זמן של חסד

יום כיפור מחזיק סתירה פנימית. ערב החג הוא זמן של מתח. תחושה של עמידה לדין. בארוחה המפסקת ובמפגשי הרחוב ההזויים משהו יש קושי. לעומתו הבוקר הוא זמן של חסד. בחוץ שקט שאין כמותו. רואים את 'ערוות הים' של הכבישים הגדולים, שומעים פסיעות של אנשים ההולכים בשביל. בבוקר יש ריח מיוחד, אולי של עצים. וכל שנה אני חושבת , בעצם למה אנחנו לא עושים את זה פעם בחודש? כל שבת?

הפסקת ההזנה המתמדת באוכל ובמכשירים אלקטרוניים פותחת רווח נדיר בין אדם לעצמו. הרווח הזה מאפשר קריאה מיוחדת. קשב מיוחד.

במהלך השנים מצאתי שלספרים שאני מכינה לעצמי, או חוזרת אליהם ליום כיפור יש איכות משותפת. נדמה לי שזו עדינות.

הנטיה שלי היא לקרוא ספרי מקור וכשהמקור קשה לגישה אני אסירת תודה למי שהכין עיבוד או מהדורה אוהבת אדם.

מחזור ליום כיפור מכל הזרמים

ולצד המחזור המסורתי אני ממליצה על מחזור של בית תפילה ישראלי ועל 'ממך אליך' שערך יונדב קפלון. כמו גם האסופה 'ענני' של פנחס שדה – מבחר התפילות והפיוטים של עם ישראל מאז הברית בין הבתרים ועד עתה. טקסטים של תפילה הם חומר קריאה שמאפשר חופש. אין צורך לקרוא לפי הסדר או את הכל. בתוך המחזורים (שהם מהספרים המתרחבים והולכים במהלך הדורות) כמו במחסן תפאורות ותלבושות גדול מסתתרות פנינים של מחשבה וניסוח שמתגלות לפתע כאישיות לגמרי ומתיישבות באמצע הלב.

מסילת ישרים. ספר המוסר לרבי משה חיים לוצאטו

למרות שספרות המוסר רוויה רגש אשמה שזר לי, יש משהו מרשים ומושך במאמץ להיות אדם טוב. זהו ספר הדרכה המזמין את הקורא בו למסע של התקדמות בצעדים של מידות: מידת הזהירות, מידת הזריזות, מידת הנקיות, מידת הפרישות, מידת הטהרה, מידת החסידות, מידת הענוה, מידת יראת החטא ועד מידת הקדושה. כפי שאומר מחברו :"החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו , אלא להזכירם את הידוע להם כבר"...

לצד מסילת ישרים אפשר לקרוא את 'ספר התענוגות' של עמוס קינן שנדמה רחוק מאד אבל גם הוא בעצם ספר הדרכה לחיים.

"גן ריקי" מאת דוד גרוסמן

מחזה קצר ומכמיר לב על טבע האדם. אני זוכרת את הקריאה ב"גן ריקי" ביום כיפורים אחד בבית הורי. הכניסה לתוך עיניהם ורגשותיהם של ילדי הגן קילפה אותי. והרגשתי שאני רואה את האנושיות במערומיה.

 סיפורי הרבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב סיפר לחסידיו סיפורים בעל פה והם הועלו על ידי תלמידיו על הכתב. השפה הברסלבית פותחת את העברית למקומות חדשים ובכך מאפשרת לנו דוברי העברית לרענן את מה שכבר מובן מאליו. סיפורי המעשיות הם חידתיים וכדאי לקרוא אותם עם ליווי. אני ממליצה על ספרו של אליעזר מלכיאל "חכמה ותמימות"- פירוש לכמה תורות וסיפורים של ר' נחמן מברסלב, שראה אור בהוצאת "ידיעות ספרים", בסדרה "יהדות כאן ועכשיו".

ספרי אריך קסטנר: אורה הכפולה, פצפונת ואנטון, אמיל והבלשים (הוצאת אחיאסף)

השקט והחסד של יום כיפור מזמין אותי להכנסה לתוך העולם המנוקד של אריך קסטנר, שיש בו ילדות וצער וחמלה. למרות שנולדתי בתל אביב מתעוררים בי בקריאה זכרונות ציריך ווינה, רמות ים על ים הרמות , גשם של סוכריות באופרה אגמים ורכבות ובלינצ'ס. דרך הקריאה בספר ילדים אני שוהה בקרבת הילדה שהייתי ואולי בקרבת אמא שלי. כמו שאומר הפסוק 'חדש ימינו כקדם'. לנגוע במי שאנחנו מתגעגעים להיות.

ההמלצה העיקרית שלי היא להשאר אנפלאגד. מה שלא תעשו – אל תתחברו למכשיר חשמלי.

כתיבה חתימה וקריאה טובה.

• דר' רות קלדרון מלמדת תלמוד ומנהלת את עלמא, בית לתרבות עברית בתל אביב. ספרה 'השוק הבית הלב' מציעה קריאה אישית באגדות תלמודיות
  

• עוד ספרים על הסכין