ראש ממשלת אוסטרליה החדש,
קווין ראד, הושבע היום (ב') לתפקיד, והצעד הראשון שביצע היה לחתום על המסמך המאשרר את מחוייבותה של ארצו לאמנת קיוטו לצימצום פליטת גזי החממה. בכך נותרה כעת ארצות הברית המדינה המתועשת היחידה שלא אישררה את האמנה, ומתנגדת להטלת מגבלות כפויות על זיהום האוויר שהיא מייצרת.
במשך שנים נמתחה ביקורת על אוסטרליה, שעמדה לצד ארצות הברית והתנגדה לאישרור האמנה. לכל אורך מסע הבחירות שלו הבטיח ראד כי יציב את נושא התחממות כדור הארץ בראש סדר העדיפויות של אוסטרליה, ויאשרר את האמנה אם ייבחר.
לאחר ההודעה אמר ראד: "זהו למעשה המהלך הראשון שמבצעת ממשלת אוסטרליה החדשה באופן רשמי והוא מעיד על מחוייבותה של ממשלתי להאבק בשינוי האקלים". באופן לא מקרי, נקט ראד בצעד בסמיכות לכינוס מושב הפתיחה של ועידת האקלים הבינלאומית בבאלי. ההודעה
על המהלך זכתה לתשואות מצד נציגי 190 המדינות באולם. השר האינדונזי להגנת הסביבה, רחמאת ויטולאר, בירך על המהלך ואמר: "בשם כל הנוכחים כאן, מדובר בתחושת הקלה".
| על הפרק בבאלי: |
|
| "מפת דרכים" נגד הזיהום / יעל עברי-דראל וסוכנויות הידיעות |
|
בוועידה המרכזית של האו"ם לנושא שינוי האקלים ינסו נציגי 190 מדינות לגבש הסכמה על מנגנון להפחתת פליטת גזי החממה, כדי להיטיב את המאבק בהתחממות כדור הארץ. האתגר: ליישב את המחלוקת בין מדינות עשירות שיכולות לשאת במחיר הגבוה של הגבלת הפליטה, למדינות מתפתחות שטוענות שמגבלות כאלה יפגעו בצמיחתן. אתגר נוסף: לרתום את ארצות הברית - המזהמת הגדולה בעולם - לתהליך. וישראל - גם היא תידרש כנראה לעמוד ביעדים חדשים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אמנת קיוטו משנת 1997, אותה אישררו עד כה 36 מדינות מתועשות בלבד, חייבה את החותמות לצמצם את שיעור פליטת הגזים שלהן עד לרמה הנמוכה ב-5 אחוזים מהרמה הממוצעת בשנת 1990 בפרק זמן של השנים 2008-2012.
בפרוטוקול הנלווה לאמנת קיוטו הוגדרו המדינות המתפתחות, שאינן מחוייבות במגבלות על פליטת הגזים שלהן - בהן כאלה שטענו כי אם יוטלו עליהן מגבלות פליטה חמורות מדי, תיפגע צמיחתן הכלכלית.
בין המתנגדות הללו מצויות גם הודו וסין, שתיהן מזהמות מרכזיות, הטוענות כי מגבלות זיהום נוקשות יפגעו בצמיחתן הכלכלית וביכולתן להוציא מיליונים ממעגל העוני במדינותיהם. העובדה כי הודו ובעיקר סין אינן צד לאמנת קיוטו, שימשה עד כה את הטיעונים האמריקנים - בדבר הצורך בחלוקת הנטל הגלובלי בנושא.
ארצות הברית טענה כי אין זה הוגן להטיל עליה מגבלות שיפגעו בתחרותיות של כלכלתה, בעוד שעל מדינות צומחות כמו סין והודו אין מגבלות דומות, והן מייצרות זיהום אוויר רב מאוד ובמקביל נוגסות במשק האמריקני בקצב גובר והולך.
כל עוד שימש ג'ון האוורד בתפקיד ראש ממשלת אוסטרליה היא ניצבה כתף אל כתף לצד ארצות בהתנגדותה לאמנה. הטענה הייתה כי יש להאבק בהתחממות כדור הארץ על ידי מציאת מקורות אנרגיה חלופיים ולא על ידי הגבלת זיהום האוויר. הדבר עורר עליה ביקורת בינלאומית חריפה בהיותה יצואנית הפחם הגדולה בעולם, ובשל הדירוג הגבוה שלה מבחינת פליטת גזי החממה ביחס לגודל האוכלוסיה.
ראש המשלחת האמריקנית לוועידת באלי, הארלן ווטסון, בירך על הודעת אוסטרליה, ואמר: "איננו כאן כדי להיות מכשול בדרך. אנו מחוייבים להצלחת המהלך, ונעבוד קשה על מנת שהדבר יתגשם. עם זאת, לא ברור האם הודעתו מעידה על שינוי בעמדתה של ארצות הברית בסוגייה.
לקראת הוועידה חזר הנשיא האמריקני, ג'ורג' בוש, על עמדותיו ואמר: "ארצות הברית לוקחת את נושא ההתחממות הגלובלית מאוד ברצינות. אנו מתמודדים עם הבעיה באמצעות רגולציה, מתן תמריצים והשקעה מאסיבית בטכנולוגיות חדשות". בוש ציין כי המשימה הניצבת בפני ארצות הברית היא "להוביל את העולם לפלוט פחות גזי חממה", אך הוסיף כי "יש לעשות זאת באופן שאינו פוגע בצמיחה הכלכלית".
