הכי מטוקבקות
    צילום: jupiter
    מה התאריך היום? אתה בטוח?
    היום לפני 427 שנים הנהיג האפיפיור את לוח השנה האזרחי המקובל בימינו. אילו חישובים דורש לוח השנה, ומה עוד קרה ב-15 באוקטובר?
    היום לפני 427 שנים הנהיג האפיפיור גרגוריוס ה-13 את לוח השנה האזרחי המקובל בימינו, והנקרא על שמו. הלוח הגרגוריאני מבוסס על לוח השנה היוליאני (לוח שנה המותאם לתנועת השמש, המכונה על שם מי שהנהיג אותו, יוליוס קיסר), אך מתקן את הבעיה העיקרית בו: "עודף" של קצת יותר מ-11 דקות בשנה, המצטבר ליממה שלמה מדי 133 שנים בערך. לפיכך מחייב הלוח הגרגוריאני עיבור - הוספה של יממה אחת (29 בפברואר) בכל שנה שמספרה מתחלק ל-4. עיבור זה מושמט בכל שנה שמספרה מסתיים בספרות 00, אבל אינו מתחלק ב-400. במילים אחרות, ההוספה של היום ה-29 בחודש פברואר אינה מבוצעת בשנה שמספרה תואם לתנאים הנ"ל (בהתאם, הפעם האחרונה שהעיבור הושמט היתה בשנת 1900, אך לא ב-2000. אגב, כל החישובים האלה מעלים את ההשערה בדבר עודף הזמן הפנוי של האדון גרגוריוס).

     

    בארצות הקתוליות אומץ הלוח הגרגוריאני מיד עם הכרזתו בצו האפיפיור. ארצות אחרות קיבלו את השינוי מאוחר יותר; רוסיה תחת שלטון הצארים, לדוגמה, לא אימצה אותו כלל, והוא הונהג בברית המועצות רק עם כינונה של"מהפכת אוקטובר", שהתרחשה ב-25 באוקטובר 1917 לפי הלוח היוליאני, או ב-7 בנובמבר לפי הלוח הגרגוריאני.

     

    מלבד התיקון הכללי שעשה גרגוריוס, הוא ראה צורך בתיקון חד-פעמי של השגיאה שהצטברה עד לימיו, ולכן השמיט עשרה ימים מהלוח: התאריך למחרת ה-4 באוקטובר 1582 היה ל-15 באוקטובר. אגב, כשאימצה בריטניה את הלוח הגרגוריאני ב-1752, כבר היה צורך בהשמטת 11 יממות, והמונים התפרעו ברחובות בדרישה שיחזירו להם את הימים שנגרעו מחייהם. השנה הגרגוריאנית תואמת היטב את שנת השמש, ורק מדי פעם מתקנים אותה האסטרונומים בהוספת שנייה אחת. וכמה שהשנייה הזו גורלית.

     

    רוצים לדעת עוד? עיינו בערך "לוח השנה הנוצרי ".

     

    מה עוד קרה ב-15 באוקטובר?

     

    15 באוקטובר 1582 – יש למישהו משהו נגד כאבי ראש?: היום הלכה לעולמה תרסה דה חסוס מאווילה, המוכרת בשם "הקדושה תרסה מאווילה". בהתאם, וכנהוג בכנסייה הקתולית, יום זה נקבע כיום חגה של הקדושה, שהיא אגב הפטרונית של הסובלים מכאבי ראש (ושסמלה, אם התעניינתם, הוא שילוב של לב, חץ וספר). תרסה נולדה בשנת 1515, ושנים ספורות לאחר מכן, בעקבות חזיונות שראתה בילדותה, הצטרפה למנזר. בבגרותה התפרסמה בשל חזיונותיה המלווים באקסטזות ובדרשותיה המרתקות. לצד פרסומה כדרשנית הקימה תרסה את מנזר חוזה (Jose, יוסף), מנזר הנשים הראשון שפעל במסגרת המסדר הכרמליתי.

     

    השילוב של מדיטציה דתית, מיסטיקה וחריפות אינטלקטואלית, תרם להשפעתה העצומה על בני דורה. היא הוכרזה כקדושה בשנת 1622, וכ-350 שנה מאוחר יותר – בשנת 1970 ליתר דיוק – הוענק לה התואר "דוקטור של הכנסייה" (Doctor Ecclesiae), כאות על כתיבתה ודרשותיה בענייני תפילה. תרסה היא אחת משתי נשים בודדות המחזיקות בתואר (יחד עם קתרינה מסיינה) שהוענק עד כה ללמעלה מ-30 אנשי כנסייה. אגב, התאריך הידוע כיום מותה היה ה-4 באוקטובר, אך בעקבות הרפורמה הגרגוריאנית בלוח השנה שנעשתה באותו יום ממש, נקבע מייד כי התאריך ה"נכון" הוא ה-15 בחודש.

