שקד מצוי
שם בוטני: Amygdalus
משפחה: הוורדניים Rosaceae
תקופת פריחה: ינואר - מרץ. עלי השקד נושרים בסתיו והפרחים מקדימים לפרוח עם בוא האביב.
תקופת עלווה: מרץ - ספטמבר
אזור פריחה: מצוי בגליל המזרחי ומורדות הגולן המערביים. פזור עד נדיר בחרמון ובמזרח השומרון. נדיר במזרח הרי יהודה.
כיוון שהשקד פורח בסמוך לט"ו בשבט, הפך עץ השקד לסמלו של החג. לפיכך גם נוהגים לכנות את עץ השקד "שקדיה", בעקבות השיר המפורסם.
צילום: סלמאן אבורוכן
הפרי הוא בית-גלעין שעיר. החלק הנאכל העיקרי הוא הזרע, אך לעתים אוכלים את הפרי הצעיר בשלמותו, כאשר יש לו עדיין ציפה ירוקה וחמצמצה. הוא גם נזכר במקורות כפרי מאכל: "מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים..." (בראשית מג', יא').
מוצא השם העברי הוא בפועל שקוד שפירושו להתמיד ולנסות. בתקופת המשנה וגם כיום משמש השקד להפקת שמן ולרפואה.
מומלצים
