זה סינית בשבילו
הטיול של רונן מדזיני הפך לסיפור אהבה עם השפה הסינית. עכשיו, כשהוא כבר יודע לפטפט עם מקומיים, להזמין אוכל בטלפון ולשלוח אס.אם.אס בסינית - הוא מספר על ההשקעה בשפה הכי מאתגרת שיש
סינית היא רחוקה. סינית היא מוזרה. עולם אחר. סינית היא שפה לא מושגת, ערטילאית, מנוכרת. צריך להקדיש לה לפחות חצי שנה של אנפוף בשביל להתחיל לדבר, ואת כל חייך על מנת להתמצא בה. כמו רבים אחרים, אלו ההנחות אשר קיבלתי כאקסיומה, כאשר ארזתי את התיק לקראת הטיול בסין.
כך, חמוש בלא יותר מ"לונלי פלנט", רצון טוב, הרבה סקרנות ואוצר מילים שדג זהב דיסלקטי לא היה מתגאה בו, יצאתי לכבוש את סין. הנחיתה בסין ללא שפה בסיסית אינה קלה כלל, משום שרובם המכריע של הסינים לא מדברים ולו מילה באנגלית. אי-ידיעת השפה במקום כמו סין אינה פוטרת מעונש, ומביאה את האדם לאחד המצבים הגרועים ביותר מולם נאלץ להתמודד - חוסר אונים. אני למשל, נאלצתי לחיות שלושה ימים אך ורק מאכילת באו-דזה (קניידעלך מבצק עם "הפתעות" בפנים), פשוט בגלל שזה המאכל היחידי שידעתי להזמין. למזלי, במהרה חברתי לקבוצת ישראלים חמים, אשר עזרו לי להשתלט על "סינית הישרדותית" – זו שאתה לומד על מנת לא להישאר רעב בלילה, על ספסל בגשם.
הכינו את הסימניות
למעשה, כאשר אנו משתמשים במונח "סינית", אנו מאגדים למעלה מ-1,000 ניבים שונים המדוברים בסין. הניב הנפוץ ביותר הוא מנדרינית, היא השפה ה"רשמית", בה שולטים למעלה מ-800 מיליון אנשים כשפת אם. (לשם השוואה - "רק" 380 מיליון אנשים דוברים אנגלית כשפת אם). סיני ממחוז אחד כלל לא יוכל לתקשר עם סיני ממחוז שונה, אלא אם שניהם דוברים מנדרינית.
השפה פותחת דלת לסינים האמיתיים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
הופתעתי לגלות, כי בכל הקשור לדקדוק ולחוקי תחביר, סינית היא אחת השפות הפשוטות ביותר. אין הטיות של פעלים, אין זכר ונקבה, אין יחיד ורבים, ובקושי יש הפרדה בין עבר הווה ועתיד. קיימת חשיבות גדולה לסדר המילים במשפט, וזה בעצם הכל. באמת קלי קלות.
הקשיים העיקריים בשפה הסינית, הם ב"סימניות" (הכתיבה) ובשימוש בטונים. השפה הסינית הינה שפה טונית: ישנם ארבעה טונים בסיסיים, שהם ארבע צורות הגייה לכל מילה. חשיבות ההגייה היא עילאית, מכיוון שאם לא תהגה נכון, פשוט מאוד לא תהיה מובן. בכל הקשור לכתיבה וקריאה, בהתחלה זה נראה בלתי אפשרי לזכור אלפי צורות שונות של אותיות. עם זאת, אחרי התעמקות קצרה, נוכחתי לדעת שגם הסימניות הקשות ביותר מורכבות ממספר סימניות בסיסיות יותר. זאת ועוד, הסימניות המייצגות מילים לא נבחרו סתם. לעתים קרובות הן מזכירות ציור של המילה אותה הן מייצגות, וככה קל יותר לזכור אותן.
הזר הדובר סינית, עולמו נפתח לסינים האמיתיים, ולא רק לאלו אשר תפקידם הייעודי הוא לעשוק את התיירים עד הדולר האחרון. לימוד השפה פשוטו כמשמעו, מוציא את התייר למסע מרתק אל תוך נבכי המנטליות הסינית, וחושף אותו לצורת מחשבה חדשה ושונה.
