שתף קטע נבחר

ביקורת משחק: Assassin's Creed

Assassin's Creed הוא אחד מהמשחקים התקופתיים הטובים ביותר שנעשו. אם מדובר ברמת הפרטים, בדיוק ההיסטורי הגבוה, בשליטה הקלילה והזורמת, וכמובן הגרפיקה. אם רק היה בו יותר מה לעשות

ב- Assassin's Creed תשלטו על דמותו של אלטאיר, מתנקש צמרת בתקופת מסעות הצלב ששייך לארגון שנשבע לשים קץ ללחימה ולהחזיר את השלום והבטחון לארץ. עד מהרה תגלו כי מאחורי מלחמת הצלבנים עומדת קבוצה של מנהיגים שהתאגדה בסתר, ומשימתכם להתנקש בכל תשעת מנהיגי המסדר הסודי, ובו בזמן לגלות מה הם זוממים.

 

  • עוד ב-Vgames: תביעת The Romantics-Activision מוכרעת לטובת Activision

 

המשחק לוקח אתכם לישראל של שנת 1191, ומתהדר בגרפיקה מהשורה הראשונה, רמת דיוק היסטורי גבוהה מאד (מה שמתבטא בסיפור, בדמויות ובארכיטקטורה), ובשליטה קלה וזורמת. המשחק גם מציג בפנינו מערכת אינטראקציה סביבתית חכמה, שבה הסביבה וגם האנשים יגיבו לפעולות שלנו.

 

כמו כן, יש בשלב די מוקדם של המשחק 'טוויסט' די משמעותי שמשנה לחלוטין את הצורה בה המשחק מעביר לכם את הסיפור ואת ההקשר של כל העלילה, אבל בשביל לא להרוס לכם את ההפתעה ואת ההנאה מהמשחק - לא נגלה לכם אותו ...

  

תורת המתנקש

"Assassin's Creed" – או בעברית "תורת המתנקש", הוא אחד המשחקים הכי מדוברים בתקופה האחרונה בעולם קונסולות הדור הבא. מעבר לקדימונים ותמונות ששוחררו באירועים רשמיים כאלה או אחרים, המשחק היה לגמרי אפוף מסתורין, וככל שהתקרב תאריך השחרור שלו נראה היה יותר ויותר שמדובר במשהו מיוחד.

 

הסיבה למסתורין – כפי שיגלה כל מי שיתחיל לשחק במשחק – היא שיש במשחק טוויסט די רציני שמכניס אותו לקטגוריה אחרת לגמרי מכפי שנדמה בהתחלה. הטוויסט עצמו, דרך אגב, מתגלה כבר בשלב הראשון של המשחק, מה שמוסיף למשחק כולו ממד נוסף ומקדם את העלילה בכיוון אחר לגמרי מכפי שהיה ניתן לצפות.

 

למעשה, הטוויסט הוא לא רק בעלילה – אלא גם במשחקיות. מדובר פה במשחק שמשנה לגמרי את החוקים של אומנות סיפור הסיפורים דרך משחקי מחשב, ונותן לכם כשחקנים מבט אחר לגמרי על מה שקורה בסיפור, ועל הצורה שבה אתם 'מתממשקים' עם הסיפור, תרתי משמע. למרות שהטוויסט מתגלה בהתחלה והוא חלק די מהותי מהסיפור, לטובת אלו שעדיין יעדיפו שלא לגלות מה הוא עד שישחקו במשחק – ביקורת זו תהיה נקיה מספוילרים.

 

1) הילחם למען השלום

במשחק תשלטו על דמותו של המתנקש אלטאיר ("המעופף" בערבית), מתנקש צמרת בכת המתנקשים הידועה-לשמצה "החשישין" (משם נובעת המילה Assassin, וכן – מקור המילה הוא "חשיש"). הכת ממלאת תפקיד של לוחמי צללים במלחמת הצלבנים השלישית בארץ הקודש, ומטרתה העיקרית היא להפסיק את הלחימה, כל זאת מבלי לקחת צד של ממש. למעשה, על פי אמונת הכת – מטרתו העיקרית של כל מתנקש היא להביא לארץ שלום.

