שתף קטע נבחר

שמות ומשמעותם: יאהו, גוגל ועוד

מתי הופיעה לראשונה המילה יאהו, למה קוראים לג'אדג'טים בכינוי זה, מה מקור השם קופסה שחורה, מדוע השטרודל השתרבב לדואר האלקטרוני ועוד

יאהו!, עם סימן קריאה בסוף המילה, הוא אחד מהאתרים הגדולים והמוכרים ביותר באינטרנט. למעשה, ההגדרה 'אתר' כבר לא כל כך מתאימה לו, מכיוון שיאהו! המקורי התרחב לרשת ענקית של אתרים ושירותים.

 

את יאהו! הקימו ג'רי יאנג ודיוויד פילו, שני סטודנטים להנדסת חשמל באוניברסיטת סטנפורד שבארצות הברית, בשם Jerry and David's Guide to the World Wide Web. האינטרנט היה בחיתוליו באותם הימים, ראשית 1994, אבל כבר אז היו די הרבה אתרים ברחבי ברשת. ג'רי ודיוויד חיפשו שיטה לארגן את כל הכתובות של האתרים הרבים שהם אוהבים, והקימו אתר קטן שהיה בסך הכל דף אחד עם רשימה ארוכה של אתרים.

 

ככל שהתארכה הרשימה, חיפשו ג'רי ודיוויד שיטה יעילה יותר לארגן את הרשימה, שיטה שתאפשר להם

 ניווט הגיוני ופשוט יותר בין האתרים השונים. הם כנראה הצליחו במשימה הזו, מכיוון שתוך כמה חודשים, עשרות אלפי גולשים החלו פונים למדריך האינטרנט שלהם כדי לחפש את מה שהם היו צריכים למצוא. כך נולד האתר 'יאהו!', אבל המילה 'יאהו' נולדה הרבה מאוד זמן לפני כן- ב-1726, ליתר דיוק.

  

יאהו - גזע של יצורי דמויי אדם

למואל גוליבר, יציר דמיונו של ג'ונתן סוויפט, הוא אחד מהדמויות הבדיוניות המפורסמות ביותר בהיסטוריה של הספרות: הביקורים המפורסמים שלו בארץ ליליפוט, וגם בארץ הענקים, הם חומר לסיפורים לפני השינה לילדים כבר 300 שנים.

 

פחות ידועה העובדה שסיפורי גוליבר הם למעשה סאטירה חברתית נוקבת של ג'ונתן סוויפט כנגד החברה האנגלית השמרנית והמנוכרת של אותה התקופה, ומהסאטירה הזו מגיעה גם המילה 'יאהו'. היאהו הם גזע של יצורי דמויי-אדם, ברברים מטופשים ומטונפים שכל מה שמעניין אותם זה לחפש אבנים מבריקות ויפות באדמה. השליטים האמיתיים של האי עליו נוחת גוליבר הם דווקא הסוסים, שסוויפט מתאר כחכמים והאציליים.

 

כשחיפשו ג'רי ודיוויד שם מתאים למדריך האתרים שלהם, הם חיפשו שם שיתאר את הפשטות וחוסר התחכום שלו. השם 'יאהו!' עם הקונוטציה שלו לטפשות וברבריות, התאים עבורם כמו אוכף לסוס, אפשר לומר.

 

דרך אגב, לג'רי ודיוויד הייתה נטייה, כנראה, לתת שמות מוזרים למחשבים שלהם. לשרתים שעליהם

התאחסן האתר 'יאהו!' בתחילת הדרך הם קראו 'אקבונו' ו'קונישיקי', על שם שני מתאבקי סומו מפורסמים.

 

מאיזה צד צריך לשבור את הביצה?

המילה 'יאהו' היא לא התרומה היחידה של ג'ונתן סוויפט לעולם הטכנולוגיה. סדר זה דבר חשוב בחיים, ולמחשב זה הדבר הכי חשוב בחיים, אפשר לומר. למשל, הסדר שבו זורם המידע בתוך המחשב. המידע על המחשב הוא בצורת ספרות, כמובן. כשאנחנו קוראים מספר מהדף, אנחנו יודעים לקרוא אותו משמאל לימין: הספרות 123 מתפרשות כמאה עשרים ושלוש. אבל המחשב לא יודע מאיזה כיוון להתחיל לקרוא את הספרות: מבחינתו, שני הכיוונים טובים באותה המידה.

