חבילות של 8 ו-10 מגהביט: האם מרגישים בהבדל?

התחרות על הפס הרחב בישראל נכנסה בשבועות האחרונים להילוך גבוה לאחר הכרזת שתי חברות התשתית - בזק ו-HOT, על חבילות גלישה גבוהות במיוחד, בהפרש של כמה ימים.

בסוף נובמבר הכריזה בזק על חבילת גלישה במהירות שמונה מגהביט ועל חלוקת נתבים אלחוטיים לכל מנוי שיתחייב לשנתיים לחברה. החיסרון של בזק במקרה זה הוא הזמינות החלקי ברחבי הארץ, הנובעת ממגבלות תשתית. החבילה הזו זמינה ל-40 אחוז מהלקוחות ברחבי הארץ בלבד. HOT לא התמהמה וכעבור

כשבוע הכריזה על חבילת 10 מגהביט, והבטיחה זמינות ל-98 אחוזים מהמדינה.

האם חבילות של 8 ו-10 מגהביט בכלל רלוונטיות למשתמשים הביתיים? האם חיבור מהיר יותר ישפר את חווית הגלישה?  התחברנו לאינטרנט המהיר של HOT ושל בזק למשך כשבועיים וחווינו אינטרנט מהיר באמת.

הורדנו קבצים כבדים מהארץ ומחו"ל בהורדה ישירה ובאמצעות תוכנות שיתוף קבצים, בדקנו מהירות תגובה של אתרים קבועים שידועים כבעלי שרתים מהירים ויציבים, וגלשנו לאתרי וידאו באיכות גבוהה. כל הבדיקות התבצעו לאחר שווידאנו כי אין תוכנות הפועלות במחשב ועשויות לחלוק את רוחב הפס עם התוכנה אותה אנחנו בודקים. הבדיקות כולן בוצעו באמצעות חיבור דרך בזק בינלאומי. 

בזק: התוצאות

ניתן לומר כי הקפיצה לחבילת שמונה מגהביט שיפרה את חוויית הגלישה. השיפור העיקרי במהירות לא התבטא בהאצת הורדת דפי אינטרנט אלא בפעילויות הכוללות סטרימינג והורדות קבצים על צורותיהן השונות.

בהורדת קבצים חווינו בדרך כלל מהירות טובה. קבצים קטנים יחסית כמו ההתקנה של Acrobat Reader 8

(גודל: 22 מ"ב) הסתיימה תוך 23 שניות במהירות ממוצעת של 985 קילובייט לשנייה. קבצי בדיקה משרתי בזק בינלאומי בגודל של 50 מגהבייט, אשר יושבים על רשת ה-IIX הישראלית, הקצב הממוצע היה 950 קילובייט לשנייה, וזמן ההורדה הממוצע עמד על 54 שניות. בבדיקה אחת, בשעה 23:39 ירד הקצב ל-752 קילובייט בלבד. 

גם קבצים גדולים יחסית, כמו קובץ ה-ISO של תקליטור ההתקנה של Ubuntu, משרת המראה של איגוד האינטרנט הישראלי, ירד למחשבנו בקצב ממוצע של 964 קילובייט לשניה, תוך 12 דקות ועשרים שניות - שזה נתון יפה לקובץ שגודלו כמעט 700 מגהבייט.

גם בזרימת הווידאו הורגש שיפור: מהירות הסטרימינג הייתה מהירה יותר ממהירות ההעברה של הסרט, מה שתרם לבניית חוצץ (Buffer) מספק וצפייה חלקה בסרט. 

זאת, בניגוד לחוויה שרובנו מכירים ממהירויות נמוכות יותר, כאשר אנו חווים גמגומים בצפייה והצגת סרט שנעצרת מספר פעמים, עד שחלק נוסף יורד למחשב.

גלישה: אין הבדל משמעותי

בגלישה בדפדפן וטעינת אתרים לא אובחן יתרון ממשי במהירות מול חבילת 1.5 מגהביט, התוצאות היו שונות בזמנים שונים של היום והן תלויות בפרמטרים שונים כמו עומס על האתר, כמות הפרסומות המתחלפת ועוד (שלא רלוונטים כל כך למנוי מהיר).

