כולם יודעים יותר טוב מהמעצב / דעה

זה כבר הופך להרגל... גם הכתבה הקודמת שלי גררה הרבה תגובות אמונציונליות וקריאות למרד בסגנון ספרטקוס. אני לא חושב שיש משהו רע בזה, אבל עוד לא שמעתי בשום מהדורת חצי ש"גרפיקאים במשרד פרסום מהמובילים בארץ, העלו את הסטודיו באש לאחר שלא התקבלו תביעותיהן" וחבל.

כולם יודעים יותר טוב

ואז, אחרים שנים, הוא מגיע להיות שף בעצמו, מוציא מנה ששקד עליה שעתיים הוא שומע משפט כמו "אני מכינה בדיוק אותו הדבר בחמש דקות וזה יוצא יותר טעים", וזה מישהי, שעד היום הצליחה לעשות מקסימום מקושקשת (ולשרוף את המוצץ של הבת שלה).

גם אחרי שעות של עבודה, היא לא טובה מספיק

אותו הדבר הוא עם מעצב גרפי. הנ"ל עושה לילות לבנים בניסיונות לעצב מחדש שלט חזרתו של הרבי, שרף סופי שבוע עם קופסא של עפרונות צבעוניים וקרטון ביצוע רק בשביל להדגים "מתח בין צורות", לא ראה את החברה שלו חצי שנה בשביל פורטפוליו, או שישב 10 שעות ברציפות מול המחשב (עם חבילת בייגלה, סיגריות ופטל) רק בשביל לשמוע בבוקר שהקרנינג (המרווח שבין האותיות) לא מעביר את המסר.

למעצב מותר להציק

הרי אם היא היתה הולכת מחר לניתוח, מה הסיכוי שהייתם שומעים אותה מצייצת למנתח משפטים כמו "שמע דוקטור, כדאי אולי לחתוך יותר בכיוון הזה", או "תכניס את הוריד הזה מעט יותר לכיוון הריאות". אין סיכוי. היא תגיע לרופא ותסתום את הפה אפילו בלי לדעת מה הוא עושה לה.

היא גם לא תלך לעורך דין ותגיד לו "שמע אולי נתקוף את זה דרך עוולת הרשלנות כי אין לנו סיכוי ללכת על סעיפים חוזיים. מצד שני, אולי מדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד ואז בית המשפט יהיה חייב לבטל את הסעיף". היא תשלם 250 דולר לשעה רק בשביל לשתוק. ועוד תרגיש שהיא עשתה עיסקה מדהימה. אבל מול המעצב היא מרשה לעצמה, כי היא היתה בחוג לציור בבית ספר ואמרו לה שהיא מוכשרת, חבל על הזמן.

פורסם בגיליון יולי-אוגוסט של מגזין "זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לרכישת מינוי במחיר היכרות.