 

בתחילת המשחק אתם מובילים משימת התנקשות באחד ממנהיגי הצלבנים, וכשהמשימה נכשלת אתם נשללים מהתואר שלכם, מהנשקים שלכם – וכשחקנים גם מהכישורים שלכם. כדי להשיג מחדש את אמון הכת, כמו גם את הכישורים האבודים, תצטרכו להתנקש בתשעה מנהיגים ולחשוף קונספירציה פוליטית. את זה תעשו בשלוש מהערים המרכזיות באיזור באותה תקופה: דמשק, עכו וירושלים.

 

אם כבר מדברים על התקופה (שנת 1191 לספירה, ליתר דיוק), מדהים לגלות כמה המשחק הזה מדוייק מבחינה הסטורית: הדמויות, המקומות, והתאריכים – כולם מתאימים בדיוק למה שידוע לנו (להסטוריונים, ליתר דיוק) על ארץ ישראל של התקופה. במיוחד מפתיעה היא רמת הדיוק של הארכיטקטורה והמבנים במשחק, עליהם תטפסו ותסתכלו מכל כיוון אפשרי, ומי שמתמצא קצת בהיסטוריה של האדריכלות יתפעם מרמת הפרטים הגרפים ורמת הדיוק ההיסטורי הגבוהה.

 

2) הנמך פרופיל

אבל לא נשעמם אתכם בפרטים היסטוריים, בואו נדבר קצת על המשחקיות. השליטה באלטאיר והאינטראקציה שלכם איתו ועם הסביבה יכולה להיות מתוארת במילים כמו 'חדשנית', 'מקורית', אבל בעיקר היא 'שונה'.

 

הפעולות שאתם יכולים לבצע מתחלקות לשתי קבוצות: פעולות בפרופיל נמוך, ופעולות בפרופיל גבוה.פעולות בפרופיל נמוך הן פעולות ברירת המחדל שלכם, והן כוללות הליכה, הסתכלות, דחיפה קלה של הסובבים אתכם, התנקשות שקטה ו- "הטמעות בסביבה". פעולות בפרופיל גבוה הן ריצה, קפיצה, דחיפה, והתקפה. כל כפתור משויך לאיבר גוף אחר (רגליים, יד נשק, יד פנויה וראש), וכל הפעולות נעשית על ידי לחיצה על הכפתור המתאים. אין קומבואים, צירופי מקשים או סיבוכים מיותרים. יוצרי המשחק רצו לשמור על מערכת שליטה פשוטה, ובכך הם הצליחו.

 

כשתבצעו פעולות בפרופיל גבוה (אפילו משהו פשוט כמו ריצה או קפיצה), תמשכו את תשומת ליבם של הסובבים אתכם, מה שלא תמיד יגמר בצורה חיובית. אם תמשכו יותר מדי תשומת לב, השומרים שמפטרלים בעיר יתקפו אתכם. אז יש לכם שתי אפשרויות: להילחם, או להעלם.

 

אם תחליטו להילחם, תכנסו למעין מעגל לחימה – כמו בסרטים – כשהשומרים שמתקיפים אתכם יעמדו מסביבכם במעגל וינסו לכתר אתכם ולהתקיף אתכם כל אחד בתורו, ואתם תצטרכו להתמודד איתם באמצעות כישורי הלחימה שלכם, לעיתים ביותר מיריב אחד בו זמנית. ככל שתשתפרו ותשלימו משימות, תלמדו מהלכים חדשים ותקבלו נשקים חדשים, מה שיאפשר לכם לבצע מהלכים מיוחדים שישאירו את היריבים שלכם על הרצפה מדממים למוות.

 

אם תחליטו דווקא לברוח, תוכלו להעזר בדרככם בעוברי אורח מסכנים אותם תוכלו להפיל ובכך להתקיל את רודפיכם לחצי שניה, לקחת פניות חדות על מנת לאבד קשר עין, או לבקש מקבוצות של אנשים להם עזרתם בעבר לחסום את הדרך לשומרים ולאפשר לכם לברוח. אחרי שתצאו מטווח הראיה של הרודפים שלכם, כל שעליכם לעשות הוא להתחבא בתוך אוהל או ערימת חצץ עד שיופסק החיפוש אחריכם.