     

    15 באוקטובר 1917 – ריקוד מושחת?: מאטה הארי, הרקדנית ההולנדית שהואשמה בריגול עבור הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, הוצאה להורג על ידי כיתת יורים כשהיא בת 41. השם מאטה הארי היה אך כינוי בימתי לרקדנית, אשר שמה האמיתי היה מרגרתה גרטרודה זלה. זלה נולדה בהולנד, התחנכה במנזר, ובהיותה בת 18 נישאה לקצין צבא סקוטי. מאוחר יותר נפרדו השניים, הילדים נותרו ברשות האב, וזלה עזבה לפריז. שם, בהיעדר הכשרה מקצועית כלשהי, אימצה לעצמה ביוגרפיה אקזוטית בדיונית ואת השם האינדונזי "מאטה הארי", והחלה להופיע במופעי ריקוד אירוטיים.

     

    מופעי הריקוד זכו להצלחה רבה בקרב חוגי החברה הגבוהה הפריזאית, ובעקבות כך פרחו קשריה החברתיים והרומנטיים של מאטה הארי עם מנהיגים וקצינים אירופאים. אלה הביאו ככל הנראה לגיוסה לשירות הביון הצרפתי במהלך מלחמת העולם הראשונה – עובדה שהוכחשה על ידי הצרפתים. מאוחר יותר, לפי הסברה, גויסה מאטה הארי גם לשירות הביון הגרמני. למעשה אין כל ודאות שפעלה כמרגלת או שפעלה באופן כלשהו בשירות ביון של אחת המדינות. כך או כך, באוקטובר 1917 נעצרה מאטה הארי והואשמה בריגול עבור הגרמנים. ההוכחות נגדה לא היו מוצקות, אך היא הורשעה והוצאה להורג.

     

    15 באוקטובר 1964 – צא בחוץ: המפלגה הקומוניסטית מכריזה על "פרישת" מנהיגה ב-9 השנים האחרונות, ניקיטה חרושצ'וב. המנהיג המודח למעשה, שהצטרף למפלגה הקומוניסטית מייד לאחר מהפכת אוקטובר, מילא מטעמה לאורך השנים תפקידים ביצועיים רבים (באופן מרשים למדי), ובשנים שלפני מות סטלין עמד בראש המפלגה במוסקבה. חרושצ'וב ארגן מחדש את השירות החשאי, וכפף את הקג"ב למרוּת המפלגה.

     

    בקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית (פברואר 1956) נשא נאום נגד סטלין, שבו חשף את משטר הפחד והאימה שהנהיג. נאום זה היה האות לתחילתו של מסע לדה-סטליניזציה ולליברליזציה מוגבלת בברה"מ. אלפי אסירים פוליטיים שוחררו, והותרה מידת-מה (מצומצמת, אך חסרת תקדים) של חופש הביטוי. צעדים אלה היו למורת רוחה של ההנהגה הוותיקה, שכמעט הביאה להדחת חרושצ'וב ב-1957. אך הוא הצליח לגבור על יריביו ולהדיחם, וב-1958 הרחיק גם את בולגנין ונעשה ראש הממשלה ושליט יחיד למעשה. משטרו שאף לשפר את מצבה הכלכלי של ברית המועצות, אך תוכניותיו לא הצליחו כמצופה ורמת החיים השתפרה רק במעט, משום שעיקר התקציב הופנה בשנות כהונתו למירוץ החימוש ולמירוץ החלל. הנהגת המפלגה המשיכה לחתור כל העת תחת משטרו, ובסופו של דבר הבחישה בעניין צלחה. ביוזמת המנהיג העתידי ברז'נייב, יחד עם קוסיגין, הכריע הפוליטביורו על הדחתו. את השנים שלאחר ההדחה העביר ללא תפקיד רשמי במעונו הפרטי במוסקבה. המשטר התעלם ממנו, ובמותו לא נקבר בחומת הקרמלין, כשאר גדולי הקומוניזם, אלא בבית קברות רגיל (הערך "חרושצ'וב, ניקיטה סרגייביץ'" – למנויי האנציקלופדיה).

     

    15 באוקטובר 1970 – בא לשכונה בחור חדש: אנוור סאדאת (הוא מוחמד אנוור אס-סאדאת) מתמנה לתפקיד נשיא מצרים. סאדאת נמנה עם קבוצת "הקצינים החופשיים" שמנהיגה היה גמאל עבד אנ-נאצר, ולאחר הפיכת הקצינים ביולי 1952, היה אחד מ-12 חברי המועצה המהפכנית. לאחר מותו של נאצר, בספטמבר 1970, הוחלט בהנהגת הקבוצה על מועמדותו של סאדאת לתפקיד הנשיאות. משאל עם שנערך ב-15 באוקטובר, ובו היה סאדאת המועמד היחיד, הביא לבחירתו הרשמית.