 

צריך להגדיר לו מי היא הספרה הראשונה, ומי הספרה האחרונה. אם נטעה בהגדרה, אנחנו נכנסים לצרות צרורות, כי המחשב הוא כמו אלוהים בתקופת התנ"ך - הרבה מאוד חוקים, ומעט מאוד רחמים. וטעויות במחשב עשויות להיות טרגיות לפעמים, כשמידע הולך לאיבוד. כולם יודעים שלטעות זה אנושי, אבל בשביל באמת לדפוק את העניינים, צריך מחשב.

 

אז באופן טבעי, עולם המחשבים נחלק לשתי קבוצות - אלה שטוענים שהמחשב צריך לקרוא את הספרות בסדר מסוים, ואלא שטוענים שהסדר ההפוך הוא דווקא הסדר הנכון.

 

היה צריך למצוא שם לשתי השיטות, ומסתבר שבסיפור על גוליבר יש בדיוק את מה שצריך. מהלך מסעו נקלע גוליבר למלחמת אזרחים במדינת הגמדים. הוויכוח שגרם למלחמת האזרחים הוא השאלה מאיזה צד יש לשבור את הביצה הקשה כשאוכלים אותה: מהצד הקטן או מהצד הגדול. ג'ונתן סוויפט קורא לצדדים הלוחמים - little endian ו-big endian. המילה 'אנדיאן' מקורה כאן במילה end, 'קצה' או 'סוף'.

 

כמובן שזה ויכוח מטופש לחלוטין, וסוויפט כאן נועץ חיצים מחודדים של ביקורת ביריבות בין הכנסיה הקתולית בצרפת לכנסיה האנגליקנית באנגליה, יריבות מרה ורבת שנים. הכנסיות היריבות היו כל כך אנטי אחת לשניה, עד שלא היו מסוגלות להחליט אם בטקס ביום ראשון צריך להגיש לחם ויין, או רק לחם.

 

מכיוון שגם הוויכוח על כיוון זרימת המידע במחשב הוא מטופש למדי, השמות 'ליטל אנדיאן' ו'ביג אנדיאן'

נתנו לשיטות הללו באופן טבעי כמעט. אמרתי 'מטופש למדי', אבל הסוגיה הזו, של כיוון המידע, יכולה להיות קריטית כאמור לפעולתו של המחשב, וכל סטודנט למדעי המחשב לומד פחות או יותר מהקורס הראשון שלו באקדמיה שצריך לשים לב לשטויות האלה אחרת זה יעלה לו ביוקר. וכמו שטוען "חוק מרפי", אם טעות כזו עלולה לקרות - היא תקרה.

 

למה קופסה שחורה?

רק כדי להיות בטוחים, בכל מטוס - גם בכאלה שיש להם הנעה רקטית - יש קופסה שחורה, שזה המתקן המפורסם שמקליט שיחות בתא הטייס רגע לפני ההתרסקות, ושומר עוד נתונים חיוניים כמו גובה ומהירות. מה שמעניין כאן הוא שהקופסה השחורה היא בכלל לא שחורה, אלא כתומה בהירה. הצבע הכתום בהיר קל יותר לאיתור בין ההריסות של ההתרסקות, מתוך הנחה שהקופסה השחורה מתוכננת כך שתמיד תשרוד את ההתרסקות ללא פגע.

 

אבל אם הקופסה השחורה היא לא באמת שחורה, מאין הגיע השם הזה? מסתבר שבימי מלחמת העולם השניה, היו במטוסי ההפצצה כוונות ראדאר שאיפשרו למפציץ לפגוע במטרה גם כשהיא מכוסה בעננים, למשל. כוונת הרדאר הזו הייתה למעשה קופסה בצבע שחור. היו עוד כמה מכשירים מתוחכמים שכאלה, ורובם היו צבועים בשחור. מתקן ההקלטה המדובר היה עוד מכשיר מתוחכם שכזה, והשם נדבק אליו.

 

עכשיו, מכיוון שאף אחד מאנשי הצוות לא ידע להסביר איך עובדים המכשירים המתוחכמים האלה, כמו כוונת הרדאר, השם 'קופסה שחורה' קיבל את המשמעות של 'משהו שלא יודעים מה יש בתוכו', אלא רק מה שנכנס אליו ויוצא ממנו. 'קופסה שחורה' הפך להיות מונח חשוב במדע, והוא ביטוי נרדף לסוג של אנליזה, או ניתוח, של מערכת אשר מתמקד בהתנהגות שלה כלפי חוץ ומנסה להסיק מכך מסקנות כלליות ללא קשר למבנה הפנימי של אותה המערכת.

