שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היד הקלה של גדעון עזרא: "רותם אמפרט" כמשל
    מפעל הדשנים "רותם אמפרט" חרג בעשרות אחוזים מתקני זיהום האוויר משנת 2002. במקום להפעיל נגדו אכיפה נוקשה, קיבל השר להגנת הסביבה את התחייבות המפעל "לשפר את דרכיו", ולהפחית את הזיהום בהדרגה עד 2008. ח"כ פינס: זו התנהלות תמוהה; השר עזרא: זה זמן סביר; ובינתיים בשטח: החריגות מתקני הזיהום נמשכות

    במפעל "רותם אמפרט" בנגב מייצרים פוספטים ודשנים לחקלאות וחומצות לתעשיות המזון והתרופות. פעילותו של המפעל מוכרת היטב למשרד להגנת הסביבה. משנת 2002 מראות בדיקות פתע של המשרד חריגות בעשרות אחוזים בפליטת המזהמים של מתקני וארובות המפעל. למרות זאת, עד כה בחר המשרד להסתפק בהתראות ולא הגיש נגד המפעל המזהם תביעה פלילית, בטענה כי התחייב לשפר את דרכיו בעתיד.

     

    המדיניות המקלה שהונהגה כלפי המפעל עוררה לאחרונה את תשומת ליבו של יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, ח"כ אופיר פינס. במכתב ששיגר פינס באוקטובר לשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, הוא המשיל את ההתנהלות מול המפעל כ"פושע אשר יבצע עבירות חוזרות ונשנות אך לא ייענש כלל מכיוון שיבטיח לשנות את דרכיו".

     

    במכתב, שהגיע לידי ynet, מותח פינס ביקורת חריפה על מדיניות המשרד בנושא וכותב: "נראה שהמפעל מסכן את בריאות הציבור עקב חריגות עצומות מתקן הזיהום המותר... אך המשרד להגנת הסביבה ממאן לפעול מסיבות המובנות רק לו".     

     

    בתשובתו לפינס הבהיר השר עזרא כי בעקבות ההתראות הגיש המפעל תוכנית רב-שנתית לטיפול בזיהום, אשר הונהגה במרבית מתקני המפעל. במכתבו, מ-8 בנובמבר, מבטיח עזרא כי עד המחצית הראשונה של שנת 2008 אמורה להסתיים החלת התוכנית על כל מתקני המפעל וכי כיום, למעט המתקנים שעליהם לא הוחלה התוכנית, המפעל עומד ברמת הפליטה הנדרשת. במילים אחרות - פרט למתקנים המזהמים הפועלים במפעל, הזיהום פסק. את מכתבו חותם עזרא באומרו כי מקרה זה "הינו דוגמא קלאסית לדרך בה ניתן להסדיר מפגעים בלוח זמנים סביר".

     

    איתמר כהן, רכז נושא המפעלים המזהמים בארגון "מגמה ירוקה", סבור שתפיסת הזמן של השר עזרא מעוותת. "פרק זמן של שש שנים להסדרת הזיהום מהמפעל איננו פרק זמן סביר, ובוודאי שאיננו מצב זמני", אומר כהן, ורומז כי ההימנעות מפעולות אכיפה נגד המפעל קשורות ללחצים שמפעילים בעליו על גורמים במשרד. "יש לשים סוף למצב שבו השאלה האם יוגש כתב אישום נגד מפעל מסוים תלויה ביכולתו של פקיד אלמוני במשרד להגנת הסביבה לעמוד בלחצים הכבדים מצד בעלי המפעלים", אומר כהן.

     

    "המשרד סלחן כלפי מזהמים"

    כהן עוקב אחר אופן הטיפול במפעלים מזהמים מזה זמן רב וטוען כי התנהלות המשרד להגנת הסביבה כלפי "רותם אמפרט" ממחישה את מדיניות האכיפה הסלחנית המונהגת גם כלפי מפעלים מזהמים אחרים. "גם מפעל 'חיפה כימיקלים דרום' חרג מהתקן בשנים 2002, 2004 ו-2005, וגם נגדו לא הוגש כתב אישום בשל חריגות אלה", מבהיר כהן. "מפעל 'תרכובות ברום' שברמת-חובב חרג גם הוא בין השנים 1998-2004 בעשרות אחוזים מהתקן, וגם נגדו לא הוגשו בתחילה כתבי אישום - אלא לאחר שהוגשה קובלנה פלילית נגדו מטעם עמותת 'אדם, טבע ודין'".

