שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    החודש: מטר מטאורים ותצפית על מאדים
    שני אירועים חשובים לחובבי האסטרונומיה הישראלים יתרחשו בקרוב: מטר מטאוריים בסוף השבוע וביקור של כוכב מאדים, שיתקרב לכדור הארץ

    החודש מספקת לנו קבוצת תאומים, אחת מתריסר המזלות, שני אירועים חשובים המתרחשים בתחומה – הראשון הוא מטר המטאורים הנראה בסוף השבוע הקרוב, והשני הוא כוכב הלכת מאדים המצוי בתחומה ומגיע לקרבה המירבית שלו לכדור הארץ בשנתיים האחרונות. קבוצת תאומים הנראית בחודש דצמבר מיד לאחר השקיעה מעל האופק המזרחי, כאשר כוכב הלכת מאדים, הבוהק בצבע כתום-אדמדם, מצוי במרכזה ומשמש סמן למציאת הקבוצה.

     

    מצפון (שמאל בעת הזריחה) למאדים מצויים שני כוכבים שעצמת אורם דומה ואלו הם קסטור ופולוקס (הדרומי מבין השניים). על שמם של שני התאומים, אחיה של הלנה מטרויה, שנולדו מזיווג שבין זאוס ללדה. על קבוצות תאומים ושור אכתוב בהרחבה בחודש הבא.

     

    מטר המטאורים הג'מינידים

    בלילות שבין חמישי לשבת, 15-13 בדצמבר, יגיע לשיאו מטר מטאורים – הג'מינידים. בשיא המטר, צפויים להראות כ- 100 מטאורים בשעה. המטר נקרא על שם קבוצת הכוכבים תאומים (ג'מיני), שהמטאורים נראים יוצאים מתחומה.

     

    מקור המטר בחלקיקי אבק שהותיר אחריו אסטרואיד בשם פאת'ון במעברו סביב השמש. חלקיקי האבק מקיפים את השמש במסלול קרוב לזה של מסלול האסטרואיד, ומדי שנה, כשמסלולו של כדור הארץ חותך את מסלולם, חלק מהם נלכדים על

    ידי כבידת כדור הארץ. מרבית המטאורים הם חלקיקי אבק שמסתם אינה עולה על גרם אחד.

     

    מהירות כניסתם לאטמוספירה היא כמה עשרות ק"מ בשניה והם נשרפים כליל בגובה של כמה עשרות ק"מ. (למידע נוסף על אירועים נוספים הצפויים החודש ולמידע על מטאורים ומטרות מטאורים).

     

    היכן לצפות? המטר ייראה היטב מכל מקום חשוך, הרחק ממקום יישוב, אין צורך במשקפות או בטלסקופים. ככל שמיקום התצפית חשוך יותר, מספר המטאורים שייראו יגדל באופן דרמטי. כמובן שלתנאי מזג האוויר (עננות, אובך וכדומה) השפעה על האופן שבו ייראה המטר.

     

    כוכב הלכת מאדים

    ב- 19 בדצמבר השנה, מגיע מאדים למרחק הקרוב ביותר בינו לבין כדור הארץ במחזור זה של ההקפה סביב השמש. מצב זה, שבו כוכב לכת מצוי במרחק מינימלי מכדור הארץ מכונה ניגוד (Opposition). ומדוע? כיוון שבעת הניגוד, כדור הארץ מצוי בין כוכב הלכת לבין השמש באופן שהשמש מצויה מנגד לכוכב הלכת.

     

    בעת הניגוד, כוכב הלכת זורח בעת שקיעת החמה ושוקע עם זריחתה ולכן הוא נראה במשך כל הלילה. מסיבות אלה, הניגוד של כוכב לכת הוא התקופה הטובה ביותר לצפות בו. כאמור, מאדים נראה בימים אלה ככוכב זוהר בצבע צהוב-כתום באופק הדרום מזרחי מיד לאחר השקיעה במרכז קבוצת תאומים (למפה של מאדים וקבוצת תאומים).

     

    בשל השנה הקצרה, יחסית, של המאדים והמהירויות היחסיות של כדור הארץ והמאדים סביב השמש, מאדים מגיע לניגוד רק אחת ל- 26 חודשים. זהו פרק הזמן בו שני כוכבי הלכת, כדור הארץ והמאדים, מגיעים לנקודה בה הם מצויים לאורך קו אחד עם השמש, כאשר כדור הארץ מצוי בין מאדים לשמש. כתוצאה מכך, מאדים הוא כוכב הלכת שפרק הזמן בין שני נגודים עוקבים שלו הוא הארוך ביותר. הוסף על כך את העובדה כי המאדים הינו כוכב לכת קטן מאוד, ואזי מתבררת הסיבה לצהלה של הקהילה האסטרונומית לניגודים של המאדים:

     

    זהו פרק הזמן שבו ניתן לראות פרטים על פני המאדים גם בטלסקופים קטנים, גם כאלה המצוים בידי חובבים מתחילים. כאשר מאדים מצוי בנקודות אחרות של מסלולו, הוא כה זעיר, וגודלו הזוויתי אינו עולה בהרבה על גודלו הזוויתי של אורנוס המרוחק!