אתר ynet עלה תוך 3.359 שניות, אתר dtown עלה תוך 1.922 שניות, ואתר CNN (שלמיטב ידיעתנו, עותק שלו נמצא אצל הספקיות) עלה תוך 7.219 שניות. לגבי אתרים אחרים מחו"ל, התוצאות היו לא אחידות.

לעתים חווינו זמני טעינה ארוכים לאתרים מחו"ל: אזור התוכנה שבאתר Amazon בבריטניה, עלה תוך 6.203 שניות ואתר המגזין המקוון Salon.com עלה תוך 4.625 שניות. אתר "נביאים אחרונים", שמאוחסן על שרתים במדינת נוודה שבארצות הברית, עלה תוך 3.828 שניות. מנגד, אתר עיתון ה-Boston Globe, שפחות נקרא על ידי קוראים ישראליים, עלה תוך 15.328 שניות, ודף אקראי מאתר מיקרוסופט, עלה תוך 13.719 שניות.  

שיתוף קבצים

מה קורה כאשר ננסה להוריד קבצים באמצעות תוכנות שיתוף קבצים? פתחנו את תוכנת הביטורנט החביבה עלינו, uTorrent, וניסינו להוריד את הפצת הלינוקס (החוקית, כמובן) OpenSUSE. כמובן שלא הורדנו כל קובץ נוסף במקביל והקצאנו להורדה זו את רוחב הפס המרבי בהגדרות התוכנה.

קצב ההורדה נע בין 245 ל-400 קילובייט לשנייה, קצת פחות ממחצית הקצב התיאורטי המובטח. בשעת ההורדה היו הרבה יותר משתפים מאשר מורידים: 30 לעומת שמונה בלבד. יחס זה לא אופייני לתכנים הכשרים פחות שבדרך כלל מורידים עם תוכנות שיתוף. קצב ההעלאה בשיתוף עמד על 35 קילובייט לשניה.

העלאה: שיפור ניכר

במקרה הזה, הורגש שיפור ברור לעומת חבילת ה-1.5Mb, בזק מצהירים על מהירות העלאה של 800 קילוביט/שנייה. שליחת מייל בגודל שני מגהבייט ארכה 49 שניות על מנוי 1.5. אותו קובץ נשלח תוך 34 שניות על מנוי השמונה מגהביט.

תוצאות בדיקה של חיבור ה-ADSL מאתר Speedtest.net

HOT: התוצאות

בהתחלת הבדיקה וידאנו כי אף תוכנה לא פועלת ברקע ומיהרנו, עם כל 10 המגהביט שברשותנו, לאתר בדיקת המהירות speedtest.net. בחרנו בשרת מקומי (בפתח תקווה, אם אתם מתעקשים לדעת) לצורך ביצוע הבדיקה וזו אכן העלתה תוצאות מעודדות - לא 10 אלא 11 מגהביט בהורדה, ו-1 מגה ביט בערוץ החוזר (upload).

לגבי הבדיקה בשרתי בזק בינלאומי, התוצאות היו מעורבות: אצל בוחן אחד המהירות עמדה על כמעט 11 מגהביט בהורדה, שאלה תוצאות מצוינות. אך אצל בוחנת נוספת נצפו נתונים נמוכים יותר באופן משמעותי: קצב ההורדה נע סביב 710 ק"ב לשנייה. מה שאומר שחסרים כ-500 קילובייט.

מעודדים אך ספקנים המשכנו לשרתים של חברת Adobe. קצב ההורדה הממוצע היה 1100 קילובייט. כלומר, 8.8 מגהביט. אמנם, לא קצב ההורדה המרבי בשל "צווארי בקבוק" שונים הנקרים בדרך אך עדיין מדובר בקצב מספק. נתונים דומים קבלנו אצל בוחנת אחרת: במהירות של 659 עד 952 קילובייט לשנייה לקראת הסוף - שוב, לא המקסימום המובטח, שצריך לנוע סביב 1250 קילובייט לשנייה, אבל בהחלט מהיר מאוד. כ-16 שניות נדרשו כדי להשלים את ההורדה.