 

3) פעל בחוכמה

זה הזמן לציין לטובה את האינטיליגנציה המלאכותית במשחק. לא רק השומרים, אלא גם האנשים הרבים מאד שמסתובבים בערים מאוד מודעים לסביבתם. גופה על הרצפה או שליפת נשק תגרום לבהלה, ופעולות מוזרות שתבצעו סתם ככה לאורו של יום (כמו קפיצה על קירות או ריצה על גגות) תגרור תגובות מאד משעשעות מהסובבים אתכם.

 

מצד שני, לא הכל ורוד: בנקודות מסוימות יש הרגשה שמפתחי המשחק טיפה חיפפו, והעסק קצת מאבד ריאליזם: לא אחת שומרים התנפלו עלינו במטרה להרוג אותנו כשבסך הכל עשינו קצת ג'וגינג, יתעלמו מגופות מסויימות, או יפלו לטריקים שלא היו מצליחים לעבוד על תלמידי כיתה א' - אין דבר יותר מצחיק מאשר להתחבא משומרים חמומי מוח על ידי... ישיבה על ספסל. כן כן, אם תשבו על ספסל כשהשומרים לא רואים אתכם הם לא יוכלו למצוא אתכם שוב.

 

4) שפר הופעתך

למרבה השמחה, האנימציה של כל הפעולות במשחק מדויקת ביותר, חלקה, ומהירה. במיוחד הקיפוצים והטיפוסים של אלטאיר, אבל גם ההטמעות בקהל והתנועה בין אנשים נראים פשוט נפלא. סצינות הלחימה מתהדרות בתנועות מצלמה קולנועיות בעת ביצוע מהלכים מיוחדים - עד כדי כך שלרגעים נדמה שיש במאי קטן בתוך האקסבוקס שמביים את הקרבות בשידור חי.

 

ואם התנועה המדויקת והסביבה המציאותית לא מספיקים, גם הטקסטורות במשחק הן ללא דופי. הבדים, האבנים, הביגוד, הפסלים, העצים – הכל נראה פשוט מעולה עד הפרט האחרון. כשתטפסו על מבנים גבוהים על מנת לצפות בסביבתכם ולגלות מוקדי פעילות חדשים, תראו גם נופים מרהיבים ולרוב מאוד מדויקים טופוגרפית (לפחות בירושלים), ואפילו מדי פעם תראו צלליות של עננים שיחשיכו את כל האיזור כשהם עוברים על פני השמש. רק פאשלה אחת די רצינית עשו המפתחים, כשבעכו שמו את הים במזרח במקום במערב, אבל אם היינו רוצים להיות קטנוניים היינו הולכים להיות מבקרי קולנוע.

 

5) אל תעשה שום דבר שאתה לא אמור לעשות

הבעיה הגדולה של המשחק מתחילה בסוגי המשימות. את מספר סוגי המשימות שיש לכם אפשר למנות על יד אחת (ואצל אלטאיר על יד אחת יש רק ארבע אצבעות...), ומהר מאד כל העסק מתחיל להיות מעייף ומיותר. מעבר להתנקשויות הראשיות במשחק, יש לכם אפשרות להציל אזרחים ששומרים מציקים להם ובכך לקבל עזרה מהם בעתיד, לעלות על נקודות תצפית ולקבל מידע על האזור הסובב אתכם, לכייס אנשים מסויימים, ו..זהו.

 

עיקר המשחק הוא כמובן ההתנקשויות: כשתגיעו לעיר חדשה, או תחזרו לעיר להתנקש בדמות חדשה, תצטרכו לאסוף מידע על המטרה שלכם לפני שתוכלו לקבל 'אישור' להתנקש בה. את זה תוכלו לעשות באמצעות האזנה, כיוס של דמויות מפתח, חקירה באגרופים או ביצוע משימות עבור 'משתפ"ים' שיתנו לכם מידע. על מנת לקבל את האישור תצטרכו לבצע רק שתיים או שלוש משימות מקדימות, אבל אם ממש תרצו תוכלו לבצע עוד משימות מקדימות לפני ההתנקשות הגדולה, למרות שלא תהיה בכך שום תועלת מלבד למרוח את המשחק עוד קצת ולהפיק ממנו יותר זמן משחק.