סינית מכל עבר
אחרי כמה חודשים של טיול בסין, ואוצר מילים שהלך וגדל מיום ליום, למדתי שהשד הנקרא "השפה הסינית", באמת אינו נורא כל כך. בהחלטה אמיצה ומחושבת, החלטנו חברי ואני לנסות את מזלנו בלימודי סינית באוניברסיטה, לשם עניין והעשרה. את חודשו האחרון של הטיול, שילבנו עם "סיור אוניברסיטאות". כך עברנו מעיר לעיר, סקרנו את האוניברסיטה המקומית ותחקרנו את הסטודנטים הזרים במקום. דירגנו לעצמנו סדר עדיפויות לבחירת המקום והאוניברסיטה, לפי קריטריונים אשר נראו לנו הגיוניים:
- עיר דוברת מנדרינית
- עלות מחייה וסיכוי למצוא עבודה בשכר הולם
- מספר התלמידים בכיתה
- עיר אקטיבית, עם חיי לילה
- מזג האוויר
האוניברסיטה בשיאמן (צילום: רונן מדזיני)
אחרי חודש של חיפושים, התמקמנו. נאלצנו להתפשר על מספר קריטריונים, המשמעותי שבהם הוא מספר התלמידים בכיתה. מבחינה הגיונית, כאשר נמצאים פחות תלמידים בכיתה, מקבל כל תלמיד יותר תשומת לב ויחס אישי. למעשה, היחידה אשר יכולה לתקן לך טעויות היגוי היא המורה, ואם ישנם 20 תלמידים בכיתה פשוט לא יהיה לה פנאי לכך.
מבלי לזלזל במוסדות ההשכלה הגבוהים והמצויינים בארץ ובפקולטות ללימודי סינית, קיים הבדל עצום בין לימודי סינית בארץ ללימודי סינית בסין. בתור התחלה, לימודי סינית בארץ הם תיאורטיים לחלוטין. אין הזדמנות להתאמן על השפה בפועל, וגם אין מי שיתקן טעויות ניסוח, הן הטעויות הנפוצות ביותר. הלימודים לרוב אינם שוטפים, ומתקיימים רק מספר שעות בשבוע. גם השפה הנלמדת, היא שפה יותר "רשמית/ספרותית", ופחות "שפת רחוב" מדוברת.
בסין, לימודי הסינית הם אורח חיים. הסינית מקיפה אותך מכל עבר, ואין מנוס משימוש בה על מנת להתקיים. שלטי הרחוב הם כמובן בסינית, כך שמכל סיבוב ברחוב, תת המודע עובד שעות נוספות בשינון ה"סימניות" הסיניות אשר למדת. אפילו פעולה בסיסית כמו צפייה בטלוויזיה מכניסה סינית לראש, וגם לסרטים באנגלית יש כתוביות סיניות (כך מותר לצפות בטלוויזיה ללא רגשות אשם). בזכות האינטנסיביות הזו, כבר אחרי חודשיים של לימודים אפשר בקלות להתמצא בחיי היום יום, תוך שימוש בשפה הסינית בלבד.
הסמס הראשון בסינית
לא רק שאורח החיים מועיל לסינית, הוא גם נוח מאוד. בסין המתחדשת, קיימת דרישה אדירה למורים מערביים לאנגלית. השכר הגבוה (בערך 100 יואן/55 שקל לשעה) הוא לא פרופורציונאלי לעלות המחיה הנמוכה, ולרוב מספיק ללמד 10 שעות אנגלית בשבוע על מנת לחיות כמו רוטשילד; לשכור דירה חדשה גדולה ומרוהטת, לאכול בחוץ כל יום ולנסוע במונית ממקום למקום. גם לחיות טוב, וגם להיות מועיל? כבר לא פרדוקס.במהלך השנה, כמובן שהשפה משתפרת באופן הדרגתי. ביטוי לכך מתקבל ממספר נקודות מפנה מרגשות, אשר משפיעות באופן ישיר על חיי היום-יום: האס.אם.אס הראשון שאני שולח בסינית, פעם ראשונה שאני מזמין אוכל הביתה דרך הטלפון, להיות שותף בשיחה בין כמה חברים סיניים, לספר בדיחה ולהצחיק אותם, לעזור לזר חדש בסין למצוא דירה, לנהל שיחת בוקר יומית על כוס תה עם המוכר מהפיצוצייה מלמטה. כל אחת מנקודות מפנה אלו, שוות כל רגע של העבודה הקשה, ונותנות "פוש" רציני למוטיבציה.
באוניברסיטה בה למדנו היו כ-300 תלמידים זרים. חלוקת הסטודנטים לכיתות לימוד מתבצעת ע"י מבחני רמה, כך שבכל כיתה יש נציגות ממגוון רחב של לאומים. כל תלמיד מוסיף לכיתה גוון תרבותי, ומביא עימו לשיעור את הרגלי הלמידה של ארצו. דוגמה טובה לכך מכיתתי, היא החלטה של כל התלמידים התאילנדים לשוחח איש עם רעהו אך ורק בסינית, גם מחוץ לכותלי האקדמיה. בלי הנחות. תוך זמן קצר התלמידים הדרום קוריאנים והיפנים הצטרפו לתאילנדים, בעוד שהאמריקאים היו עסוקים בניסויים מדעיים העוסקים בחקר השאלה כמה בירה יכול אדם לשתות לפני שהכבד שלו מתפוצץ, והאם הוא מת כתוצאה מכך.
במהלך השנה ישנן מספר פעילויות כיתתיות חווייתיות, כגון: ארוחות ערב, ערבי באולינג, הקרנת סרטים בסינית ועוד. קיימת גם אפשרות לצאת לטיולים משותפים בחופשות (בתשלום). בניגוד לתכנית הלימודים הסינית - תכנית מחייבת וקפדנית מאוד, מערכת הלימודים של התלמידים הזרים היא גמישה, ופתוחה להצעות וחידושים.
הסטודנטים הזרים חוגגים את סיום הקורס (צילום: רונן מדזיני)
שפה עם כוח
אחרי הסמסטר הראשון, המשכתי לטיול נוסף בסין. למרות שיצאתי "באותו ראש", הטיול השני היה שונה לחלוטין מקודמו. אם בטיולי הראשון "שרדתי" - בטיול השני שלטתי. הסינית הפכה להיות פרקטית מתמיד. התנועה ממקום למקום עברה באופן חלק, קיבלתי בצלחת בערך את מה שהזמנתי, דאגתי להזמין חדרים בהוסטלים מראש, באמצעות הטלפון. הטיול כולו קיבל גוון שונה. זה בא לידי ביטוי במקומות מדהימים ולא מתויירים שמצאתי, בשיחות מרתקות עם סינים, שגלשו אפילו לענייני פוליטיקה (טאבו טאבו טאבו), בכסף שחסכתי במיקוחים מוצלחים, בלימוד של משחקים סיניים מסורתיים, ובעיקר בגאווה והרגשת סיפוק.
אין עיתוי מתאים יותר לשהייה בסין מאשר עכשיו. עם האולימפיאדה בפתח, סין משנה את פניה מיום ליום. מסך הברזל נפל, קיימת הבנה לגבי החשיבות של פתיחת סין לעולם. יותר ויותר מערבים לומדים סינית, יותר ויותר סינים לומדים אנגלית. התקופה הנוכחית היא מעין תקופת ביניים, תקופה אשר טמונות בה אין-ספור הזדמנויות. אם להיות יותר אקזוטי, אכנה זאת "תור הזהב של דוברי הסינית". נכון להיום, כל דובר סינית הוא להיט. בעוד עשור או שניים, זה כבר יהיה עניין של מה בכך. מרגישים את זה באוויר. רואים את זה ברחוב. סין משתנה, וגם תושביה עוברים תהליך של התמערבות. השינויים הפיסיים והפסיכולוגיים בסין זו חוויה בפני עצמה, חוויה שהמערבי בסין לא רק משקיף עליה מהצד, הוא חלק משמעותי ממנה.
זה סינית בשבילי.
- רונן מדזיני הוא ישראלי המתגורר כעת בשיאנמן, סין
