האישה בת ערובה, שתשכח מגט
דייני בית הדין הרבני קבעו בעצמם שבעלה של ליסה מנסה לסחוט ממנה כסף בתמורה לגט מזה חמש שנים - "אנו משוכנעים שהוא נהנה להתנקם בה". ועכשיו שימו לב: בקשתה לגט - נדחתה
דייני בית הדין האזורי כתבו דברים הראויים לציטוט (רצוי לעמוד על כסא ולקרוא את הדברים בפאתוס המתאים): "עתה כאשר סלע המחלוקת הוא דרישת הבעל לפיצוי כספי הרי שיש לומר בשפה שאינה משתמעת לשני פנים שדרישה זו אין לה בסיס בהלכה, ומשכך הרי דרישה זו גובלת בגזל וחובת בית הדין למנוע זאת". בית הדין קובע במפורש (הישארו על הכסא): "הבעל מחזיק את אשתו כבת ערובה כדי לקבל כסף רב שלא כדין... בית הדין דוחה מכל וכל את דרישת הבעל לפיצוי כספי בסך 50,000 שקל. עד כאן הכל טוב.
מה יכול להיות יותר פשוט מאשר לפסוק שהבעל חייב לגרש את אשתו? ובכן, מה פסק בית הדין? (לרדת מן הכסא) "לאור האמור מחליט בית הדין שמן הראוי כי הצדדים יתגרשו ויפה שעה אחת קודם". למי שאינו מבין – זהו פסק-דין חסר כל שיניים.
ליסה לא נואשה. הרי, גם אם לא תצליח לקבל חיוב בגט, אולי היא תצליח לקבל פסק-דין למזונות מעוכבת (אלו מזונות שנפסקים למי שמעכב את אשתו מלהינשא), ואז הבעל ימהר לתת את הגט. בבית-הדין האזורי שוב כתבו דברים לתפארת המליצה (לעלות בחזרה על הכסא): "בית הדין רואה בעמדת הבעל ניסיון להוציא מן האשה כספים שלא כדין ולהסיר מעליו את האחריות למזונות הילדים ואל לנו לתת לכך יד. אי לכך יש לראות בבעל סרבן גט, וכל עוד הבעל מסרב לתת לאשתו גט יש לחייבו במזונות האשה בגין היותה מעוכבת להנשא מחמתו". אבל... (לרדת מהכסא) במשפט הבא נאמר כך: "אולם בנידון שלפנינו לאשה עבודה קבועה ומשכורת ראויה... לאור האמור בית הדין דוחה את הבקשה".
האשה הגישה עירעור לבית-הדין הגדול ושם נשלחה בחזרה לאזורי ל"המשך ההליכים של גרושים או שלום בית" (כן. גם אני לא מאמינה שאני מקלידה את המילים "שלום בית" במקרה הזה).
והנה מה שכתבו בפסק-הדין של האזורי לאחר שהתיק חזר אליו: "בית דין זה כבר אמר את דברו בהחלטה לפני כעשרה חודשים, ואם אז נקבע כי מן הראוי שהצדדים יתגרשו ויפה שעה אחת קודם, הרי שעל אחת כמה וכמה הדברים נכונים להיום". ההחלטה מסתיימת במילים אלו (לעלות בפעם האחרונה על הכסא ולהכריז בקול גדול): "אולם אנו משוכנעים היום יותר מאז, כי הבעל בעמדתו מאמלל את אשתו, ונהנה להתנקם בה בראותו אותה משוועת לגט והוא סבור שבכוחו לכפות עליה להיות אגידה ביה (קשורה בו. ר.ל.) לזמן בלתי מוגבל".
אם עוד לא נפלתם מן הכסא, ולא נשפכתם על הרצפה מדמעות (או מצחוק), אז רדו לאט לאט, והתחילו לדפוק את הראש בקיר. זה בערך מה שנותר לעשות אחר קריאת הדברים הללו.
תגובת בית הדין:
1. בהתאם להלכה פירוד ממושך בין בני הזוג כשלעצמו איננו מהווה עילה לחיוב בגט, אלא מהווה עילה להמלצה לגט.
2. בהתאם להלכה, "מזונות מעוכבת" אינם סנקציה נגד סרבני גט, אלא נועדו לספק את צרכי מזונות האישה, במקרים בהם לולא הבעל היה סרבן גט, לא הייתה זכאית כלל למזונות.
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390