     

    עורכת הדין תמר גנות, הפעילה בעמותה, מחזקת את דבריו של כהן וטוענת כי מדובר בתופעה קבועה. "לא מדובר רק ב'רותם אמפרט', אלא במדיניות המשרד באופן כללי", היא אומרת. "המשרד להגנת הסביבה בוחר במדיניות אכיפה חלשה ובקושי מגיש כתבי אישום נגד מפעלים מזהמים גם כאשר ברור שיש מקום להגשה".

     

    בעמותה מציינים כי בדו"ח העוני הסביבתי לשנת 2005 אוזכרה "ירידה מדאיגה" בהיקף האכיפה הפלילית של המשרד להגנת הסביבה. יצויין כי גם בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שפורסם השבוע, נמתחת ביקורת על נהלי האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, ועל חוסר התיאום, הבהירות, והעדר הסמכויות והתקנות שמקשים על אכיפת החוקים הסביבתיים.

     

    "בישראל כדי לקבל מידע צריך להגיע לבית משפט"

    אחת הדרישות המרכזיות של "מגמה ירוקה" מתמקדת בשקיפות פעולותיו של המשרד להגנת הסביבה. כהן טוען כי דרש בעבר לפרסם כתבי אישום שהוגשו, או צעדים אחרים שננקטו נגד מזהמים באתר המשרד, לצד ציון חריגותיו של המפעל המזהם. דרישה דומה הועלתה אשתקד גם על-ידי "אדם טבע ודין", שתבעו לאפשר לציבור נגישות למידע ההיסטורי של האכיפה המנהלית כלפי מפעלים מזהמים, כפי שנהוג במדינות מערביות אחרות. 

     

    עו"ד גנות מותחת ביקורת חריפה על אופן פעולתו של המשרד בנושא זה. לדבריה, אתר האינטרנט של המשרד מספק כיום מידע חלקי בלבד על פעילותם של מזהמים, וגם המידע הקיים אינו "ידידותי למשתמש" וקשה להבין את תוכנו. "לשם השוואה, באתר של המשרד להגנת הסביבה של ארצות הברית מכניסים את מספר החברה ומיד מקבלים את המידע הכולל בנוגע להיסטוריית האכיפה שלו" היא מספרת.

     

    בשנת 2004, כשניסו פעילי העמותה לקבל את ממצאי בדיקות הניטור שנערכו בארובות "רותם אמפרט", וכן את נתוני קצב הפליטה וספיקת הארובות, הגיעה הדרישה לבית המשפט המחוזי בירושלים. "שקיפות היא הדבר הבסיסי ביותר שקיים היום בכל המדינות המתוקנות, אליהן מתיימרת ישראל להשתייך, אבל אצלנו עדיין צריך להגיע לבית המשפט כדי לקבל מידע מינימלי", אומרת גנות.

     

    ממפעל רותם אמפרט נמסר בתגובה: בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה, ותוך שיתוף פעולה מלא מצד החברה, הוכנה תוכנית פעולה רב-שנתית הכוללת טיפול במגוון תחומים להסדרת נושאים סביבתיים. נביא כדוגמא, את מפעל החברה בצין, אותו הוחלט לסגור כליל לאחר שלא עמד בתקנים המחמירים של המשרד.

     

    המפעל פועל על פי תנאים לרשיון עסק הכוללים ערכי פליטה. תנאים אלו הוכתבו על ידי המשרד להגנת הסביבה ונאכפים על ידו. יישומם של תנאים אלה נעשה בהדרגה ובלוח זמנים שנקבע על פי אמנה שנחתמה בשנת 1998 בין המשרד לבין התאחדות התעשיינים. המפעל עומד בלוח הזמנים ליישום ערכי הפליטה, בתיאום מלא עם מחוז הדרום של המשרד להגנת הסביבה. 

     

    תגובת המשרד להגנת הסביבה הפנתה שוב למכתבו של השר עזרא לח"כ פינס. במכתב כתב עזרא, כאמור, כי בעקבות גילוי החריגות נקט המשרד בצעדי אכיפה מנהלית נגד המפעל, אך לא החריף את הצעדים ולא עבר לאכיפת פלילית משום שהמפעל הגיש תוכנית רב-שנתית לטיפול בזיהום, ועמד בלוחות הזמנים שנקבעו לו. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "היד הקלה של גדעון עזרא: "רותם אמפרט" כמשל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים