השמש היא מקור הכוח שמזין את החיים על פני כדור הארץ, אולם הריכוז של אנרגית השמש שמגיע לפני הכדור משתנה מצפון לדרום, וגם בתקופות שונות במהלך השנה בשל הזוית בה נמצא כדור הארץ כלפי השמש.
בשל צורתו העגולה של כדור הארץ, באזור קו המשווה פוגעות קרני השמש באדמה בזוית ישרה ואילו באזורים הקרובים לקטבים פוגעות קרני השמש בזוית חדה. באזור קו המשווה והאזור הטרופי - בין חוגי הסרטן והגדי - אנרגית השמש עוברת בזוית ישרה דרך האטמוספירה. כתוצאה מכך מקבלים אזורים אלה את אנרגית השמש בצורה מרוכזת יותר מאזורים אחרים.
באזורי הקטבים לעומת זאת, אנרגית השמש צריכה לעבור כברת דרך ארוכה יותר בתוך אטמוספירת כדור הארץ לפני שהיא מגיעה לאדמה. בנוסף, בשל הזוית החדה, פגיעתה באדמה מתפרסת על פני שטח רחב יותר, והיא פחות מרוכזת. מסיבות אלה הקטבים הם האזורים הקרים ביותר על פני כדור הארץ.
לפני כחמישה מילארד שנים פגע אסטרואיד בכדור הארץ והיטה את הכוכב בזוית של 23.5 מעלות כלפי השמש. זו הייתה בוודאי פגיעה הרסנית אך בזכותה התאפשרו חיים על פני כדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם כיום. ללא זוית ההטיה, העולם היה אחר לגמרי. עדיין היו הבדלי טמפרטורות בין הצפון לדרום - בשל צורת כדור הארץ - אולם לא היו עונות שנה, ולא היה שוני בין זמני האור והחושך במהלך השנה.
בשל זוית ההטיה, קווי גובה הקרובים לקטבים זוכים לשינויים דרמטיים של עונות השנה. כשאזור הקוטב הצפוני פונה לעבר השמש, חצי הכדור הצפוני נמצא בקיץ והחצי הדרומי בחורף. כאשר המצב משתנה וקווי הגובה הקרובים לקוטב הדרומי מופנים כלפי השמש, אז חצי הכדור הדרומי בקיץ והצפוני חווה חורף. בין שתי עונות אלה ישנן עונות המעבר, ויחד כולן מכתיבות את החיים על פני כדור הארץ.
באביב פורצים החיים מחדש לאחר תרדמת החורף הקרה; בקיץ נושרים הפירות; בסתיו נושרים העלים ובחורף הכל מתקרר והטבע מאט את פעילותו. חייהם של כל בעלי החיים מוכתבים על פי מחזור זה של עליה או ירידה בכמות אנרגית השמש שמגיעה לכדור הארץ. השמש היא אמנם מקור הכוח של כל החיים על פני האדמה, אולם צורת הכדור והזוית שלו הם שמעניקים לטבע את המגוון והשוני שלו, ומכתיבים את חייהם של בעלי החיים והצמחים.