בשלב הבא הורדנו את תוכנת הווירטואליזציה VMware. כאן כבר ציפתה לנו הפתעה נעימה - קצב הורדה של 1250 קילובייט. כלומר, 10 מגהביט שלמים. אך בבדיקה אחרת התוכנה ירדה בקצב שנע סביב 660 ק"ב, כחצי מהמקסימום המובטח, וזמן ההורדה עמד על שלוש דקות ו-12 שניות. הורדת הפצת הלינוקס "אובנטו" מהשרת של איגוד האינטרנט הישראלי של סיפקה לנו קצב הורדה יציב של 1250 קילוביט לשנייה - כ-10 מגהביט.

שיתוף קבצים: תוצאות לא אחידות

מהירות ההורדה אצל הבוחן הראשון לא אכזבה - 1,000 קילובייט בממוצע, 8 מגהביט. אצל הבוחנת השניה, קצב ההורדה נע בין 96 ל-195 קילובייט בלבד. יש לציין כי  אצל הבוחן הראשון, ההפצה נהנתה בזמן הבדיקה מיחס משתפים-מורידים של 2-350. כלומר, שני אנשים בלבד ביקשו להוריד את הקובץ בעוד 350 משתפים הציעו אותו להורדה. לעומת זאת, היחס אצל הבוחנת השניה הזכיר יחס הורדה מצוי כשמדובר בתכנים לא כשרים - 18 מעלים לעומת 31 מורידים - יותר ביקוש לתוכנה מאשר היצע. בכל מקרה, לא תוכלו להאשים את ספקית האינטרנט שלכם בכך.

גלישה: מגמה מעורבת

כעת רצינו לבדוק את מהירות הטעינה של אתרים - נתון חשוב מאוד לגולשים רבים, אף יותר מהורדת קבצים. את זו בדקנו בעזרת FasterFox, תוסף לדפדפן Firefox המאיץ את הגלישה ומציע שיפורים בביצועי הרשת, לאחר שניטרלנו את אפשרות ההאצה.

אתר בוסטון גלוב נטען לאחר 19 שניות, המגזין Salon.com נטען בשלמותו לאחר 12.26 שניות, אך אצל הבוחן הנוסף זה לקח 35 שניות תמימות. מדור התוכנה באתר Amazon.uk סיפק תוצאות מעט משופרות - הדף נטען לאחר קרוב ל-19 שניות. אצל הבוחנת השניה זה לקח 13.85 שניות. דף אודות שרת ה-Exchange באתר מיקרוסופט העולמית נטען לאחר קרוב ל-16 שניות במקרה אחד, ו-21.57 שניות במקרה שני. רק כדי להבהיר - משקל הדף הכולל הוא 34 קילובייט. כלומר, אי אפשר לטעון שמדובר באתרים "כבדים" במיוחד הדורשים זמן טעינה רב.

אתר "נביאים אחרונים" עלה בשלמותו לאחר 11 שניות, ואצל הבוחנת השניה זה לקח 3.7 שניות בלבד. הבלוג "חורים ברשת" עלה לאחר 11 שניות, שניהם מאוחסנים בחו"ל. אתר ישראלי כמו ynet, למשל, נטען לאחר 5.6 שניות. אך אצל הבוחנת, זה לקח משום מה 23.65 שניות. תוצאה תמוהה מאוד בשביל אתר ישראלי. 

וידאו זורם ומשחקי רשת

כעת היינו מוכנים להציב בפני החיבור הסופר-מהיר שלנו את האתגר המורכב ביותר - וידאו מקוון ברזולוציה גבוהה -HD. כלומר, שידור בפורמט 720p, ברזולוציה דומה (1280x720) לזו המשמשת את ערוצי השידור בארה"ב כמו ABC ופוקס, בקצב של 24 פריימים בשנייה. ביצענו את הבדיקה באמצעות אתר הווידאו Vimeo, המפעיל ערוץ HD. אצל בוחן אחד, איכות התמונה שהתקבלה הייתה טובה מאוד והשידור היה זורם ללא כל קטיעות. אצל הבוחנת השניה, הסרט עדיין נקטע כל כמה שניות. והיא הייתה חייבת לעצור אותו ולתת לו דקה להיטען כדי להנות מצפייה רציפה.

