האתגר של חבר'ה: לחפש את החברים שלו
אתר "חבר'ה" הוא "טוטאל לוס", וראוי שיושלך לפח וייבנה מחדש. החברה שקנתה את האתר שילמה עבור מאגר הנתונים של יותר ממיליון ישראלים ובו קשרים רבי ערך כמו מי עבד עם מי, היכן שירתתם, למדתם. עם זאת, הסכום מופרז לחלוטין והסיכוי להפוך לרשת חברתית מצליחה נראה קטן למדי
כבר שנים לא ביקרתי באתר חבר'ה, ואני לא מגזים. אתמול חזרתי לשם, בעקבות ההודעה על רכישת האתר על ידי חברה אלמונית למדי בשם "גלובל נטוורקס". הבעלים החדשים מתכוונים לשדרג את האתר ולהפוך אותו לרשת חברתית חדשנית, על פי ההצהרה.
ביקרתי ב"חבר'ה" ואין מה לומר, מלבד, אולי, "תמונות קשות, יונית". האתר נראה כמו אחרי פוגרום. אם היו לוקחים שני תיכוניסטים ונותנים להם לבנות את הפורטל "אח-שלו", התוצאה תהיה זהה. רשימות החברים - הסיבה האמיתית היחידה לביקור האתר - נעלמו ובמקומן ניצב פורטל חובבני חסר ייחוד וחן.
האתר הכי מפוספס
כאשר תיכתב ההיסטוריה של האינטרנט הישראלי, חבר'ה ראוי להיזכר בה כאתר המפוספס ביותר. בעלי האתר, קבוצת "מחשבה" בראשות שלמה ולדמן ושלומי אונגר, פיספסו הזדמנות לנצל את ההצלחה המוקדמת כדי להפוך לאתר הקהילות המוביל בארץ.
חבר'ה הושק ב-2002 והגיע לשיאו במהלך 2003. לאחר מכן הוא הלך והתדרדר. אנשי "מחשבה" אחראים לסיפור ההצלחה והם גם אלה שהרסו אותו במו ידיהם. הם ידעו להפוך את האתר למה שהוא היה, אך הם לא ידעו כיצד להשתמש בו כקרדום לחפור בו, לפתח אותו ולהופכו לרווחי. לא היה להם את אורך הרוח או את הרגישות הנדרשת כדי לטפח אתר קהילות כל כך גדול.
חמור מכך, הם לא ידעו שהם לא יודעים. לאחר שסיימת להעלות זכרונות עם החברים הישנים על השטויות שעשיתם למורה שולה בכתה יא' (ברוב המקרים, חברי האתר הסתפקו בנוכחות דוממת, לא הגיבו או תקשרו כלל עם חברי העבר), לא ניתנו להם סיבות נוספות להמשיך לבקר באתר, והעניין הלך ודעך. במקביל, כל ספאם ששלח האתר לרשומים קעקע את הצלחתו, והמסמר האחרון היה חוסר המיקוד של "מחשבה", שניסתה לעשות הכל, ובסופו של דבר נשארה עם מעט מאוד.
התעכבתי על תאריכי הביקור האחרונים של "החבר'ה" שלי - מבתי ספר, תנועת נוער והצבא, רובם היו ב-2002-2003, קצת מ-2004. אך היום חבר'ה הוא אתר רפאים. "גלובל נטוורקס" חושבים שאפשר לשחזר את ימי האתר כקדם, והם גילו נכונות לשלם לא מעט, 15 מיליון שקלים, על פי הידיעה ב"גלובס".
לזרוק לפח ולבנות מהתחלה
מאחר והאתר הוא "טוטאל לוס", וראוי שיושלך לפח וייבנה מחדש מהיסוד, עיקר הסכום שולם עבור מאגר הנתונים של יותר ממיליון ישראלים. המאגר לא יסולא בפז וכולל קשרים רבי ערך - מי עבד עם מי, היכן שירתתם, למדתם ועוד.
עם זאת, הדגש בחבר'ה הוא על העבר. מאגר המידע לא "יודע" מי הם החברים שלכם עכשיו, היכן אתם עובדים היום ועוד פרטים חשובים, שהבעלים החדשים יצטרכו להשיג לבד. מלבד זאת, לחבר'ה אין תשתית טכנולוגית וממשק של רשת חברתית מודרנית, והיא תצטרך להשקיע בפיתוח מיליוני שקלים נוספים. חשוב גם לזכור שהמותג חבר'ה אינו מה שהיה בימי תהילתו, ומשתמשים לא מעטים לא זוכרים את האתר לחיוב. בהתחשב בכל הגורמים האלה, הסכום ששולם נראה מופרז למדי. בסכום נמוך בהרבה אפשר להקים רשת חברתית חדשה לתפארת.
נוסטלגיה היא לא נוסחה מנצחת
לשם השוואה, Classmates, האתר שחבר'ה שאב ממנו את השראתו, הוקם ב-1995 ובניגוד לחבר'ה, המשיך לגדול ולהתפתח. בחודש אוגוסט הוא היה האתר החברתי הפופולרי השלישי בארה"ב, אחרי Facebook ו-MySpace, אך שיעור הצמיחה שלו קטן.
על פי נתוני נילסן נטרייטינגס, תוך שנה - מחודש אוגוסט 2006 ועד אוגוסט 2007 - הוא צמח בתשעה אחוזים בלבד, לעומת 117 אחוזים ל-Facebook ו-23 אחוזים ל-MySpace. כלומר, הנוסטלגיה החמימה שמספקים אתרים כאלה אינה בהכרח נוסחה להצלחה עתידית. גם אם חבר'ה היה מנוהל נכון ושומר על כוחו עד היום, לא היה בכך כדי להבטיח את מעמדו ולמנוע ממתחרים חדשים לעקוף אותו בסיבוב.
לסיום, עצה לאנשי "גלובל נטוורקס", המצהירים על מהלכים שיהפכו את האתר לאחד מחמשת הפופולרים בישראל ואת החברה לשנייה בתחום האינטרנט בארץ. כמעט בכל המקרים, מי שמצהיר הצהרות כאלה נשאר שחקן שולי. לא בגלל עין רעה, חלילה, אלא משום שמי שבאמת מכיר את השוק ויודע מה גודל האתגר מעדיף לעשות ולא לברבר.
