שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדריך למתבונן בשמי ישראל בחודש ספטמבר
    בשעות הערב של הסתיו שביל-החלב נגלה במלוא הדרו כשהוא חוצה את כיפת השמים מצפון לדרום, מקבוצת ברבור בצפון לכיוון קבוצת קשת, בדרום. חלק א'

    באופן רשמי, מגיע הסתיו ב-23 בספטמבר, כאשר השמש תחצה את קו המשווה השמימי במסעה על פני כיפת השמים ותמשיך לנוע דרומה, כאשר כל יום היא תימצא נמוך יותר מעל האופק הדרומי בשעת הצהרים. הקשת שהיא מתווה על כיפת השמים קטנה והמשמעות – הימים מתקצרים, הלילות מתארכים, ולאסטרונומים באה עדנה. בשעות הערב של הסתיו שביל-החלב נגלה במלוא הדרו כשהוא חוצה את כיפת השמים מצפון לדרום, מקבוצת ברבור בצפון לכיוון קבוצת קשת, בדרום.

     

    כוכבי הלכת בחודש ספטמבר

    שמי חודש ספטמבר אינם מספקים גדולות ונצורות בתחום כוכבי הלכת. כוכב הלכת נוגה עדיין קרוב לשמש והוא מקדים זריחתו מדי יום באופן שהוא נראה מעל האופק המזרחי מעט לפני זריחת החמה כחרמש צר ומוארך. צדק, הגיבור העיקרי של שמי הערב מצוי בקבוצת עקרב, מעל כוכב שבת הענק אנטרס, זוהר יותר מכל גרם שמים אחר

     למעט הירח. ארבעת ירחיו הגדולים של צדק נראים היטב גם במשקפת שדה וטלסקופ קטן איכותי יראה גם את שתי חגורות העננים העיקריות על פניו (לקריאה נוספת: התצפית בצדק ובאנטרס).  

     

    יתר כוכבי הלכת 

    כוכב-חמה, הקרוב ביותר לשמש מבין כוכבי הלכת, נראה בשעות הערב, מיד לאחר השקיעה מעל האופק המערבי. בשל קרבתו לשמש קשה מאוד לאתרו ולצפות בו, אולם בשלהי החודש הוא יגיע למרחק מרבי מהשמש ואז יהיה אפשר לצפות בו כשעה לאחר השקיעה. בגלל גודלו הפיזי הקטן ומרחקו, אי-אפשר לראות פרטים כלשהם על פניו, אך יהיה אפשר בעזרת הטלסקופ להבחין שצורתו אינה עגול שלם אלא מזכירה יותר חצי ירח.

     

    מאדים ממשיך להתקרב אל כדור-הארץ לקראת הקרבה המרבית בין שני הגופים בחודש נובמבר השנה. מאדים מצוי בקבוצת שור והוא זורח לקראת חצות ובולט בצבעו הכתום-אדום. גם מאדים קטן יחסית ועדיין מרחקו הגדול מאתנו מקשה להבחין בפרטים כלשהם על פניו גם באמצעות טלסקופ.

     

    שבתאי קרוב מדי לשמש ובשלהי החודש הוא מתקבץ עם השמש ומתחיל את מחזורו ככוכב בוקר, שייראה מעל האופק המזרחי לפני הזריחה מחודש אוקטובר ואילך.

     

    למידע על אירועים נוספים הקשורים בכוכבי הלכת והירח במהלך החודש וכן מחשבון המחשב את מיקום כוכבי הלכת ביחס לצופה מצוינים בלוח השנה האסטרונומי.

     

    שמי הקיץ

    כאמור, שביל-החלב חוצה את שמי הקיץ מצפון לדרום, החל מקבוצת קסיופיאה (שצורתה צורת W ) המצויה סמוך לקוטב השמימי הצפוני, עובר דרך קבוצת ברבור ושיאו במזל קשת בשמים הדרומיים, כאשר בכיוון זה מצוי מרכזה של גלקסית שביל-החלב.

     

    במאמר הנוכחי אתמקד בקבוצת קשת ובשביל-החלב שמרכזו מצוי בה. כדי לזהות את קבוצות הכוכבים אפשר להשתמש במפה (בהתאם להוראות).

     

    קבוצת קשת

    מיקום הקבוצה  

    מזל קשת הוא אחד מתריסר המזלות ואחת מקבוצות הכוכבים האהודות ביותר על חובבי האסטרונומיה,
    הודות לשפע העצמים המצויים בתחומיה שאפשר לצפות בהם גם בטלסקופים הקטנים ביותר שבידי החובבים. היא שוכנת על רקע שביל-החלב. כוכביה העיקריים מצויים בחלקה המערבי והם יוצרים שני טרפזים וכוכב בהיר מצפון להם. צורה זו מכונה כיום גם בשמה המודרני, מצקת החלב.

     

    קבוצת קשת בגלגולה היווני מייצגת מושך קשת שהתגלגל מאוחר יותר לדמות הקנטאורוס. מרבית הסיפורים המיתולוגיים הקשורים בקנטאורים מיוחסים לקבוצת קנטאורוס, וסיפור שמזוהה עם הקבוצה אינו קשור בקנטאור כי אם בסאטיר.

     

    הסאטירים היו בני לווייתו של דיוניסוס, שאחד מהם, קרוטוס, היה אהוד במיוחד על המוזות ששכנו על הר הֶליקוֹן כיוון שכה הנעים בשירתו את זמנן. כה רבה היתה חיבתן של המוזות לסאטיר, עד שהמצאת המחווה של מחיאת כפיים לציון שביעות רצון מיוחסת להן. אך לא בשל אופיו העליז והאווירה העליזה שהשרה מוקם קרוטוס בשמים, אלא בשל העובדה שהיה פרש מעולה וצייד מהיר ואמיץ. כמחווה לבקשת מעריצותיו המוזות מיקם זאוס את קרוטוס בשמים ואף הוסיף לו סוס וכן קשת שיוכל להמשיך לצוד, ללמדך שתופעת הגרופיס עתיקת יומין היא וראשיתה ביום שבו פצח המשורר הראשון בזמרה.

