שתף קטע נבחר

חתן פרס נובל הושעה מעבודתו עקב אמירה גזענית

ג'יימס ווטסון, אחד ממגלי ה-DNA וחתן פרס נובל, הושעה מעבודתו בעקבות הערה גזענית בראיון לעיתון הבריטי סאנדיי טיימס. כל הרצאותיו המתוכננות בסיורו בבריטניה בוטלו

חתן פרס נובל, ג'יימס ווטסון, הושעה ממכון המחקר שלו בארה"ב עקב אמירות גזעניות. ד"ר ווטסון ספג ביקורות נוקבות בעקבות דברים שאמר בראיון לעיתון הבריטי סאנדיי טיימס שהתפרסם בסוף השבוע שעבר. ווטסון היה שותף לפרס נובל בשנת 1962 על גילוי מבנה ה-DNA, המולקולה השוכנת בלב התאים של כל היצורים החיים.

 

בראיון צוטט ווטסון כאומר כי אפריקנים הם פחות אינטלגנטיים מאירופים. בראיון טען ווטסון כי מדיניות

המערב כלפי אפריקה מוטעית. לדבריו, "המדיניות החברתית שלנו מבוססת על העובדה שהאינטליגנציה שלהם (השחורים) זהה לשלנו, בעוד כל הבדיקות מראות שזה לא נכון".

 

עוד אמר ווטסון, כי הוא קיווה כי כל בני האדם שווים אך אנשים שהעסיקו עובדים שחורים גילו כי אין הדבר נכון. בעקבות הפרסום טען המדען כי הדברים הוצגו בדרך שאינה משקפת נכון את עמדתו. "אני יכול להבין מדוע אנשים הקוראים מילים אלה הגיבו בדרך שהגיבו", הוא אמר.

  

המעבדה בקולד ספרינג הארבור ביקשה להיפטר מהמדען ולהרחיק עצמה מהערותיו, וכעת החליט גם חבר הנאמנים של המכון להשעותו.

 

בהודעה שמסר המכון בלונג איילנד, ניו יורק, נכתב כי ווטסון מושעה עד לסיום חקירה מעמיקה יותר בידי חבר הנאמנים. ווטסון אמור היה להרצות בסוף השבוע בפני הציבור הרחב במוזיאון המדע בלונדון כחלק ממסע לקידום ספרו, ואולם המוזיאון ביטל את האירוע, בנימוק כי המדען חצה את גבולות הוויכוח הלגיטימי. גם פסטיבל בריסטול לרעיונות ביטל את הופעתו המתוכננת של ווטסון.

 

 

בין מבקריו של ווטסון נמנה גם קרייג ונטר, המדען שהוביל את המאמצים הפרטיים לפיענוח הגנום האנושי, ושבמקרה גם הוא נמצא בביקור בבריטניה לקדם את ספרו. "צבע העור הוא מאפיין של גזע בתפישה חברתית ולא מדעית", אמר ד"ר ונטר. "אין כל בסיס מדעי או עדות בקוד הגנטי לטענה שצבע עור יכול לשמש מנבא לאינטליגנציה".

 

ווטסון מנסה לסגת

"לכל מי שחשב שפגעתי באפריקה כיבשת, וטענתי שהיא נחותה מבחינה גנטית אני רק יכול להתנצל מעומק ליבי. לא לכך התכוונתי. מנקודת המבט שלי אין כל בסיס מדעי לאמונה כזו." בהערות שפורסמו בעיתון אינדיפנדנט ביום ו' ניסה ווטסון להבהיר את עמדתו: "איננו מבינים בוודאות את הדרך שבה סביבות שונות בעולם בחרו לאורך הזמן את הגנים הקובעים את הקיבולת לעשות דברים שונים. השאיפה של החברה כיום היא להעריך שכוח רצון הוא מורשת אוניברסלית של האנושות.

 

"ייתכן שהדבר כך, אך לרצות משהו ולהיות בטוחים שהדבר אכן פועל לפי רצוננו אינו מספיק. זה איננו מדע. אדם ששואל שאלה זו אינו גזעני. זה אינו ויכוח על עליונות או נחיתות אלא נסיון להבין את ההבדלים, זה כמו לשאול מדוע חלק מאיתנו מוזיקאים טובים ואחרים מהנדסים טובים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ווטסון. הושעה
צילום: רויטרס
לאתר "הידען"
מומלצים