     

    שנים ספורות לאחר מכן הוביל את מצרים כאדריכל מלחמת יום הכיפורים (1973), והערבים ראו בו את האיש שמחק את כתם המפלה של 1967 והשיב למצרים את כבודה. בשנות שלטונו הנהיג ליברליזציה במשק ובחברה, פתח את מצרים להשקעות חוץ, בעיקר מהמערב, וצמצם את המשק הממלכתי.

     


    סאדאת ליד הפירמידות (צילום: אי פי איי)

     

    סאדאת היה המנהיג הערבי הראשון שעשה שלום עם ישראל. על הסכם השלום התנהל משא ומתן ממושך וקשה, בתיווך האמריקנים. בספטמבר 1978 נחתמו הסכמי קמפ דייוויד. במרס 1979 נחתם חוזה השלום, ובפברואר 1980 הוחלפו שגרירים בין שתי המדינות. ב-1978 הוענק לסאדאת ולמנחם בגין פרס נובל לשלום. באוקטובר 1981 נרצח סאדאת בידי אנשי המחתרת האסלאמית הקיצונית, בעת מפגן לציון יום השנה למלחמת יום כיפור (הערך "אס-סאדאת, מוחמד אנור" – למנויי האנציקלופדיה).

     

    15 באוקטובר 1993 – שלום לאפרטהייד: נלסון מנדלה ופרידריק דה קלרק זוכים בפרס נובל לשלום. תחת שלטון האפרטהייד נושלו יושבי הארץ האפריקאים מאדמותיהם, זכויותיהם הוגבלו, ומנגנוני השיטור והצבא רדו בהם בכל כוחם. מאבק השחורים בגזירות השלטון, שהלך והחריף בשנות ה-60 של המאה ה-20, התבטא בשביתות, במרי ובהפגנות. המאבק זכה לתמיכתה של דעת הקהל הבינלאומית, במיוחד לאחר שכוחות המשטרה והצבא הרגו בעיירה שארפוויל (Sharpeville) שישים ותשעה מפגינים, ואסרו את מנהיגי המאבק, ביניהם נלסון מנדלה. מדינות העולם ניתקו את קשריהן עם דרום אפריקה, אך זו נותרה עיקשת במשטרה ובבידודה. ראשי השלטון הלבן המשיכו להיאבק במתנגדי המשטר, ושלוחיהם בצבא, במשטרה ובשאר רשויות המדינה המשיכו לעצור ולענות את מתנגדי המשטר ולצנזר את פרסומיהם.

     

    כך עד 1989. בשנה זו החמירו מאד הסנקציות הכלכליות את מצבה הקשה ממילא של המדינה. במקביל התמנה דה קלרק כנשיא החדש של דרום אפריקה. דה קלרק יזם תוך זמן קצר את הרפורמה במשטר, ובתוך כך את ביטול חוקי האפרטהייד. אסירים מדיניים שוחררו, והחל משא ומתן על הקמת ממשלה שתכלול את בני כל הגזעים. נלסון מנדלה, ששוחרר במסגרת מהלך זה, החל מייד בהידברות עם דה קלרק על דרכי השינוי הרצויות של שיטת המשטר במדינה. ב-15 באוקטובר 1993, הוכרז על זכיית השניים בפרס נובל לשלום. (הערך "אפרטהייד" – למנויי האנציקלופדיה).

     

    בחזרה ל-1948

     

    כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" ב-15 באוקטובר 1948:

     

    "בעוד שבאו"מ יתחיל הערב הדיון על א"י: מחריפה סכנת חידוש המלחמה".

     

    פתרון החידה מאתמול

     

    ב-14 באוקטובר 1890 נולד דווייט דייוויד אייזנהואר, הנשיא ה-34 של ארה"ב, שהיה גם רמטכ"ל צבא היבשה בצבא ארה"ב.

     

    רוצים לדעת מה עוד קרה ב-14 באוקטובר? לחצו כאן .

     


     

     

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מה התאריך היום? אתה בטוח?
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    15 באוקטובר
    גרגוריוס ה-13. הנהיג את לוח השנה האזרחי בצורתו המוכרת לנו
    מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
    מאטה הארי
    ניקיטה חרושצ'וב
    צילום: גטי אימג' בנק ישראל
    מנדלה ודה קלרק
    צילום: איי פי