המנצחים והמפסידים של השבוע

1. אריק רייכמן. איפה ישנם עוד מנהלים כאלה

לפני 12 שנה הוזעק אריק רייכמן, מנהל מוערך במוסדותיה הכלכליים של התנועה הקיבוצית, לשמש כמנכ"ל תנובה לאחר שהמנכ"ל הקודם, יצחק לנדסמן, אולץ לפרוש בעקבות פרשת הסיליקון בחלב. השבוע פרש רייכמן מתנובה, לא לפני שהשלים את מכירתה מידי הקיבוצים והמושבים לידיים פרטיות. 1.025 מיליארד דולר שילמו קרן אייפקס (56%), מאיר שמיר (20.7%) והתאגידים האזוריים של הקיבוצים (23.3%) תמורת רכישת אחת החברות "הישראליות" ביותר שהכרנו. ביום שאחרי החתימה, עסקו הכל בספירת המנצחים והמפסידים בעיסקה המורכבת שהשלמתה נמשכה שנה תמימה. אך כשכולם ספרו את הכסף, נותר רייכמן מחוץ לחשבון. רייכמן הוא האיש שהגה את רעיון מכירת תנובה (כדי שבעליה, הקיבוצים והמושבים, יראו גם כסף, ולא רק מניות, ממפעל חייהם), הוא שהשיג רוב לעיסקה, במאבק עיקש וממושך מול המתנגדים למכירתה בתנועה הקיבוצית, והוא זה שהצליח להשלים אותה, במחיר שהיה גבוה פי כמה ממה שצפו לה תחילה. בסקטור העסקי היה מנכ"ל שתופר כך עיסקה במיליארד דולר, יוצא ממנה עשיר מופלג כשבכיסו בונוס של מיליוני דולרים. אבל רייכמן לא מכר את תנובה כדי להתעשר. עם השלמת העיסקה הוא קיבל בונוס, כמו שאר עובדי תנובה, המבוסס על נוסחה שיוויונית של וותק ושכר, ואשר במקרה של רייכמן הסתכם ב-140 אלף שקל בלבד. לא שצריך לדאוג לו - אחרי 12 שנה בתפקיד יוצא רייכמן מנתובה עם פיצויי פרישה שפותרים אותו מדאגות כלכליות, אבל מי שטען כי הוא דאג לעצמו אישית והבטיח לעצמו בונוס שמן ותפקיד של יו"ר החברה לאחר מכירתה, נאלץ לאכול את הכובע. רייכמן השלים את העיסקה, קיבל מה שקיבלו כל העובדים והלך הביתה. אתם מכירים עוד מנכ"לים כאלה בישראל? 

3. אברהם ביגר, מנכ"ל מכתשים אגן. שאלה של עיתוי (1)

ביום רביעי השבוע התבשרנו שאברהם ביגר, יו"ר ומנכ"ל מכתשים אגן, יקבל מהחברה אופציות בשווי של 10.3 מיליון שקל. פחות מ-24 שעות אחר כך, ביום חמישי השבוע,  פירסמה מכתשים אגן אזהרת רווח ומנייתה התרסקה בבורסה ב-16% בקירוב, והמשקיעים בחברה הפסידו, ביום אחד, 2.5 מיליארד שקל. על פי הודעתה, לא הצליחה מכתשים אגן להגדיל את רווחיה ב-2007, וזאת באחת השנים הטובות ביותר לתעשייה האגרו-כימית בעולם, ולמרות גידול רב במכירות, ובעיקר למרות תוכנית רה-ארגון שאפתנית, עליה הכריז ביגר לפני 10 חודשים. והנה, למרות שביגר לא הצליח להחזיר את מכתשים לרמת רווחיות גבוהה, ולמרות ההפסד הכבד שנגרם למשקיעים במניות החברה, חשבון הבנק של ביגר דווקא יזכור את השנה החולפת כאחת השנים היותר טובות שלו. בנוסף להטבה של 10 מיליון  שקל באופציות שקיבל השבוע, החליט דירקטוריון מכתשים השבוע גם על  נוסחת הבונוס שישולם לביגר עבור השנה החולפת, בונוס שיגיע על פי הערכות מוקדמות לכ-5 מיליון שקל, וזאת בנוסף לאופציות שקיבל כבר לפני שנה בשווי של 19 מיליון שקל ובנוסף למשכורת המשולמת לו ואשר עלותה מסתכמת ב-120 אלף שקל בחודש. הסברים, כמו תמיד, לא חסרים. בנימוקי הדירקטוריון נכתב כי את האופציות בשנה שעברה (19 מיליון שקל) קיבל ביגר עבור כהונתו כיו"ר, ואילו ההקצאה הנוכחית (עוד 10 מיליון שקל) מוענקת עבור לו כהונתו בשני תפקידים: מנכ"ל ויו"ר. ביגר מונה לתפקיד יו"ר מכתשים אגן לפני כ־13 חודשים, ואחר כך, כששלמה ינאי פרש מניהול החברה ועבר לטבע, מונה ביגר גם לתפקיד המנכ"ל. גם אם נניח שבכובעו הכפול, יו"ר ומנכ"ל כאחד, משקיע ביגר זמן עבודה כפול בחברה ולכן מגיע לו בונוס כפול, מותר היה לצפות ממנו לקצת יותר רגישות כלפי המשקיעים, שהפסידו כסף רב מביצועיה הבינוניים של החברה בראשותו, ולדחות, אם לא לצמצם, את תוכנית ההטבות הנדיבה שהוענקה לו. אבל ביגר יודע כבר שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, אז למה שיגלה רגישות?עם רגישות לא הולכים למכולת.