     

    משוררים יוונים מאוחרים יותר החליפו בין קרוטוס לקנטאורוס כירון וזו הסיבה למעבר מזיהוי הקבוצה עם סאטיר לזיהויה עם קנטאורוס שהיה חציו אדם וחציו סוס.

     

    התצפית בקבוצת קשת

    קבוצת קשת מצויה הישר בכיוון של מרכז שביל-החלב ולפיכך היא מכילה כוכבים רבים מאוד וכן שורה ארוכה מאוד של גרמי שמים, שחלקם נראים היטב גם בעין מאזורים חשוכים וחלקם נראים במיטבם במשקפות שדה ובטלסקופ קטן.

     

    קבוצת קשת מהווה גן עדן למי שמבקש לצפות במגוון רחב של גרמי שמים – החל משדות כוכבים עשירים בשביל-החלב, אלה נראים בעין (ממקומות בהם אפשר לראות את שביל-החלב בעין) כעננים קטנים בהירים שבולטים על רקע שביל-החלב. מבט בטלסקופ יגלה שעננים אלה מכילים אינספור של כוכבים. גם ערפיליות תיראנה היטב במשקפות.

     

    הגדולות שבהן M8, M17 תיראנה ככתמים קטנים מעל שוליו העליונים של שביל-החלב. חלקן, כמו M20, דורשות טלסקופ כדי לראותן היטב ומרביתן קשורות גם לצבירים של כוכבים שקשורים אל הערפיליות, מהן נוצרו, בקשר פיזיקלי. לערפיליות צורות שונות ומגוונות והן מהוות למעשה עננים עצומים של גז מימן שמיונן כתוצאה מהקרינה של הכוכבים המצויים מסביב.

     

    בחלק מערפיליות אלה מצויים אזורים קרים יותר, דחוסים, שמכילים מולקולות מורכבות ביותר. אזורים דחוסים אלה הם אזורים שבהם עשויים להיווצר כוכבים חדשים ובחלקם הם אף מאכסנים כוכבים ש"זה-עתה" נולדו, אך אורם טרם הפציע מבעד למעטפת הסמיכה המקיפה אותם.

     

    גם צבירי כוכבים אהודים מאוד על בעלי משקפות וטלסקופים כיוון שקל מאוד לצפות בהם, גם מתוככי עיר. צבירי כוכבים פתוחים מכילים עד מאות כוכבים וצורתם פזורה. הם נראים כריכוז גדול של כוכבים גם על רקע האזורים העשירים של שביל-החלב. צבירים כדוריים מכילים עד מאות אלפי כוכבים ועקב כך צורתם כדורית. הבולט בהם הוא הצביר הכדורי המרשים M22 שייראה ממשקפת, גם מתוך עיר בלילה חשוך, ככתם חיוור עגול. מבט בטלסקופ בינוני יגלה שהצביר מורכב מאינספור נקודות זעירות, כל אחת היא שמש בפני עצמה.

     

    למבקשים לצפות בקבוצת כוכב על שלל גרמי השמים שבה מומלץ מאוד להשתמש במפה במקום חשוך, לזהות את הכוכבים העיקריים שבקבוצה ואז לסרוק את השמים היטב במשקפת שדה (מספר גרמי השמים שנראה יגדל דרמטית ככל שאזור התצפית יהיה חשוך יותר).

     

    אמנם, אין לצפות למראות כפי שמספק טלסקופ החלל ע"ש האבל, אך די אם נזכור שכל כתם קלוש של ענן מימן משתרע על עשרות ומאות שנות אור וכל כתם קלוש של צביר כוכבים עשוי להכיל מאות אלפי שמשות כדוגמת השמש שלנו. אנו מביטים למרכז הגלקסיה שלנו שמערכת השמש שלנו מצויה בפרבריה ולמעשה היא חלק קטן וזניח ממשפחה עצומה של למעלה ממאה מיליארד כוכבים. סביר מאוד שסביב רבים מהם סובבים כוכבי לכת ויתכן שברבים מהם מצויים יצורים שטרודים להם בחיי היום יום שלהם ואז כל תלאותינו ומפלסי האגו של אנשים כאלה ואחרים – נראים בפרספקטיבה חדשה לגמרי.  

     

    קבוצת קשת מצויה בקו ראייה עם מרכז הגלקסיה שלנו ומכילה את אחד מענני הכוכבים העשירים ביותר בשמים, ענן שנראה היטב, על צביריו וערפיליותיו, לעין הלא-מזוינת בלילות חשוכים. הקבוצה נמצאת בניגוד (כשהיא זורחת עם שקיעת החמה) בשלהי אוגוסט ונראית היטב בשלהי האביב בדרום-מזרח ומעל האופק הדרומי בערבי הקיץ, כאשר היא משתרכת בעקבות קבוצת עקרב. המבנה של שני הטרפזים הנוצרים על ידי הכוכבים הבהירים בקבוצה, על רקע שביל-החלב הוא המבנה הבולט ביותר בכיוון דרום.

     

    (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים מאת יגאל פת-אל)

     

    יגאל פת-אל  הוא חוקר בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים אוניברסיטת תל-אביב, מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מדריך למתבונן בשמי ישראל בחודש ספטמבר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים