9 עד 21 שנות מאסר ל"אנסי הטרמפיסטיות"
במסגרת עיסקת טיעון נגזרו תשע עד 21 שנות מאסר בפועל על ארבעה צעירים שפעלו ככנופייה ואנסו שלוש נשים בגליל. השופטים התלבטו אם לכבד את העיסקה ולבסוף החליטו לקבלהּ כדי לחסוך מהקורבנות את הצורך לעלות לדוכן העדים. אחת הנאנסות: "צריך היה לגזור עליהם מאסר עולם ולסרס אותם"
בית המשפט המחוזי בחיפה גזר הבוקר (ב') עונשי מאסר בפועל, הנעים בין תשע ל-21 שנים, על ארבעה צעירים מהיישוב ביר אל-מכסור שהורשעו בשורה של מעשי אונס קבוצתיים. הארבעה פעלו ככנופייה שביצעה את המעשים בשלוש נשים צעירות באזור הצפון בשנים האחרונות.
שניים מבין הצעירים הואשמו בשלושת מעשי האונס. אחד מהם, סאלם חאמד חוג'יראת, נידון ל-23 שנות מאסר, בהן 20 שנות מאסר בפועל ושלוש על תנאי. כמו כן, הפעיל בית המשפט עונש מאסר על תנאי שהיה תלוי כנגדו בגין עבירות קודמות, והוא ירצה בסך הכל 21 שנות מאסר. הנאשם השני, עלא יוסר חוג'יראת, נידון ל-18 שנות מאסר מתוכן 15 בפועל.
שני צעירים נוספים שהיו מעורבים כל אחד במעשה אונס אחד, נידונו ל-12 שנות מאסר, מתוכן 9 שנים בפועל. אחד מהשניים הוא קטין. בנוסף, ישלמו הצעירים פיצוי של עשרות אלפי שקלים לכל אחת מהמתלוננות.
ההרשעה הושגה לאחר שהצעירים הודו במעשים המיוחסים להם במסגרת עסקת טיעון בין התובעת, עו"ד אילנה פיקוס-רויטבליט מפרקליטות מחוז חיפה, לפרקליטיהם של הצעירים. אב בית הדין, יוסף אלרון, והשופטים כמאל סעב וריבי למלשטריך-לטר, כתבו בגזר הדין כי התלבטו ארוכות אם לכבד את הסדר הטיעון, לנוכח מעשיהם הקשים של הנאשמים. לדבריהם, החליטו לבסוף לכבד את ההסדר בשל רצונם לחסוך את הצורך להעלות את קורבנות האונס לדוכן העדים.
עו"ד תמי אולמן, שייצגה את אחד הנאשמים, אמרה בתום הדיון כי היא ועמיתיה שבעי רצון מהחלטתם של השופטים לכבד בסופו של דבר את הסדר הטיעון.
"אם אני יכולה לשרוד, כל אחת יכולה"
מעשי האונס שביצעו הנאשמים אירעו בחודשים דצמבר 2005 ונובמבר 2006. הקורבן הראשון הייתה חיילת שאותה אספו הנאשמים לרכבם סמוך לקריית אתא. מספר ימים לאחר מכן אנסו צעירה בת 16 שעלתה - עם חבריה - לטרמפ באזור "הקריון" בקריית ביאליק. הנאשמים הבריחו את הנערים באלימות ולאחר מכן אנסו את הנערה. במקרה השלישי אספו אישה כבת 26 בצומת המוביל, הובילו אותה למקום מבודד ואנסו אותה באיומים.
הארבעה נעצרו לאחר חקירה ממושכת, שבמהלכה לקחה המשטרה דגימות די.אן.איי ממאות צעירים בצפון. בתחילה הכחישו את האישומים, אך בסופו של דבר, כאמור, הודו במסגרת הסדר טיעון.
השופטים ציינו כי המעשים הם בבחינת "סדרת מעשה אונס ברוטאליים ואכזריים, כאשר הנאשמים פגעו בקורבנות תמימים, זרים להם לחלוטין. אלו נערות שאותן 'צדו', כך ממש, כשעמדו לתומן בצד הדרך בתחנת האוטובוס וביצעו בהן את זממם באלימות ובאכזריות שלא תתואר, תוך הפחדתן ואיום על חייהן.
"דומה כי אין די במילים כדי לתאר את חומרת מעשי הנאשמים ואת גודל הזוועה, הסבל וההשפלה שהיו מנת חלקן של קורבנותיהם התמימים אשר נפלו טרף לסיפוק יצריהם, ואין אלא להפנות לעובדות כתב האישום המתוקן המעוררות שאט נפש", כתבו השופטים.
בנוסף לעונשי המאסר חויבו הנאשמים לפצות את קורבנותיהם בסכומים גבוהים. סלאם חוג'יראת חויב לשלם לכל אחת מקורבנות האונס סכום של 65 אלף שקל. הנאשם השני, יפצה שתיים מבין הקורבנות שבתקיפתן היה מעורב בסכום של 65 אלף שקל אף הוא. שני הנאשמים האחרים, יפצו בסכום של 35 אלף שקל כל אחד, את הצעירה שבתקיפתה היה מעורב.
בתום הקראת גזר הדין פרץ עימות באולם בית המשפט בין בן זוגה של אחת הקורבנות, שהיתה חיילת זמן ביצוע האונס, לבין אביו של אחד הנאשמים. אנשי משמר בית המשפט הרגיעו את הרוחות. הצעירה אמרה לאחר מכן כי מבחינתה "צריך היה לגזור על הנאשמים מאסר עולם ולסרס אותם". היא הוסיפה מסר לצעירות אחרות ואמרה: "אם אני שרדתי את המעשה, כל אחת יכולה לשרוד ולהמשיך הלאה".
לפנייה לכתב/ת 