3. מורן אטיאס. מה שטוב ללבייב טוב גם לעטיה

בשעה שהדוגמניות הישראליות המצליחות מתחרות על תפקידי דוגמניות הבית של חברות גדולות, שערי מגזינים לאופנה והמצליחות שבהן - גם על תפקידי הנחייה בטלוויזיה, רצה מורן אטיאס קדימה, ואחרי שעשתה כבר את כל אלה, היא עוברת לשחק במגרש של הגדולים. השבוע היא מונתה, לא פחות ולא יותר, לשמש בתפקיד חברת דירקטוריון של חברת הנדל"ן הציבורית עטיה גרופ. מי שמרים גבה ותמה מהם הכישורים שעשו את אטיאס, בת ה-27, שאין לה השכלה כלכלית או אקדמית כלשהי, מוכשרת לשמש כדירקטורית שאמורה לפקח על פעילות המנהלים בחברת נדל"ן ציבורית, נציין כי בהודעתה לבורסה מגדירה החברה את אטיאס כ"שחקנית, דוגמנית ואשת עסקים", אבל ההסבר הפשוט יותר הוא שדודה, יוסי עטיה, הוא בעל השליטה בחברה, המקימה כיום פרויקטים בקרואטיה ולאס-וגאס. בחברה הסבירו השבוע כי יש גם סיבה כלכלית ממשית למינויה של אטיאס לדירקטוריון. עטיה גרופ רכשה לאחרונה קרקעות ליד העיר זאגרב בקרואטיה ב-9.5 מיליון אירו. אטיאס, הידועה מאד באיטליה כדוגמנית וכמנחה של תוכנית טלוויזיה תפעל לקידום מכירת הפרויקט למשקיעים איטלקים הפעילים בזאגרב. אטיאס, אגב, לא מסתפקת רק במינוי והיא נכנסת כשותפה בחברה - על פי ההודעה שנמסרה לבורסה, בכוונתה של הדירקטורית החדשה לקנות 1% ממניות עטיה בתמורה לכ-580 אלף שקל (החברה נסחרת על פי שווי שוק של 58 מיליון שקל). ומי שמאמין שאטיאס יכולה להצליח בעסקים כמו שהצליחה בעולם הבידור והדוגמנות, כדאי שישים עין על המניה של עטיה גרופ.

1. יעקב אדרי. עוד שר בדרך למשפט פלילי

הנה זה קורה לנו עוד פעם - המשטרה המליצה השבוע לפרקליטות להעמיד לדין פלילי עוד שר בממשלת אולמרט. הפעם מדובר בשר לקליטת העלייה, יעקב אדרי. היחידה הארצית לחקירות הונאה הודיעה כי יש בידיה מספיק ראיות להעמדתו לדין של אדרי בעבירות של קבלת שוחד והפרת אמונים. אדרי, המכהן כאיש "קדימה" בתפקידי השר לקליטת העלייה והשר לפיתוח הנגב והגליל, נחשד כי בעת היותו סגן השר לביטחון הפנים, הסכים לפעול לקידומו של מפקד מרחב העמקים לשעבר, יעקב זיגדון, ובתמורה אמור היה לקבל אלפי כרטיסי "שנה טובה" שאמור היה להדפיס עבורו עסקן פוליטי בבתי הדין הרבניים בחיפה. בסופו של דבר לא יצאה העיסקה אל הפועל, אך חקירה מקיפה שנערכה בחשדות למעשי שחיתות בבתי הדין הרבניים בחיעפה העלתה אל פני השטח גם את "העיסקה" כביכול שעשה אדרי. השר כמובן מכחיש את כל העניין. "אני סבור שנגרם לי עוול משווע ובכוונתי להוכיח את חפותי ולשמור על שמי הטוב", אמר השבוע. פרקליטות מחוז חיפה היא שאמורה להחליט בימים הקרובים אם להגיש כתב אישום נגד אדרי, שכבר הבטיח להתפטר מהממשלה אם אכן יוגש נגדו כתב אישום. נאחל לשר אדרי שאכן ייצא מן הפרשה הזו נקי וזך כשלג. בינתיים נשארנו עם התמיהה איך קרה שידיה של המשטרה כל כך עמוסות בשנים האחרונות בחקירת שרים וחברי כנסת הנחשדים בפרשות פליליות שמתבררות בחדרי החקירות ובבתי המשפט.