 

ואם כבר בנושא מטוסי ההפצצה - כמובן שכדי לפגוע במטרה, צריך להגיע אליה בזמן. זאת אומרת, צריך לעמוד בדד-ליין. מקור המילה 'דד ליין' מתקשר גם לחוויה סופנית עם כלי נשק. לפי מקורות מסוימים, במחנות השבויים בימי מלחמת האזרחים האמריקנית היו מצויירים פסים לבנים על הרצפה במקומות שלאסירים אסור היה להגיע אליהם. אם חצית את הפס הלבן, לשומרים הייתה את הזכות לירות בך כדי להרוג, ומכאן הביטוי 'דד ליין'.

 

מכיוון שהמילה חזקה יותר מהחרב, או ככה לפחות טוענים עיתונאים שלא עשו מילואים הרבה זמן, העיתונות אימצה את הביטוי הזה לחיקה. לוקח זמן כדי להדפיס את כל העיתונים, חייבים להתחיל להדפיס אותם בשעה מסוימת אחרת לא נספיק

להדפיס את כולם עד הבוקר ולא יהיה במה לעטוף את הדגים. אם הגיעה כתבה למערכת העיתון אחרי השעה הזו, היא כבר עברה את הדד-ליין, והיא לא תופיע בעיתון של מחר.

 

למה שטרודל?

היום, בעידן האינטרנט, אנשים צורכים פחות ופחות עיתונים מודפסים. גם המכתב הרגיל, זה עם הבול, הולך ונעלם והוא מוחלף בהדרגה לטובת הדואר האלקטרוני. סימן ההיכר של הדואר האלקטרוני הוא הסימן AT, הסימן

המוזר הזה שנראה כמו האות האנגלית A קטנה עטופה בעיגול. הסימן הזה קיבל את השם העברי 'כרוכית', אבל כמעט כל מי שאני מכיר קורא לו 'שטרודל'. למשל רן לוי שטורדל ג'ימייל דוט קום, דוגמה שנתתי, כמובן, באקראי לחלוטין.

 

אבל בכל שפה, כך מסתבר, יש לסימן הזה שם אחר. בהולנדית הפירוש לשם הוא 'זנב של קוף', ובדנית 'חדק של פיל' (מסתבר שיש הבדל בין שתי השפות הללו בכל זאת). בהונגרית הסימן פירושו 'תולעת' ובפינית פירושו 'זנב של חתול'.

הסימן הזה, השטרודל, הוא עתיק הרבה יותר מהאינטרנט, כך מסתבר. מי שהשתמשו בו לראשונה היו נזירים בימי הביניים, שעיסוקם היה העתקת ספרים (לפני המצאתהדפוס כמובן). מכיוון שיש די הרבה מילים להעתיק בתוך ספר, ולהיות נזיר זה גם

 

ככה לא תענוג גדול, הנזירים פיתחו את הסימן הזה כדרך לכתוב את הביטוי 'ב-', כמו למשל: 10 עגבניות ב-שני שקלים לעגבניה. אז אם אתם פותחים ספר עתיק ורואים שם את הסימון של השטרודל, אל תנסו לשלוח לנזירים מייל- הם נזירים, אסור להם להתחבר לאינטרנט.

 

מקור השם גוגל

ואם כבר במייל עסקינן, ונתתי את כתובת המייל שלי בשרתים של גי'מייל, אז אולי ננסה להבין מה מקור

 השם 'גוגל'. ב-1930, המתמטיקאי אדוארד קסנר חיפש שם מתאים למספר גדול, אבל מאוד מאוד מאוד גדול - אחד עם מאה אפסים אחריו. הוא שאל את האחיין שלו, בן השמונה, מה יהיה לדעתו שם מתאים, והאחיין חשב קצת ואמר 'גוגול'.

 

כמה עשרות שנים לאחר מכן, סרג'י ברין ולארי פייג' את השם 'גוגל' לאתר שלהם - לא, לא כדי לחזות כמה כסף יהיה להם בחשבון הבנק כמה שנים אחר כך, אלא כדי להראות עד כמה יעיל מנוע החיפוש שלהם בנבירה בהררי המידע האינסופיים של האינטרנט.

 

ומברג פיליפס מאין?

