיל מונחה חום, או פשוט לחכות שהם יזנקו למקור מים קרוב כדי לכבות את האש - ולשגר לשלולית מכת ברק שתחשמל אותם למוות.
- עוד ב-Vgames: המשחקים Halo 3 ו-Quake Wars מזדהבים
שילובים מסוכנים
אין ספק שהמשחק נותן לשחקן כלים רבים לבצע נזקים בלתי הפיכים לאוייבים, חלקם מגניבים ממש (דבורים קטלניות!), אבל במהרה תגלו שרובם פשוט לא נחוצים. אמנם להחליף Plasmids ולנצל יכולות שונות כדי לחסל את האוייבים כיף מאוד בתחילת המשחק, אבל במהרה תבינו את השטיק ותתחילו להשתמש רק בשילובים החזקים והיעילים ביותר - וכאלה אין יותר מדי.
העובדה הנ"ל גורמת לכל מערכת פיתוח הדמות להיות קצת מיותרת. במהלך המשחק תעבדו מאוד קשה מאוד כדי לקצור (או להציל, אבל ביננו, אף אחד לא עושה את זה) את כל ה-Little Sisters כדי לשדרג את הדמות, ולאחר שסוף סוף תצטיידו בחיזוקים חדשים תגלו שאתם כמעט ולא משתמשים בהם.
למות מפחד
עוד החלטה מוזרה של יוצרי המשחק היא לא לאפשר לדמות שלכם למות. במידה ותובסו ע"י עשרות האוייבים השונים, פשוט תחזרו אחורה לאחת מ"נקודות תחייה" המפוזרות ברחבי השלבים. העניין הוא שכשתחזרו לשם המשחק ישאר באותו מצב כשהיה לפני שהובסתם. לדוגמה, אם הצלחתם להוריד לאחד מה-Big Daddys חצי ממד הכח ואז חוסלתם, כשתחזרו להלחם בו הוא עדיין יהיה חצי מובס.
העניין הזה נועד בבירור למנוע תיסכולים מיותרים מצד גיימרים פחות מנוסים, וצריך לתת כבוד מסויים למפתחים, שרצו שכל אחד, ללא קשר לרמת כישוריו בז'אנר ה-FPS, יוכל לסיים את המשחק ללא בעיות מיוחדות. מצד שני, משחק בו המוות חסר משמעות, ויותר מזה - גורם לך להשתמש בו כאסטרטגיה - סטייל "חבל להשתמש עכשיו בערכת הבריאות, גם ככה נקודת ההחייאה נמצאת רק חדר אחד מאחוריי" - הופך אוטומטית ללא מאתגר כלל, וחבל.
פריצת מערכות למתקדמים
בעיות נוספות במשחק כוללות אוייבים שחוזרים על עצמם במהירות (רק שני סוגים של Big Daddys!), ומערכת "פריצה" (Hacking) קצת מעצבנת, שבעזרתה אמנם תוכלו לגייס לעזרתכם ציוד אלקטרוני כמו מצלמות אבטחה, מכונות מכירה אוטומטיות ואפילו עמדות ריפוי - אבל כדי לעשות זאת תצטרכו לעבור מיני-משחק שחוזר על עצמו ברמות קושי שונות.
המיני-משחק, סוג של פאזל חיבור צינורות, אמנם נחמד בפעם-פעמיים ראשונות, אבל בפעם העשירית
שתצטרכו לחבר את הצינורות כדי לרכוש תחמושת בזול כל העסק יתחיל להמאס.
- עוד ב-Vgames: המשחק Bioshock זוכה בתואר הטוב
ביותר בלייפציג
טיול בעיר
למרות הכל, Bioshock נשאר אחד המשחקים הכי מספקים שיצא לי לשחק בהם לאחרונה. הוא מלא בלא מעט מגרעות, אבל כולן נשכחות ברגע שהמשחק נטען ואתם מתחילים לחקור את Rapture.
מה שמפצה על הבעיות היא האווירה המדהימה ששוררת בכל חלק של המשחק. Rapture נראית מדהים (בעזרת מנוע Unreal) ומועצבת ביד אומן. פס הקול מצמרר ואיכותי ובמידה ותשחקו את המשחק על מסך גדול, בחדר חשוך ועם מערכת סאונד היקפית מובטחת לכם חוויה יוצאת דופן, שלא דומה לשום משחק אחר ששיחקתם בו.
האווירה הזאת, כאמור, תשכיח מכם את כל הבעיות מהן סובל המשחק. למעשה, מדובר באחד המשחקים היחידים שבמהלך המשחק עצמו הרגשתי שהם מושלמים לחלוטין. כל הבעיות צצו רק ב"מבט לאחור", כשניסיתי לשחזר בראש מה עשיתי בשביל כתיבת הביקורת (נו, אני פלצן, מה תעשו לי). סביר להניח שרוב הגיימרים הממוצעים אפילו לא יבחינו בבעיות הנ"ל, ופשוט יישאבו בטוטאליות ל-Rapture המדהימה ולסיפור הסוחף.
השורה התחתונה
וואו. טירוף. לעזאזל. אלוהים ישמור. וואו. Bioshock הוא אמנם לא משחק חסר בעיות, אך האווירה הנהדרת והסיפור המורכב מפצים עליהן - ובגדול. המשחק שומר על רמה גבוהה לאורך כל אורכו -
העיר מפתיעה ומרשימה מחדש בכל שלב ושלב, ואין חדר אחד שנראה כמו קודמו. תוסיפו את כל זה לסיפור מורכב ומעורר מחשב וקיבלתם מתכון מוצלח למרק דגים. אההה, התכוונתי מתכון מוצלח למשחק השנה.
יש לכם Xbox 360 או מחשב שמסוגל להריץ את המשחק? רוצו לקנות אותו. עכשיו.
רוצים לבדוק לפני הקנייה? הורידו את הדמו.
הטוב
- אווירה מפחידה ונהדרת
- פס-קול וגרפיקה יוצאים מן הכלל
- סיפור עמוק ומעורר מחשבה
הרע
- מערכת פיתוח הדמות הייתה יכולה להיות עמוקה יותר
- האויבים מתחילים לחזור על עצמם במהירות
- לא מאתגר במיוחד
המכוער
- לשחק את המשחק הזה על מסך 15 אינץ' ורמקולים בעשרה שקלים.
טוב יותר מ: Resistance: Fall of Man
בדיוק כמו: Half Life 2
לכל הביקורות והסקירות
לפנייה לכתב/ת 
