צנח לו קשקש

מי שסובל מקשקשים, מודע לכך ביתר שאת כשמגיע החורף: הבגדים הכהים מבליטים את פירורי הקשקשים הלבנים שצונחים על הגב והכתפיים. אבל זו רק אשליה אופטית - קשקשים אינם קשורה לעונה, לא מתגברים בגלל סירוק וגם לא מידבקים.

איך נוצרים קשקשים?

תאי עור מתים שנושרים הם חלק מהתהליך הרגיל והתקין של התחדשות תאי העור בקרקפת. מחזור חייהם מתחיל בשכבה העמוקה של העור, שם התאים מתרבים על-ידי חלוקה, התאים החדשים נדחפים ועולים כלפי מעלה ובתוך 21 יום מגיעים אל השכבה החיצונית ביותר של העור. זו שכבה קרנית, שהתאים בה מתים ומשמשים כהגנה על התאים החיים בשכבות הפנימיות יותר. התאים החיצוניים המתים מתקלפים ונושרים בצורת פתיתים מיקרוסקופיים בלתי נראים. שער הראש מפריע קצת לנשירתם, אך הם נשטפים ביעילות בחפיפה רגילה ולא מבחינים בהם.

קשקשים, שהם קבוצות פירורים הנראים לעין, נוצרים כאשר: ‭.1‬ התהליך שצוין אינו מתרחש בצורה תקינה ‭.2‬ בגלל האצה בקצב ההתחדשות של תאי העור בקרקפת ‭.3‬ בגלל היצמדות התאים המתים, כפי שקורה במצבים של עודף שמנוניות, מסביר רופא העור ד"ר זאב פם. ואכן, לרוב האנשים שסובלים מקשקשים יש קרקפת שמנונית, שבלוטות

החלב שלה מפרישות כמות רבה מדי של חלב. החלב משמן את השיער ומפריע לנשירת תאי העור המתים, נוצרת מהם קליפה עבה ואלה הם הקשקשים. איך יודעים שקיימת הפרשה גדולה מדי של חלב? יום לאחר החפיפה השיער הופך שמנוני ולא נראה יפה.

התכשיר הייעודי הראשון שבעלי הקשקשים אמורים לנסות הוא שמפו נגד קשקשים, המותאם לסוג השיער (שמנוני, יבש או רגיל‭.(‬ זהו חומר דטרגנטי לניקוי הקרקפת והשיער, שמכיל שילוב של מרכיבים המטפלים בבעיית הקשקשים ומרכיבים רגילים של שמפו, שמנקים, מרככים ומעניקים ברק. שמפו נגד קשקשים אינו חומר רפואי ולא תמיד מצוין על-גבי אריזתו שם המרכיב הפעיל נגד קשקשים. בשימוש קבוע ומתמשך הוא אמור להביא להפחתה הדרגתית ביצירת הקשקשת או להפסיק אותה. אם השמפו אינו מתאים - כדאי לבחור מוצר של חברה אחרת. לפעמים, שמפו יכול לעזור למשך זמן מסוים שבעקבותיו הגוף מפתח עמידות נגדו וכדאי לעבור לתכשיר אחר.

אם מוצרי השמפו הרגילים שעל המדפים אינם עוזרים -  אפשר להתייעץ עם הרוקח לגבי שמפו טיפולי לקשקשים, מהסוג שנמכר בבתי-המרקחת ואינו מחייב מרשם רופא. אם הבעיה אינה נפתרת - חשוב לפנות לרופא עור ולקבל מרשם לשמפו רפואי, שמותאם לבעיה הייחודית של האדם.

ברומטר למצב נפשי

מבט אחר על תופעת הקשקשים מציגה רופאת העור ד"ר אינס ברזק-ורנר, מהמרכז הרפואי "עתידים‭."‬ לדבריה, קשקשים המלווים בתחושת גרד הם ביטוי לדלקת סבוריאית קלה בעור הקרקפת. את הגורם המדויק לדלקת

העור הסבוריאית הרפואה לא ממש מצליחה להסביר, מודה ד"ר ברזק-ורנר. הסבר אחד מנסה להיתלות בהפרשת חלב (סבום) מרובה בעור. הסבר אחר מתייחס לסוג של פטריית שמרים בשם פיטירוספורום אובלה, שבאופן תקין מצויה על עור הקרקפת, אך נמצאת בריכוז גבוה במיוחד אצל הסובלים מדלקת סבוריאית בקרקפת. לשני ההסברים יש טיעונים נגדיים, אך דבר אחד מוסכם - אצל רבים מהסובלים מהבעיה קיימת החמרה בעתות של מתח רגשי, לפעמים עד כדי כך שהקשקשים בראש מהווים מעין ברומטר למצב הנפשי.

לדברי ד"ר ברזק-ורנר, הטיפול הנכון בקשקשי הקרקפת צריך להיות מבוסס על שמפו רפואי, שחשוב להשאירו מספר דקות על עור הקרקפת ולא לשטוף מייד.

קשקשים בדרך הטבע

הנטורופתית ד"ר ‭(N.D)‬ ענת גרינשטיין, מרצה בכירה במסלול רפלקסולוגיה ב"מכללת רידמן‭,"‬ מציעה שיטות טבעיות להתמודדות עם בעיית הקשקשים:

שתיית מיצי ירקות ירוקים לניקוי הכבד. המיצים של סלרי, פטרוזיליה וכרוב מכילים מאגר גדול של ויטמינים ומינרלים המסייעים לנקות את הכבד מרעלים ולשפר את חילוף החומרים בגוף. כדאי לסחוט מהירקות מיץ בבוקר ולשתות עוד לפני האוכל. בתפיסה של הרפואה הטבעית, הופעה של בעיות עוריות כמו פצעונים וקשקשים מבטאת מצב של חוסר איזון בגוף והצטברות יתר של רעלים בכבד. מבחינה אנרגטית, הצבע הירוק קשור לכבד ולפעולת המרצה. כמו כן, הכלורופיל שהם מכילים, מסייע לריפוי העור.

מזונות מרפאים. שום, בצל, גזר, גרעיני דלעת, גרעיני חמניות ודגנים מלאים עשירים במינרל אבץ, החשוב לריפוי פצעים בעור, וגם בוויטמינים מקבוצת ‭,B‬ המצויים בחסר אצל הסובלים מקשקשים.

דגי מים עמוקים. דגים החיים במים עמוקים כמו סלמון, מקרל, הליבוט וטונה מכילים חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה ‭,3‬ הנמצאות בחסר אצל הסובלים מקשקשים ומבעיות יובש בעור.

שמפו צמחי. עדיף להשתמש בשמפו המבוסס על חומרים טבעיים, כמו תמציות צמחיות של קלנדולה, סרפד או רוזמרין, ולהימנע משמפו או מרכך על בסיס חומרים כימיים.

מרשם טבעי. מערבבים יחד 2 כפות שמן שומשום עם 3 טיפות שמן ארומטי גרניום ו‭3-‬ טיפות שמן ארומטי לימון. מורחים היטב על עור הקרקפת ומשאירים למשך כל הלילה (עדיף לקשור במטפחת‭.(‬ בבוקר חופפים. מומלץ לחזור על הפעולה פעמיים-שלוש בשבוע.

• הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"