עם כל הכסף שצברו מקימי 'גוגל', כנראה שהם לא יצטרכו יותר לדפוק מסמר בעצמם על הקיר. או להבריג איזה בורג לבד. אבל אם יום אחד יתחשק להם בכל זאת להבריג איזה בורג, לזכר ימים עברו אולי, הם עשויים לשאול את עצמם מאיפה הגיע השם 'מברג פיליפס'?

 

בורג פיליפס, למי מאיתנו שהוא לא צאצא ישיר של דודו מהום סנטר, הוא בורג שהחריצה בראשו היא חריצה בצורת איקס או פלוס. למברג פיליפס יש ראש הברגה שמתאים לצורת החריצה הזו. כל מי שניסה להבריג משהו ממש חזק, יודע שבורג פיליפס הוא ממש לא מתאים להברגות חזקות. בניגוד לברגים רגילים, שהחריצה בראשם היא בצורת פס אחד עמוק, החריצה בראש בורג פיליפס היא מאוד רדודה, ואם מנסים להבריג אותו ממש חזק, בדרך כלל המברג פשוט יהרוס את הראש.

 

כשזה קורה, אנחנו שואלים את עצמנו מי האידיוט שהמציא בורג עם חריצה כל כך רדודה. אז האידיוט שהמציא את בורג פיליפס הוא הנרי פיליפס, מפורטלנד שבארצות הברית, וזה קרה בשנת 1934 - והוא גם לא היה כזה אידיוט, ואפילו ההפך.

 

באותה תקופה, שנות ה-30' של המאה הקודמת, תעשיית הרכב החלה לקבל תנופה משמעותית והיה צורך להיעזר ביותר ויותר מכונות בפס הייצור של המכונית. שתי בעיות התעוררו עם המכונות שהיו אחראיות על הברגת הברגים במכונית - הראשונה הייתה שהם התקשו למצוא את ראש הבורג בצורה מדויקת, ואם הבורג היה זז קצת מהמיקום המתוכנן הן כבר לא היו מסוגלות להכניס את ראש המברג לחריץ.

 

הבעיה השניה הייתה, שאם כבר הן הצליחו למצוא את ראש הבורג, הן היו מבריגות אותו חזק מדי, ודוחפות את הבורג המסכן עמוק מדי לתוך המתכת. מהנדסי הייצור של תעשיית הרכב חיפשו פתרונות לבעיה הזו, והנרי פיליפס היה זה שעלה על פתרון פשוט ואלגנטי.

 

הוא החליף את הברגים בעלי החריצה הבודדת והעמוקה בראשם, לברגים עם חריצה כפולה ורדודה. החריצה הכפולה איפשרה למכונות גמישות רבה יותר בהתאמת המברג לבורג מכיוון שעכשיו היו שני חריצים ולא אחד. הרדידות של החריצה הביאה לכך שאם המכונה ניסתה להפעיל כוח חזק מדי על הבורג, ראש הבורג היה נהרס מייד, כך שהמברג היה מחליק במקום לדחוף את הבורג פנימה.

 

עוד ב"ידען"

 

מכשירים קטנים שאין לנו מושג איך קוראים להם

המילים ג'אדג'ט וגיזמו הן חדשות יחסית, והמקור שלהן הוא בספינות של מלחמת העולם השניה. ספינות, בכלל, עמוסות עד להתפקע בסוגים שונים ומשונים של ציוד וכלים שבדרך כלל לא תמצא באף מקום אחר חוץ מבספינה. מכאן יוצא שלכל מתקן כזה יש שם מיוחד רק בשבילו, שמי שמגיע מהיבשה לא שמע עליו בחיים.

 

אפילו לפתח על הסיפון, דלת קטנה שמובילה פנימה לבטן הספינה, יש שמות אקזוטיים כמו הצ' וסקילייט. החיילים החדשים שמגיעים לספינה לא זוכרים, כמובן, אפילו חצי מהשמות המוזרים האלה ומכאן התגלגלו המילים 'גיזמו' וגאדג'ט לסמל כל מכשיר קטן שאין לך מושג איך קוראים לו. יש גם סברה נוספת ש"גאדג'ט" מקורו במילה הצרפתית gâchette, שגם, נועדה להתייחס לחלקים קטנים במנגנון הירי שאין לך מושג מה הם עושים.

 

מתוך תסריט התוכנית 'עושים היסטוריה!', פודקאסט דו שבועי אודות ההיסטוריה של המדע והטכנולוגיה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גאדג'ט. המכשירים הקטנים האלה
לאתר "הידען"
מומלצים