מוטי זיסר: קמנו מהאפר ללמד את אירופה לחיות

איש העסקים מוטי זיסר לא בחר לעשות עסקים במזרח אירופה כדי להוכיח למישהו משהו. אבל למרות ההצהרה הזו שלו, הוא לא נמנע מהמחשבה שיש ניצחון סמלי בהצלחה העסקית של ישראלים בכלל, ושלו בפרט, במדינות מזרח אירופה ששיתפו פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה. וזיסר לא רק חושב כך, הוא גם טורח להזכיר את זה למנהיגים ואנשי העסקים במדינות שבהן יש לו עסקים. 

"אני מדגיש ולא מתבייש בזהות היהודית", הוא אומר. "בכל אירוע, בין אם זה חניכת פרויקט חדש או אירוע רשמי אחר, אני מאוד מקפיד להזכיר את השואה. אני תמיד מזכיר להם שבעבר הם שלחו אותם למות, ואנחנו חזרו אחרי 60 שנה להראות להם איך לחיות. כל אינץ' מאדמתה של מזרח אירופה ספוג בדם יהודי, והניצחון הגדול הוא שקמו האנשים מהאפר, והם בונים להם את כל המדינה מחדש".

זיסר מספר שיצא פעם לפולין עם משלחתו של אהוד אולמרט, שכיהן אז כשר התעשייה המסחר והתעסוקה. "היינו בקבלת פנים אצל נשיא פולין ואולמרט הציג אותי בפניו ואמר 'תכיר, זהו מר זיסר, איש עסקים מישראל'. אז הנשיא השיב לו: 'אתה לא צריך להגיד לי מי זה מר זיסר, הוא לא מפסיק להזכיר לנו מה היה פה לפני 60 שנה".

לא לחינם השואה מעסיקה את זיסר בכל מקום אליו הוא הולך - אשתו הראשונה של אביו נרצחה יחד עם ילדיהם בידי הנאצים, ואחרי המלחמה הוא התחתן שנית כדי להקים בית בישראל. זיסר נולד למשפחה חרדית, אולם כשגדל נשלח ללימודים בישיבת "נתיב מאיר" הציונית דתית ופנה לזרם זה של היהדות. "אני מהמחזור של אברום בורג וכל החבורה הזו. עם הזמן אמנם הפכתי להיות ציוני דתי, אבל בנשמה אני חרדי, ויש לי קשר מאוד עמוק לעולם החרדי", הוא אומר. 

בין בני ברק לפתח תקווה

כלפי העולם החרדי יש לזיסר הערכה רבה, לצד ביקורת נוקבת. "אנשים מוכנים להסתפק במשכורת של 3,000 שקל בחודש וזה שיא הצניעות, אבל זה לא צריך להיות ככה", הוא אומר. "זה אמנם מעורר כבוד שמשפחות של 5-6 נפשות אוכלות בשר פעם בשבוע ולובשות בגדי יד שנייה, אני מצדיע לזה, אני מעריך את זה, אבל אני לא מסכים לזה.

"אני עושה המון דברים כדי להוציא את החרדים מהמציאות שהם אינם שותפים למעגל העבודה ולמעגל החברה, זה הרי יוצר הרבה בעיות. ולמרות הכל, אני קשור אליהם בהשקפה שלי יותר מאשר לציונות הדתית, שאני נחשב לחלק ממנה".

עשית גם את המעבר מבני ברק לאחוזה נאה בפתח תקווה

"עברנו לסביבה שמאוד נוח לנו בה. אנחנו אנשים שמעולם לא החלפנו את החברים שלנו, גם כשהפכנו למשפחה מבוססת. יש לנו חבורה מאוד ידועה שנוסעת יחד, והולכת יחד כבר שנים, ומבחינתנו בפתח תקוה אתה כאילו עוד נשאר בסניף".

למה בעצם לא נשארת חרדי?

"אני נגד כל ההחמרות. בבני ברק אפשר לראות פשקווילים לפיהם אישה שלובשת גרביונים בעובי 45 דנייר צריכה ללכת לגיהנום. זה מופרך ומוגזם. אגב, גם בציונות הדתית יש התחרדות - או שנהיים חרד"לים או לא דתיים בכלל. אני מרגיש ששם המשחק היום זה מי מחמיר יותר. אני מאוד נגד זה. היהדות זו תורת חיים, לא נתנו את היהדות כדי שאנשים יתענו. יש רבנים שלא מבינים את זה, ובשבילי רבנים כאלה הם אינם רבנים.

"בסך הכל מצאתי שילוב מאוד יפה עם העולם החרדי. עד היום אני תומך בעולם התורה החרדי כי אני מאמין שאם הם לא יהיו קיימים, אנחנו נאבד משהו מאוד אותנטי וחשוב לעולם היהדות. מצד שני אבל אני חי כציוני דתי מכיוון שזה יותר מתאים לי ואני לא חושב שאני יהודי פחות טוב בפורמט שבו אני חי".

כמה זה עולה לנו?