2. איציק שרם. שאלה של עיתוי (2)

מומחי נדל"ן נוהגים לומר שיש 3 גורמים שקובעים הצלחה או כישלון בענף שלהם - מיקום, מיקום ומיקום. גם בשוק ההון יש 3 גורמים להצלחה (או לכישלון) - עיתוי, עיתוי ועיתוי. תשאלו את איציק שרם ויאיר פודים, בעלי קבוצת שרפ"ג, שרכשו בשלושת החודשים החולפים 4.7% ממניות חברת ריטליקס תמורת 67.5 מיליון שקל, ומאז נמצאת המניה בצניחה מתמדת והגיעה לשפל כמותו לא היתה מאז 2003. כיום שווה השקעתם של שרם ופודים בריטליקס רק 46 מיליון שקל - ירידה של 30% תוך חודשים והפסד על הנייר של 21 מיליון שקל. זה עוד לא היה נורא כל כך אלמלא המבוכה הנוספת שנגרמה השבוע לשרם ופודים כאשר התברר כי שליש מהיקף ההשקעה שלהם בריטליקס נעשה ב-31 בדצמבר, 3 ימים בלבד לפני שריטליקס פירסמה אזהרת רווח שהפילה את המנייה בבת אחת ב-24%. איציק שרם עוד ניסה להסביר כי לא רכש את המניות כדי לעשות סיבוב קצר ולצאת ברווח, אלא שהוא מאמין שהחברה עומדת בפני מהפיכת מוצרים ובטווח הארוך יותר תוכיח ההשקעה את עצמה. ובכלל, לדעת איציק שרם, "הבעיה של ריטליקס קשורה לקצר בתקשורת עם שוק ההון, ולא עם מה שקרה בפועל בביזנס שלה", שזה הסבר קצת תמוה בשבוע בו מפרסמת החברה אזהרת רווח ל-2007 ותחזית מונמכת לשנת 2008. יתכן באמת שבטווח של שנים (שרם אומר שמדובר בהשקעת קבע בחברה) יתברר כי המניות נרכשו במחיר מציאה, אבל השבוע הוא הוכתר בתואר הלא מחמיא של "הפראייר התורן בשוק ההון".

3. בועז יונה. איטליה תסגיר אותו לישראל

טחנות הצדק, זה ידוע, טוחנות לאט. לא רק אצלנו, גם באיטליה. אבל מי שמשוכנע, כמו אלפי רוכשי הדירות של חברת הבנייה חפציבה, שבועז יונה גנב כספים מהקבוצה והוביל במו ידיו לנפילתה, יכול היה להתנחם בעובדה שבית המשפט באיטליה החליט, 3 חודשים אחרי שנתפס באיטליה ו-4 חודשים אחרי שברח מהארץ, שיונה יוסגר לישראל. בצו המעצר הבינלאומי שהוציאה המשטרה נאמר כי יונה חשוד בגניבת 70 מיליון שקל מכספי חפציבה והעברתם לחשבונותיו הפרטיים. כתב "ידיעות אחרונות", מנחם גנץ, שהיה השבוע בונציה כדי לכסות את הדיון בעניין ההסגרה לישראל, תיאר כיצד הובל יונה לבית המשפט כשהוא כבול באזיקים וקשור ברצועה לשוטר שהוביל אותו לאולם המשפט. יונה ביקש לא רק לדחות את בקשת ישראל להסגירו לידיה, אלא גם לשחררו למעצר בית עד לסיום ההליכים. השופטים דחו את שתי הבקשות, ויונה, שכבר מכין את הערעור לבית המשפט העליון של איטליה, ייאלץ להמשיך לשבת במעצר בבית הכלא בוורונה. פרקליטו העריך השבוע שהליך הערעור יימשך עד לחודשי הקיץ, אך גורמים  משפטיים באיטליה אמרו כי אין שום סיכוי שהערעור יתקבל. הסגרתו של יונה אמנם לא תקדם את השלמת הדירות שבנייתן נתקעה באמצע, אך לפחות ניתן יהיה לברר בעדויות ובראיות שיוצגו בפני בית המשפט בארץ, אם יונה היה סתם מנהל גרוע או גנב לא מתוחכם במיוחד.