לפחות בהקשר של שידורי רשת, חבילת ה-10 מגהביט סיפקה תוצאות מצוינות במקרה אחד, אולם מאכזבות באחר.  סביר להניח כי לשם כך (בהנחה כי אינכם מורידים קבצים במקביל ומבצעים פעולות נוספות) יספיק לכם גם חיבור של חמישה מגהביט בלבד.

במשחקי אונליין לא מורגשת השפעה משמעותית - ה-latency ב-World of Warcraft עמד על 300-400, פינג לא רע בהתחשב בעובדה ששרתי המשחק ממוקמים בצרפת. מצד שני, בחיבור במהירות 2.5 מגה התקבל latency דומה מאוד, 400-500 בטיול בערים הגדולות והעמוסות. צוואר הבקבוק כאן הוא המרחק הגאוגרפי ולא מהירות החיבור. 

תוצאות בדיקה של חיבור כבלים מאתר Speedtest.net 

למי זה מתאים?

מורידים כבדים במיוחד מרשתות שיתוף קבצים יכולים להסתפק בחבילות של 2.5-5 מגהביט - ועדיין להיות מרוצים. החבילות מיועדות למורידים כבדים מאוד, למי שצופה בכמות גדולה של תכני וידאו בזרימה או לבעלי רשתות ועסקים קטנים וביתייים, הדורשים חלוקה של רוחב הפס בין כמה משתמשים כבדים.  עבור כל אלה מדובר בהוצאה לא קטנה הנעה בין 250 ל-300 שקלים בחודש לתשתית ולספק (לצורך השווה - חבילת 1.5 מגה בסיסית אפשר להשיג בכ-80 שקלים לחודש). המחיר יורד לכ-200 שקלים, אם מתחברים בהתחייבות.

סיכום: תיקו, עם יתרון טכני ל-HOT

לסיכום, קשה לומר שלאחת מהחברות יש יתרון על פני המתחרה. בזק אומנם מספקת חיבור מהיר - אך לפחות ממחצית מתושבי המדינה, ובמקרה הבדיקה הבודד שלנו - הוא גם סבל מחוסר יציבות ודרש שני ביקורי טכנאי בבית הבוחן , כמו גם שעות ארוכות בטלפון עם נציגי תמיכה. היינו שמחים לספק חוות דעת רחבה יותר על בזק, אך כאמור, כמו למרבית תושבי ישראל, בזק לא יכולה לספק את השירות.

לגבי HOT התקבלו תוצאות מעורבות. אצל בוחן אחד, התקבלו תוצאות מעולות שמנצלות את החיבור המהיר במלואו ומוכיחות שהטכנולוגיה עובדת. אולם אצל בוחנת אחרת, התוצאות היו בינוניות לכל היותר. אומנם, הפריסה של HOT רחבה יותר והם אכן מסוגלים לספק את השירות לרוב תושבי המדינה - אך גם אצל חברת הכבלים ניכר שלא תמיד השירות פועל במלוא התפוקה.

הקבצים ירדו מהר יותר אך בגלישה באתרים לא הורגש כל שינוי גם בתשתית ה-ADSL וגם בתשתית הכבלים. בהתחשב בכך שאין היום הרבה ישומים מקוונים מלבד שיתוף קבצים, שיכולים לנצל את המהירויות הללו, נראה כי התחרות בשלב זה היא בעיקר תדמיתית ושיווקית. את היתרונות אנו צפויים לראות בעתיד הקרוב, כאשר יופיעו יותר ויותר אתרי אינטרנט עתירי מולטימדיה.

יחד עם זאת, בשעת כתיבת שורות אלה, מצבה של HOT טוב בהרבה משל בזק - בשל הפריסה הרחבה משמעותית (יותר מפי שניים), יציבות והיעדר תקלות טכניות - שהיו מנת לחמו של הבוחן בבזק.

כמה זה עולה?

*המחירים נמסרו על ידי החברות ועשויים להשתנות מעת לעת.

**כל חבילות המשותפות (גלישה+תשתית) בהתחייבות לשנה