"מה שכן, על השילוב הזה אתה משלם מחיר בילדים שלך", אומר זיסר. "הילדים לא יכולים לממש את המסר כמו שאתה מימשת אותו ואז אתה קורא סיפורים על כך שיש לך ילד שהוא לא דתי. אתה משלם מחיר על כך שאתה חי בשני עולמות ועל כך שאתה אדם פתוח מאוד".

"אם אני צריך לנתח את חייה של ביתי בראייה של דת, אז בטוח שאני עשיתי טעות ולא היא. הטעות היא הפתיחות שהיא קיבלה. האומץ לשאול, האומץ להתמודד. כשאתה נותן למישהו את היכולת להתמודד, תיקח בחשבון שלא בטוח שהוא יגיע לתשובות שרצית שהוא יגיע אליהן, וזה מה שקרה.

"אני מאוד אוהב אותה, בימים אלה היא במאית סרטים בלוס אנג'לס, מצטיינת בכל מה שהיא עושה, קיבלה פרסים מאוד ייחודיים על עבודות שעשתה ואני גאה בה, בשבילה. כשאני בחו"ל אנחנו נפגשים לדבר וזו חוויה יוצאת מן הכלל. היא בחורה שהיא עולם מלא ביהדות, שלמדה שנתיים במדרשת עין הנציב, היא לא אחת שלא יודעת. היא הגיעה לדרכה בגלל מה שהיא כן יודעת, והיא החליטה שאלה הם חייה. היום היא אומרת על עצמה שהיא אדם מאמין, אבל עובדת את אלוקים בדרך שלה".

אתה כועס?

"לא פעם אני אומר שכאשר כולנו נגיע למעלה, לכולנו יהיו הפתעות - כולל לרבנים שלנו - על מה יותר חשוב בחיים ומה פחות. אני לא כמו שהייתי לפני 20 שנה, שהכל שחור ולבן. אני כבר לא כועס עליה. כעסתי בעבר, ואני חושב שזו הייתה טעות. זה לא היה נכון לעשות את זה כי היא בנאדם מאוד ערכי ומאוד שלם עם מה שהיא עושה. אין לכעוס על אדם שהגיע למסקנות מסוימות בזכות לימוד. אין לאף אחד בעולם זכות כזו".

ותודה לאל (שיש וודקה)

כן או לא דתית, זיסר עצמו בטוח שחלק גדול מההצלחה שלו היא הסיעתא דשמייא, העזרה מהשם. "ראיתי הרבה מאוד אנשים חכמים שהתרסקו וחוכמתם לא עמדה להם, וראיתי גם אנשים ממש לא חכמים שהגיעו רחוק ביותר. אני מאוד מאמין בהשגחה וגם כשכולם מוחאים כפיים ואומרים 'וואו, איזה ילד חכם', ביני לבין עצמי אני יודע שלא בטוח שהצלחתי בגלל שהייתי חכם".

ושמירת השבת לא מנעה ממך עסקאות ופגישות?

"שום דבר לא מונע ממני עסקאות. תמיד היינו זאבים בודדים. הקבוצה שלנו היתה הראשונה במזרח אירופה, ועכשיו בהודו. אני לא נמצא במיליה חברתית שעורכת פגישות ואני ממעט להגיע לאירועים וכנסים, בעיקר שבגלל שזה לא מתאים לאופי שלי. אין שום קשר לדת".

יהיו מי שיגידו שההוכחה לכך ששום דבר לא מנע מזיסר להיכנס לעסקאות - גם לא השבת - היא קניון "ארנה" במרינה

בהרצליה שהיה בבעלותו, ונפתח גם בשבתות. אבל לזיסר יש הסבר ברור: "כשנכנסתי לפרויקט ראש העיר היה אלי לנדאו והוא אסר על פתיחת עסקים בשבת. מה שקרה זה שהיו בחירות וראש העיר יעל גרמן איפשרה לפתוח עסקים בשבת.

"בעלי החנויות לא ראו סיבה לא לפתוח בשבת ואני הייתי מחויב, כי לא אסרתי עליהם בהסכם כתוב מראש. זה באמת הפך את מקום למוקד עלייה לרגל בסופי שבוע, ואני נאלצתי להגיד 'אמן' בעל כורחי. כבר אז היה ברור לי אז שלא אוכל להחזיק את המקום הזה. היה לי פסק הלכה של הרב אלישיב שאמר לי תמכור את זה, וכך עשיתי בלב שלם כי נמנע ממני הנושא של התמודדות עם חילול שבת. אם הייתי יודע מראש שזה מה שיקרה, בחיים לא הייתי בונה את זה". 

ואיך מסתדרת הדת עם הפגישות בחו"ל, הרי אי אפשר אפילו לשתות כוס יין?

"קודם כל, אפשר להפוך את זה לכוח. כשמסבירים לגוי, חשוב ככל שיהיה, שאתה לא שותה יין כי אתה יהודי הוא מאוד מעריך את זה. וחוץ מזה - פשוט שותים וודקה יחד".