 

למעשה, אחרי שתעשו כמה משימות מקדימות הן כבר יתחילו להמאס, כך שתעדיפו לדבוק בקו של הסיפור רק כדי לגמור אותו כבר וזהו. וכאן אנחנו נוגעים בעצם בנקודת החולשה הבולטת ביותר של המשחק: הוא אמנם מתהדר ב- 'עולם פתוח' ורחב שנותן לכם ללכת לכל מקום שרק תרצו, אבל אין לכם שום סיבה ללכת לשום מקום, כי אין מה לעשות שם. אין משימות צדדיות, אין סיפור משני, אין שום דבר. רק להציל אזרחים ולעלות על מגדלים. אה, ולתחקר אנשים, אבל אתם יכולים לתחקר רק אנשים שהמשחק הגדיר לכם מראש, וכדי לדעת מי הם, תצטרכו – ניחשתם נכון – לטפס על מגדלים.

 

6) תקע אותם עם הצד החד

מדובר, ללא ספק, בחיסרון ענק. למרבה המזל, גיימרים שיסתפקו בעלילה הראשית ויוותרו על התענוג הכרוך בחקירת המשחק לפרטי פרטיו יצליחו להנות אפילו מהמשימות הרפטיטיביות, מאחר וההתנקשויות הראשיות עצמן שונות זו מזו באופן מהותי. כאן למעשה, יש לשחקנים אפשרות בחירה: משחק קצר יותר אך טוב (אם כי לא מגוון), או משחק ארוך ומשעמם.

 

חשוב לציין כי הסיום של המשחק - או ליתר דיוק שלושת השלבים האחרונים - הם מהטובים, המרתקים והמותחים ביותר שראינו בזמן האחרון במשחקי וידאו. הצורה שבה השלבים הללו מעבירים לכם את הסיפור ומקרבים אתכם כל פעם צעד אחד נוסף לקראת האמת היא לא פחות מגאונית, ומשכיחה את הקטעים הפחות מוצלחים והמייגעים בדרך אליה.

 

השורה התחתונה

Assasin's Creed הוא לא משחק שמתאים לכל אחד. הוא מציג מערכת שליטה פשוטה למדי וזורמת, אך היא עלולה להיות פשוטה מדי לגיימרים שרגילים לקרבות רצופים בצירופי מקשים וקומבואים. יש לו גרפיקה מדהימה וסביבות משחק ענקיות ומהפנטות, אבל אין כל כך הרבה סיבות לחקור אותן. הוא גם חוזר על עצמו, אך מי שיצמד לקו העלילה הראשית יהנה מאוד, ומי שיגיע לשלבים האחרונים והמדהימים יסלח למשחק על מגרעות העיצוב שלו.

 

השאלה היא אם תהנו או לא מהמשחק תלויה, אם כך, באיזה סוג של משחקים אתם אוהבים. מי שמחפש חוויות גיימינג סוערות, מהירות ועמוקות כנראה לא ימצוא אותן כאן. מצד שני, גיימרים שמחפשים משהו שונה, עם קצב משחק מהורהר, שיטת שליטה חדשה ומנוע משחק שמגדיר מחדש את המושג "הדור הבא", לא יוכלו להרפות מאלטאיר המתנקש ועלילותיו בארץ הקודש.

 

הטוב: גרפיקה מדהימה, אינטראקציה סביבתית-אנושית מסוג חדש, שחזור מדויק למדי של הערים של התקופה

 

הרע: המשחק חוזר על עצמו לעיתים קרובות מדי, אין משימות משנה, אין אפשרות לשמור את המשחק בחופשיות, צריך להסתמך על נקודות שמירה שאינן תמיד ברורות.

 

והמרצה: הראינו את המשחק למרצה להיסטוריה של האדריכלות מהטכניון, שהיתה בהלם לא רק מהאיכויות הגרפיות אלא גם מרמת הדיוק התקופתית של המבנים והערים במשחק. מישהו ב-Ubisoft כנראה עשה שיעורי בית.

 

עוד ב- Vgames:

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים