שתף קטע נבחר

לא להיפוכונדרים: דו"ח חדש חושף - 39 מחלות חדשות

דו"ח שפירסם אירגון הבריאות העולמי חושף 39 מחלות שהתגלו לאחרונה. העתיד? הוא לא עומד להיות בריא יותר. סוכרת, אלצהיימר, דיכאון ואפילו אינסומניה — קבלו את רשימת המחלות שימלאו את חדרי המיון בשנים הבאות

אין דבר מרגיע יותר ממרפאת חלל בסרט מדע בדיוני: סרטן במצב מתקדם? התקף לב? סתם בעיית גב מציקה? לכל מחלה יש פתרון קסם מהיר. חמש דקות בידיהם של הרופאים המיומנים - והמאושפזים יוצאים מהמרפאה כמו חדשים. בניגוד לעתיד כפי שהוא מתואר ב"מסע בין כוכבים" על נגזרותיה השונות, העתיד שלנו - זה האמיתי שמחכה לנו ממש מעבר לפינה - מפחיד הרבה יותר.

 

דווקא שגרת החיים הנוחה והמתקדמת מבחינה טכנולוגית הופכת כר נוח להתפרצותן של לא מעט מחלות. אורח החיים המודרני, כך חוששים המומחים, עלול להפוך את המאה ה־21 לחממת גידול למחלות רבות וקטלניות מסוגים שונים. דו"ח שפירסם לאחרונה אירגון הבריאות העולמי תחת הכותרת עתיד בטוח יותר חושף כי ב־30 השנים האחרונות התגלו 39 מחלות חדשות ובחמש השנים האחרונות נרשמו ברחבי העולם ‭1,100‬ מגיפות, כולל כולירה, פוליו ושפעת העופות. ומה לגבי העתיד? מחברי הדו"ח לא ממש אופטימיים. הציפייה שככל שהטכנולוגיה הרפואית תתקדם יהפוך העולם למקום בריא יותר - לא תתממש ככל הנראה בעתיד הקרוב.


מחלות חדשות, תרופות חדשות - וכסף ישן (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

 

אז מהן המחלות שעומדות להפוך לסיוט הגדול של בתי החולים בעשורים הקרובים? לדברי מומחים, הלחץ והמתח שנובעים מקריירות תובעניות, שעות עבודה בלתי נגמרות והזמינות הסלולרית התמידית - יהפכו מחלות כמו דיכאון, בעיות לב וסוכרת למגיפות של ממש. גם השינויים בשוק העבודה עם המעבר מעולם של ביטחון תעסוקתי ושל קביעות לכיוון של כלכלה מופרטת, שבה הכל מועסקים בחוזים אישיים או כעובדי קבלן - יהפכו בעיות שנובעות ממתח נפשי לנפוצות יותר.

 

המחלות הנפשיות, מסבירים המומחים, ובעיקר דיכאון וחרדה, יתגברו ככל שהחברה שלנו תהפוך לעירונית ומנוכרת יותר. מלבד הפגיעות הישירות של מחלות נפש, שמתבטאות בניתוק חברתי ויציאה ממעגל העבודה - יש להן גם תופעות לוואי חמורות לא פחות. דיכאון, חרדה ומתח נפשי פוגעים במערכת החיסונית של הגוף, ומגדילים את הסיכוי ללקות במחלות לב, כלי דם וגם סרטן.

 

100 סוגים שונים של סרטן ידועים לרפואה, וחלק גדול מהם קשור באורח החיים המודרני ובשינויים הגדולים שחלו בו בשנים האחרונות. חשיפה מוגברת לזיהום אוויר, לקרינת שמש ולקרינה מקווי מתח גבוה מגדילים את הסיכוי לחלות בסרטן. המגמות האלה לא עומדות להשתנות בעתיד הנראה לעין. להפך, הן רק יחמירו ככל שהעולם יהפוך למתועש יותר פליטת חומרים תעשייתיים מזהמים פוגעת במנגנון חלוקת התאים בגוף, וגורמת לסרטן. גם החשיפה המוגברת לחומרי הדברה, שהולכים והופכים אלימים יותר, עלולה לעודד חלוקה לא מסודרת של תאים, כלומר לסוגים שונים של סרטן.


מחלות מוכרות יתגברו, מחלות חדשות יופיעו (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

אבל לא רק לצדדים השליליים הקשורים בטכנולוגיה ובתיעוש תהיה השפעה מכרעת על מחלות העתיד. גם התפתחויות חיוביות כמו העלייה בתוחלת החיים נושאות בצדן גידול ברמת התחלואה. המשוואה פשוטה: ככל שהאדם חי שנים רבות יותר, מנגנונים שונים בגופו נחלשים ומפסיקים לתפקד. ככל שתגדל העלייה בתוחלת החיים יהפכו מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון, וגם בעיות לב וסרטן מסוגים שונים, לנפוצות יותר. לעתים, כמו במחלת הסוכרת שעומדת להפוך לאחת המחלות הנפוצות במאה ה־‭,21‬ מדובר בשילוב של תוחלת חיים גבוהה יותר ועלייה ברמת המתח הכרוכה באורח החיים המודרני. לשילוב בין שני הגורמים, מתברר, יש השפעה שלילית משמעותית על תפקוד הלבלב ויכולת הגוף לפרק סוכרים.

 

סארס: הדור הבא

בדו"ח שפירסם ארגון הבריאות העולמי מתמקדים לא רק בעלייה בשיעוריהן של מחלות המוכרות לנו כיום, אלא גם בסכנה ההולכת וגוברת של התפרצות מגיפות לא מוכרות. "אנחנו עלולים לעמוד בפני מגיפות קטלניות נוספות מהסוג שהפתיע אותנו עד כה, כמו איידס, סארס או אבולה, וזה מחייב היערכות מיוחדת‭,"‬ מזהירים כותבי הדו"ח. "‭1.2‬ מיליארד איש טסים בכל שנה ומגיעים מכל נקודה בעולם לכל נקודה אחרת, והם משמשים נשאים מידבקים וניידים מאוד של מחלות".

 

לחששות של ארגון הבריאות העולמי שותפה גם ד"ר רונית שריד, חוקרת נגיפים באוניברסיטת בר־אילן. "המדע לא יודע עדיין לחזות מראש ובוודאות את המחלות הזיהומיות העתידיות", היא מסבירה. "אבל מהיכרותנו עם 'הנפשות הפועלות‭,'‬ אנחנו יודעים שלחיידקים ולנגיפים יש אבולוציה מהירה, והם מסוגלים לעבור שינויים ולהסתגל למציאות חדשה במהירות עצומה. אנחנו רואים נגיפים, שפעם תקפו בעלי חיים בדרגת אלימות בינונית, הופכים משוכללים יותר ומצליחים לנדוד לאדם ולתקוף גם אותו. במקרים אחרים, הנגיפים שעברו לאדם מייצרים גם מחלות חדשות או גרסאות חדשות ואלימות יותר למחלות מוכרות‭."‬

 

גם בנושא מחלות העתיד קשה להתחמק מההשפעות השליליות של ההתחממות הגלובלית. "העלייה בטמפרטורת כדור הארץ מבשרת רעות", מסבירה שריד, "נגיפים וחיידקים יודעים לשרוד טוב יותר בסביבה חמה ולחה. העובדה הזאת יכולה לאפשר התפרצות של מחלות באזורים גיאוגרפיים, שבהם הן אינן קיימות עדיין. כך לדוגמה, מחלות כמו הקדחת הצהובה, שמופיעה כיום רק במרכז אפריקה ובדרום אמריקה. שינויים אקלימיים עלולים להביא לשינוי בתפוצת היתושים, הנושאים ומפיצים את הנגיף, ואלה עלולים להוביל להתפשטותה של הקדחת הצהובה גם לערים הצפופות במערב".

 

איזו מחלה נחשבת לסיוט האולטימטיבי של חוקרי הווירוסים?

"יש כמה. אחת מהן היא קדחת מערב הנילוס, שההתפרצות האחרונה שלה, אגב, מיוחסת לישראל. זהו וירוס שעבר וממשיך לעבור שינויים גנטיים תכופים, המגבירים את האלימות שלו. הווירוס מופץ בקצב גבוה יותר מאשר בעבר - באמצעות עקיצות של יתושים - למערכת העצבים של האדם. ולצערנו, אין נגדו עדיין חיסון‭".

 

פרופ' מוטי רביד, מנהל בית החולים "מעייני הישועה" ומומחה למחלות פנימיות, נשמע מעט יותר אופטימי. הוא אמנם מעריך כי בעתיד "הווירוס הוותיק של שפעת העופות יעבור מוטציה וידביק לא רק עופות, אלא גם בני אדם", אבל מיד ממהר להרגיע. "זה אמנם לא סימפטי לשמוע את התחזית הזאת, אבל אני יכול לנחם אותך כי הידע הרפואי הקיים כיום יצליח למנוע מגיפה בקנה־מידה גדול. זה נכון בכלל לגבי מגיפות בעולם המודרני. גם אם אנחנו לא מכירים עדיין את מחלות העתיד, אנו נדע איך לטפל בזה במהירות כדי שהמחלה לא תהפוך למגיפה‭."‬


החיידקים לומדים לנטרל את התרופות החדשות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

גם השימוש המוגבר באנטיביוטיקה ותרופות אנטי ויראליות, מזהיר רביד, עלול לגרום בעתיד להתפתחות זנים חדשים של חיידקים ונגיפים, עמידים לתרופות. "חייבים להבין", הוא אומר, "שהאבולוציה של חיידקים ושל נגיפים מהירה פי כמה מאשר אצל בני אדם, וזה הופך אותם ליצורים משוכללים בתחום ההסתגלות לתנאי סביבה. בתהליך האבולוציוני שלהם, החיידקים והנגיפים לומדים לפרק או לנטרל את רוב החומרים שאנחנו משתמשים בהם כדי להשמיד אותם".

 

אז מה עושים?

"נותנים פחות אנטיביוטיקה ופחות תרופות, כדי לשמור על יעילותן בעתיד‭."‬

 

רביד טוען כי גם להסתייגות האידיאולוגית של קהילות שונות מחיסונים ישנה השפעה על התפרצות מחלות וותיקות כמו פוליו. אם המגמה הזאת תתחזק, הוא מזהיר, תהיה לה השפעה שלילית על רמת התחלואה בעתיד יש מחלות כמו חצבת, שבזכות החיסונים כמעט ונעלמו - עובדה שגרמה לאנשים לחוש ביטחון ולוותר על החיסונים. כך קרה גם עם הפוליו, שכמעט ונעלם, עד שחלק מהאוכלוסייה הפסיקה להתחסן, או לא הסכימה לחסן את ילדיה. חלק מהאוכלוסיה החרדית לא אוהבת להתחסן, ויש גם כל מיני כתות נוצריות ואנשי טבע שלא מתחסנים, כי הם רואים בזה התערבות בסדרי הטבע. הם רק שוכחים שבזכות ההיגיינה והתרופות, תוחלת החיים הוכפלה בתוך כמה עשרות שנים .

 

מחלות שלא מהעולם הזה

כאילו שלא מספיקים לנו הווירוסים תוצרת כדור הארץ, אחד החששות של עולם הרפואה כיום הוא מוטציות שיתפתחו במעבורות החלל בתנאים של תת־כבידה. "חיידקים ששהו בחלל בכבידה נמוכה הופכים להיות אלימים יותר", מגלה ד"ר

 ערן שנקר, רופא חלל ישראלי שעבר הכשרה בסוכנות החלל האמריקאית נאס"א. "וירוס או חיידק שטווח פגיעתו בינוני על פני כדור הארץ, הופך להיות אלים עוד יותר כאשר הוא חוזר ממסע בחלל. במחקר אחד נמצא שאפילו סטרפטוקוקוס, חיידק כמעט תמים שמקנן בגרון ובדרכי הנשימה שלנו, הופך להיות אלים מאוד בחלל, כאילו שהוא 'עולה ליגה‭.'‬ גם חיידקי מעיים, הנחשבים ידידותיים לאדם, או חיידקי חלב חביבים המעניקים לחלב ולמוצריו את הטעם, עוברים בחלל מוטציה והופכים להיות אלימים מאוד".

 

כרופא חלל, שנקר רגיל לעסוק ברפואת העתיד. "זה אולי יפליא אותך, אבל המחלה הכי שכיחה בעתיד תהיה אינסומניה - חוסר־שינה. מתברר שכבר היום זו מחלה שגורמת להרבה מחלות אחרות, ובהן לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב ואפילו לתאונות דרכים. 1 מכל 3 אנשים מעל גיל 55 לא ישן טוב בלילה, וזה הולך ומחריף, גם בכמות שעות השינה וגם באיכות השינה‭."‬

 

למה בעצם?

"מגיל 55 ומעלה חלה ירידה בכמות המלטונין במוח האדם, וזה מה שפוגע בשינה. אם בשנות ה־80 וה־90 דיברו על השמנה כעל מחלת־העתיד, היום מדברים על אינסומניה כעל מחלת העתיד‭."‬

 

אבל יש תרופות נגד זה. מה עם כדורי השינה?

"זו הבעיה. כל התרופות האלה הן למעשה חומר הרדמה. אחרי שלוקחים כדורים כאלה מתעוררים כמו אחרי ניתוח וסובלים מחוסר ריכוז, מירידה בזיכרון וגם מעייפות. הפתרון הוא לתת מלטונין. התרופה הראשונה בעולם בתחום הזה, אגב, היא מתוצרת הארץ .

 

עוד תסריט ממנו מזהיר שנקר הוא פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ. ולא, שנקר לא חושש מפגיעה ישירה והרסנית על מטרופולין מאוכלס בצפיפות כמו ניו יורק,

 אלא יותר מוירוסים או חיידקים, שמקורם בעולמות חיצוניים - שיחדרו לאטמוספירה ביחד עם האסטרואיד‭".‬אם נופל עלינו סלע כזה", הוא אומר, "ועליו וירוס או חיידק, שאינם קיימים על פני כדור הארץ, זה עלול להיות אסון ולגרום למגיפה שאין לה חיסון על כדור הארץ. בתסריטים מסויטים חיידק אלים כזה עלול להשמיד בין מיליארד לשני מיליארד בני אדם".

 

נשמע מפחיד?

"אני יכול לנסות להיות יותר אופטימי ולהיתלות בכך שמשך הזמן בין גילוי המחלה לבין בידודה ומיגורה קצר היום בשיעור מעורר התפעלות". ‬

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ארון תרופות. צפוי לגדול בשנים האות
צילום: liquidlibrary
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים