מכה נוספת לחברות הסלולר: הוועדה הארצית לתיכנון ובניה במשרד הפנים החליטה היום (ב') כי החברות הסלולריות יידרשו מעתה ליידע את הציבור מראש על מיקומן של כל סוגי האנטנות, גם אנטנות "קטנות" שעד כה לא חוייבו ביידוע הציבור לפני קבלת היתר בניה.
ההחלטה התקבלה במסגרת דיון בנושא תוכנית מתאר ארצית מספר 36 (תמ"א 36), העוסק בפרישה ארצית של האנטנות הסלולריות. ועם זאת, ההחלטה לא נכנסת מיד לתוקף משום שמשרד הפנים מניח אותה כעת לצורך קבלת הסתייגויות מהציבור - לרבות החברות הסלולריות. יצויין כי ההחלטה מחייבת גם את החברות הסלולריות וגם את בזק.
בנוסף החליטה הוועדה להרחיב את סמכויות הוועדות המקומיות, כך שמעתה הן יוכלו להורות לחברות הסלולריות על מסלולים חלופיים להקמת אנטנות, או על שינויים בתוכנית ההקמה שלהן לפי דרישת הציבור (העתקה למיקום אחר למשל - ת.ג). זאת, בניגוד למצב הנוכחי בו סמכויותה הוועדה המקומית היו מוגבלות בהיבט זה, ונדרש זמן רב עד לאישור מחודש של כל הליך התיכנון במוסדות התיכנון.
עוד בנושא:
עד כה חוייבו חברות הסלולר ליידע את הציבור במיקומן של אנטנות "גדולות", כחלק מהליך קבלת היתר הבניה עבורן. ברצותן להקים אנטנה נדרשו החברות לקבל היתר בניה - כלומר להפקיד תוכניות לוועדת התיכנון המקומית או המחוזית, שהיה ניתן רק לאחר פרק זמן קבוע, במהלכו יכול היה הציבור להתנגד לתוכנית.
נוכח קושי להקים אנטנות בהליך זה בשל התנגדויות הציבור, החלו חברות הסלולר להקים אנטנות קטנות מסוגים שונים. שעבור חלקן לא הייתה חובת יידוע הציבור כתנאי לקבלת היתר בניה.
כך למשל בנוגע לאנטנה מסוג "מתקן גישה אלחוטי". "מתקני גישה אלחוטיים" הינם סוג של אנטנות סלולריות אשר מוכנסות לתוך קופסה קטנה בגודל של 80X50X30 ס"מ. למרות גודלן הזעיר, הן פועלות באותם הספקים ומאפיינים של האנטנות הגדולות אך בשל פרצה בחוק, המבדיל בין תקשורת ניידת לנייחת, על מתקנים אלה לא חלה חובת יידוע הציבור לצורך קבלת היתר בניה. בניגוד לאנטנות הגדולות - חברות הסלולר לא נדרשו ליידע את הציבור במיקומן כתנאי לקבלת היתר הבניה מהוועדה המקומית.
על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת, שנכנס לתוקפו בינואר, החברות הסלולריות חוייבו להודיע לרשות המקומית על התקנה של "מתקני גישה אלחוטיים". אם הרשות לא הביעה התנגדות, יכולות היו החברות להתקין את האנטנות מבלי שיאלצו לעבור בוועדה לתכנון ובנייה של הרשות המקומית, או ליידע את הציבור אודות המהלך. ההיתר היחיד שהיה על החברות לקבל היה היתר הקמה מהמשרד להגנת הסביבה, שעיקרו שיעורי קרינה.
אלא שגם לאפיק זה קמה התנגדות: לאחרונה פנו ראשי העיריות של ירושלים, רעננה, הרצליה ואשדוד לאגף רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, והביעו התנגדות להקמת אנטנות מסוג "מתקני גישה אלחוטיים" בתחומן, ללא הליך רגיל ומלא של קבלת היתר בנייה. המשרד הודיע לחברות הסלולר כי נוכח ההתנגדות הוא יפסיק לתת היתרי הקמה (קרינה) למתקני הגישה בערים אלה, ורמז כי ייתכן שעוד ערים ינקטו בצעד דומה. החשש היה פגיעה ברמת השירות בשל חוסר באנטנות, וכן מצב בו נדרשים היו המכשירים הסלולריים לשדר בהספקים גבוהים יותר.
מנגד נאחזו חברות הסלולר בחמש פסיקות שניתנו לאחרונה בנוגע ל"מתקני גישה אלחוטיים" ברעננה וכפר סבא. בית המשפט דחה את טענות העיריות, וקבע כי פרשנותן לחוק הקרינה שגויה, ואין כל מניעה לחברות הסלולר להמשיך ולהתקינם גם מבלי שיידרשו להיתר בניה בהליך מלא, הכולל יידוע הציבור.
גורמים בוועדה הארצית לתיכנון ובניה הסבירו כי ההחלטה היום "עשתה סדר" בתחום, והחילה את הליכי התיכנון והבניה המלאים - לרבות חובת יידוע הציבור - על כל סוגי האנטנות של חברות הסלולר - הקטנות כמו הגדולות. יצויין עם זאת כי גורמים הקשורים בחברות הסלולר טענו כי ישנם אנטנות קטנות שאינן נכללות בתמ"א האמורה.
בכל מקרה, החלטת הוועדה הארצית לתיכנון מהווה פגיעה נוספת בחברות הסלולר בפרק זמן קצר. הפגיעה הקודמת הייתה לפני כחודש וחצי, אז החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת למנוע מהחברות להמשיך ולהתקין אנטנות בבתים ועל מרפסות.
באוקטובר אישרה הוועדה פה אחד את התקנות לחוק הקרינה הבלתי מייננת, שהגיש השר להגנת הסביבה גדעון עזרא. התקנות קובעות שלא תותקנה אנטנות סלולריות בתוך בתים ועל מרפסות, למעט במקרים חריגים. התקנות קובעות עוד כי החברות הסלולריות יידרשו להזהיר את הציבור באמצעות שילוט שיותקן ליד כל אנטנה בדבר סכנות מאנטנות, טווחי ביטחון וחשיפה ממושכת. בנוסף, נקבעו עקרונות של שיתוף הציבור, כולל דיווח סדיר ומעקב של הכנסת אחר נושא הקרינה הבלתי מייננת על בסיס שנתי.
מפורום החברות הסלולריות נמסר בתגובה כי "לתוכנית המתאר הארצית צפויים עוד תהליכים", והתייחסותם המקצועית להחלטה תועבר במהלך הדיונים.