     

    אולם, נתון אחד מעיב מעט על הניגוד הנוכחי - בעת הניגוד הנוכחי יגיע מרחקו של המאדים ל- 88 מליון ק"מ. מרחק זה גדול מאוד מהמרחק המינימלי של 56 מליון ק"מ שהיה בין כוכבי הלכת ארץ ומאדים בניגוד הזכור לטוב לפני כ- 4 שנים. אי סדירות של מרחק בין הארץ והמאדים בעת הניגוד נובעת מהמסלול האליפטי מאוד של המאדים. רק בשנת 2018 ישוב המאדים לקרבה כה קטנה לכדור הארץ.

     

    גודלו הזוויתי ל- 16 שניות קשת בלבד (שנית קשת – החלק ה- 1/3600 של המעלה. הגודל הזוויתי הוא זווית הראיה בה אנו רואים את הגוף והיא תלויה בגודלו האמיתי ובמרחקו. לשם השוואה, גודלו הזוויתי של הירח המלא הוא כ- 1800 שניות קשת או מחצית המעלה). בעת הניגוד מאדים הוא גרם השמים הזוהר ביותר בשעות הערב למעט כוכב השבת סיריוס, הנראה בדרום מזרח וכמובן למעט הירח.

     

    אם כן, מה ניתן לראות על המאדים בעת הניגוד?

    מאדים הוא כוכב הלכת החיצוני הקרוב ביותר אלינו - מסלולו סביב השמש רחוק יותר ממסלול כדור הארץ סביבה. למאדים צבע כתום עז וצבע זה שבה את לב הקדמונים. הללו האמינו כי כוכב הלכת בעל הגוון הדומה לגוון הדם, מסמל מוות ומלחמות ולפיכך קראו לו על שם אל המלחמה הרומי - מארס.

     

    מאדים הוא אחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר: קוטרו שווה ל- 6,720 ק"מ (0.532 מקוטר כדור הארץ). אלמלא מרחקו, הקרוב יחסית, אל כדור הארץ בעת הניגוד, הייתה התצפית במאדים קשה ביותר.

     

    סמוך להתקבצותו עם השמש, כאשר מאדים מצוי בצד המרוחק מכדור הארץ של מסלולו, גודלו הזוויתי שווה לגודלם הזוויתי של אורנוס ונפטון, כוכבי הלכת החיצוניים, ואז קשה ביותר לראות עליו פרטים בעזרת הטלסקופ. מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש כל 686.98 יום (1.88 שנים שלנו), במהירות השווה ל- 24.13 ק"מ בשנייה.

     

    עם המצאת הטלסקופ, נצפו לראשונה כיפות הקרח על מאדים וכן כתמים כהים על פניו, ששינו את צורתם במשך הזמן. עובדה זו הביאה את האסטרונומים להאמין כי מאדים הוא כוכב לכת, המיושב על ידי יצורים חיים בעלי בינה.

     

    אחד האסטרונומים ששקדו על התצפית במאדים בשלהי המאה ה-19 - איטלקי בשם ג'יובאני שקיפארלי - אף הגדיל לעשות, ושירטט את מפת מאדים כשהיא מלאה תעלות לאורך ולרוחב. לדעתו של שקיפארלי, ולדעת רבים וטובים שחקרו את מאדים בשנים שלאחריו, כדוגמת פרסיוול לוול האמריקאי, נועדו התעלות להשקות את שדותיהם הצחיחים של בני מאדים.

     

    עם השתכללות הטלסקופים הגדולים התחוור כי אותן תעלות מפורסמות מקורן באשליה אופטית - הכתמים הכהים, שכונו מדבריות, היו אכן כאלה, מהסיבה הפשוטה, שכל פני מאדים הן מדבר צחיח גדול. קטבי מאדים הכילו אמנם מים, אך רק בכמות מזערית; מרבית הקרח בקטבים הוא קרח יבש, הנוצר מקפיאת דו תחמוצת הפחמן, שהוא הגז השכיח ביותר באטמוספירת מאדים.

     

    הסתבר, כי השינוי בגודלם ובצורתם של המדבריות נעוץ במשטר הרוחות השורר על פני מאדים: רוחות עזות מזיזות ענני חול גדולים ממקום למקום וגורמות לשינויים בתצורות הנוף על פני כוכב הלכת הצחיח. בעת אחד הניגודים הקודמים, בשנת 2001, נצפתה סופת חול אימתנית שכיסתה את כל פני המאדים למשך מספר שבועות ברציפות, בהם לא ניתן היה לראות שום פרט מפני המאדים.

     

    פני מאדים מלאות במכתשים. צדו הדרומי של מאדים עתיק יותר מאשר צדו הצפוני: מספר המכתשים במחצית הדרומית של מאדים גדול ממספרם בצדו הצפוני. שלושה מכתשים גדולים מאוד בולטים בצדו הדרומי של מאדים: הלס, איסידיס וארגירה (Hellas, Isidis, Argyre). הגובה הממוצע של הצד הדרומי גבוה בכ- 2 ק"מ מאשר הגובה של הצד הצפוני. במאדים מצוי גם הקניון הגדול ביותר במערכת השמש - וולס מארינריס (Valles Marineris) - שמשתרע לאורך של 5000 ק"מ. בתצלומים ששיגרו חלליות שנשלחו למאדים נראות עדויות רבות, למה שנראה כיובלים חרבים, שבעבר הרחוק זרמו בהם מים.

     

    יובלים אלה וכן אזורי סחף ודרדרת, גרמו לחוקרים לחשוב שוב, כי על מאדים קיימים חיים או שלפחות היו קיימים חיים בעבר. במסגרת המשימה העכשווית של שני רכבי השטח – ספיריט ואופורטיוניטי – המשוטטים על קרקע המאדים נתגלו מינרלים ותצורות קרקע שכנראה נוצרו בנוכחות של מים נוזלים שכנראה נמצאו בעבר בשפע על פני המאדים והתגלית האחרונה היא שמים כנראה נבעו בצורת מעינות חמים על המאדים, שיתכן אף יצרה מרבץ נוח להתפחות בקטריות.

     

    האם ניתן לצפות בכל טלסקופ?

    הקוטר המינימלי של הטלסקופים המשמשים חובבי אסטרונומיה הוא 60 מ"מ. ככל שקוטר הטלסקופ גדול יותר, כן גדולה יכולת ההפרדה שלו. כמובן שיש חשיבות רבה לאיכות עדשות הטלסקופ, לאיכות העיניות שלו וכדומה. מקובל להעריך את ההגדלה האפקטיבית המירבית של טלסקופ במכפלה של 3 בקוטרו במילימטרים. לפיכך, טלסקופ איכותי בקוטר 60 מ"מ עשוי לאפשר שימוש גם בהגדלה של x180 לערך (כל הגדלה מעבר להגדלה כזו בטלסקופ כזה מגדילה את הדמות אך אינה משפרת את כושר ההפרדה).

     

    כדי לראות את כיפת הקרח בקוטב של מאדים מספיקה הגדלה של x120 ובאותה הגדלה ניתן לראות גם את הכתמים הכהים על פניו. כמובן שטלסקופים שקוטרם גדול יותר יספקו תמונה ברורה יותר של המאדים.

     

    יש לקחת בחשבון את תנאי התצפית: ככל שמאדים יהיה גבוה יותר מעל האופק הצפייה בו תשתפר, כך שבחודשים דצמבר-ינואר רצוי לצפות בו סביב חצות הלילה. ככל שזה ישמע פרדוקסלי, צפייה בכוכב לכת מתוך איזור עירוני מואר עשויה לעזור לתצפית כיוון שהיא "מבהירה" את השמים המצויים ברקע כוכב הלכת ומקטינה את הניגודיות בין כוכב הלכת הזוהר לשמים האפלים. גם קרבתו של הירח למאדים (בלוח השנה האסטרונומי אפשר למצוא את התאריכים בהם הירח מצוי בקרה למאדים וליתר כוכבי הלכת) עשויה לעזור מאותה סיבה.

     

    לחות גבוהה ומזג אויר לא יציב גורמים לכוכבים לנצנץ וכמובן פוגעים ביעילות התצפית. אולם – הואיל וצפייה בטלסקופ, בעיקר כשהוא קטן ופשוט, אינה כרוכה במאמץ עילאי – שווה לנצל כל רגע לצפייה במאדים.

     

    ולמי שאין טלסקופ?

    לאלה שחסרים טלסקופ, ממתינות תצפיות מאורגנות באחד מהמרכזים של פורום מרכזי האסטרונומיה הציבוריים בישראל. יש להתדעכן באתרים של המרכזים הבאים לקבלת מידע לגבי פרטי התצפיות ומועדן.

     

    בחודשים דצמבר וינואר יתקיימו תצפיות סדירות במאדים במרכזים הבאים:

    מצפה הכוכבים בגבעתיים יקיים הסברים ותצפיות במאדים וגרמי שמים נוספים בימי חמישי בשעה 8 בערב.

    הטכנודע בגבעת אולגה יקיים תצפיות במאדים במהלך המפגשים השבועיים בימי ראשון בשעה 8 בערב.

    מצפה הכוכבים אל-מוטראן בנצרת יקיים תצפיות במהלך חודש ינואר.

     

    פעילויות נוספות:

    • מרכז האסטרונומיה ע"ש אילן רמון באוניברסיטת בן-גורין, יקיים יום עיון בנושא מאדים.
    • צמ"ד, היחידה לפעולות נוער של מכון וויצמן מקיימת תצפית מודרכת ביום חמישי, 13 בדצמבר. 

     

    הערה: הפעילויות כרוכות בהרשמה מוקדמת ויש להתעדכן בקישורים הרלוונטיים.

     

    מידע נוסף על התארגנויות לתצפיות וכדומה יהיה אפשר למצוא בפורום האסטרונומיה של ynet.

     

    יגאל פת-אל הוא חוקר בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים אוניברסיטת תל-אביב, מנהל פורום אסטרונומיה ה- ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "החודש: מטר מטאורים ותצפית על מאדים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים