דעות ומאמרים

כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

זירת הקניות

להיות ירוק בבית (בלי לבזבז המון ירוקים)

אחרי שמיחזרנו את הפלסטיק והנייר, וחסכנו בחשמל ובמים, מה עוד אפשר לעשות בבית כדי לחיות חיים ידידותיים יותר לסביבה? בישראל אפשר למצוא כיום שלל מוצרים שאינם מזהמים את הסביבה גם אם הם מושלכים לאשפה. יש חומרי ניקוי טבעיים, כלים חד-פעמיים מפלסטיק מתכלה, חיתולים לשימוש רב-פעמי ואפילו מוצרי היגיינה נשית. אז לפני שקונים מכונית היברידית - הנה כמה המלצות לחיים ירוקים

יעל עברי-דראלפורסם: 25.01.08 , 17:05

תסכימו בוודאי שמעולם לא היה נכון יותר להיות "ירוק". לאן שלא מסתכלים לאחרונה קשה שלא לראות גוונים שונים של אותו הצבע: בפוליטיקה לא מפסיקים לדבר על הסביבה, כל השכונות הנבנות נקראות "ירוקות", כולם אוכלים אורגני, רוכבים על אופניים, ממחזרים נייר ופלסטיק, חוסכים בחשמל ומים ואפילו לובשים בגדים ידידותיים לסביבה.

טיפים לחיים ירוקים יותר לא חסר, ועם שינויים מזעריים באורח החיים, כל אחד יכול להפחית את השפעתו ההרסנית על הסביבה. אפשר כמובן "ללכת בגדול", לרכוש מכונית היברידית, לוחות סולאריים לגג או מערכת מים אפורים לבית, אבל המודעות הגוברת לנושא הביאה לשוק שלל מוצרים פשוטים ויומיומיים, שמאפשרים לכל בית להיות קצת יותר ירוק, בלי לבזבז יותר מדי "ירוקים".

שאני אשפשף? לנקות את הבית וגם את הסביבה

נקיון הבית הוא אולי אחד התחומים הפרדוקסליים ביותר מבחינה סביבתית. דווקא אותם חומרים המשמשים אותנו לקרצוף, ניקוי, הדחה או כביסה, הופכים אותנו בעל כורחנו למזהמי סביבה פוטנציאליים (וגם חושפים אותנו לאלרגיות, גירויים וצריבות מסוגים שונים).

מרבית חומרי הכביסה, החיטוי והניקוי הרגילים מכילים חומרים כגון נתרן, כלוריד ואף אמוניה. וכך, בתהליך הניקוי, עושים כימיקלים אלה את דרכם דרך הביוב למכוני הטיהור, שם הם הופכים לקולחין המיועדים להשקית הפירות והירקות שאנו אוכלים. במקרה הגרוע, עושים החומרים הרעילים הללו את דרכם למי התהום ומזהמים אותם.

בישראל משווקים כמה מוצרי ניקוי הנחשבים ידידותיים לסביבה, כאלה שאינם מכילים ריחות סינטטיים, כימיקלים או ממיסים כימיים. את מרבית המוצרים ניתן למצוא בחנויות טבע ומרכולים אורגניים, וישנם אחרים אותם אפשר לרכוש רק באינטרנט.

מוצרי חברת ECOVER הבלגית למשל, הם אקולוגיים ומבוססים על צמחים ומינרלים טבעיים. אפשר למצוא נוזל הדחת כלים המבוסס על אלוורה ולימון, נוזל טבעי לכביסה ונוזל לניקוי והברקת רצפות המבוסס על 30 אחוז שמן פשתן. המחירים אינם שונים בהרבה ממחיריהם של המוצרים הרגילים, ובהתאם למדיניות הפחתת הפסולת בה דוגלת החברה, בכמה מקומות ניתן למלא מחדש את המיכלים הריקים וכך גם לחסוך כמה שקלים.

פיקניק בלי נקיפות מצפון

אין דבר יותר אנטי-סביבתי מאשר שימוש חד-פעמי. קשה מאוד, עד כדי בלתי-אפשרי ממש, להעריך כמה כלים חד פעמיים נצרכים ברחבי העולם מדי שנה. מספיקה הצצה בנתון הבא כדי להבין את מימדי הצריכה של אחד המוצרים הפופולריים בסדרה: בארצות הברית לבדה נצרכות מדי שנה למעלה מ-14 מיליארד כוסות חד-פעמיות לקפה.

בעיה נוספת, משמעותית לא פחות, היא החומרים מהם עשויים הכלים החד-פעמיים. מרביתם מיוצרים מנייר מצופה בחומר פלסטי, שהליך ייצורו מזהם, מצריך כריתת עצים ומבזבז אנרגיה. אוייבי הסביבה האמיתיים הם הכלים העשויים מפוליסטירן מוקצף (קלקר), שהוא תוצר לוואי של נפט שאינו מתכלה אלא בחלוף מאות שנים, ובינתיים ממלא את אתרי ההטמנה וגורם זיהום לקרקע ומי התהום.

אבל מה עושים אם אין מנוס משימוש בכלים חד-פעמיים? הפיתרון הוא כלים העשויים מחומרים מתכלים - בדרך כלל תירס, קנה סוכר, תפוחי אדמה או חיטה. אמנם הם מושלכים לאשפה בתום השימוש הקצר, אך לפחות הם יתכלו תוך זמן קצר יחסית בתנאי לחות וחום, ויהפכו לפסולת אורגנית לא מזהמת.

אפשר למצוא גם בישראל כלים שכאלה - כוסות, צלחות, אריזות מזון ואפילו סכום. נכון שהמחירים יקרים יותר ממחירם של המוצרים הרגילים, אבל אם חושבים על המחיר שמשלמת הסביבה, הרי שמדובר בעסקה משתלמת.

הזיהום הגדול של הקטנטנים

ילד ממוצע בעולם המערבי מייצר כשני טונות אשפה בשלוש השנים הראשונות לחייו, ורוב הכמות מקורה בחיתולים החד-פעמיים. על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה מהווים החיתולים החד-פעמיים כ-3 אחוזים מכלל הפסולת בישראל. החבילות הריחניות הללו תופסות לא רק מקום באתרי ההטמנה אלא גם נשארות שם במשך שנים רבות מאוד משום שאינן מוצר שמתכלה באופן טבעי.

מתאימים לכביסה. חיתולים רב פעמיים של "שיח הטבע"

בדורות הקודמים השתמשו בחיתולי בד - עם כל הטרחה הכרוכה בכביסה ובייבוש המתמידים. אפשרות זו שרירה וקיימת גם כיום, אך היא שוכללה באמצעות חיתולים רב-פעמיים שמעוצבים בדומה לחיתולים החד-פעמיים - ואינם רק ריבועי בד דקיקים. החיתולים הרב-פעמיים המודרניים יכולים גם הם להיכנס למכונת הכביסה ולצאת נקיים לשימוש חוזר. הם עשויים ברובם מ-100 אחוז כותנת פלנל, והם נקיים מכימיקלים ונעימים לעורו של התינוק.

נקודה חסכונית נוספת טמונה בעובדה שהחיתולים הללו מתאימים לתינוקות מגיל 0 ועד הגמילה, ועד כמה שהדבר נשמע מפתיע, תינוק ממוצע משתמש בשני גדלים בלבד. המשווקים ממליצים לרכוש כ-20 חיתולים לכל גודל, ומציינים כי על החיתול ניתן להלביש "כיסוי" שמפריד בין הרטיבות והבגדים העליונים.

חמישה חיתולים שכאלה בגודל הקטן מחירם כ-235 שקלים; מחיר ממוצע של חיתול חד-פעמי רגיל (בחבילות של כ-50) הוא שקל לערך, ותינוק ממוצע צורך לפחות ארבעה ביום.

אפשרות אחרת היא להתמיד במדיניות החד-פעמית, אך להיות ידידותיים יותר לסביבה. ישנם בשוק גם חיתולים חד-פעמיים אקולוגיים, העשויים ברובם מחומר מתכלה ואינם מולבנים בכלור. מחיר חבילה שכזו נע בין 40-80 שקלים, תלוי בכמות היחידות ובגודל.

שירת הברבור של שקיות הפלסטיק

שקיות הפלסטיק הפכו בוודאי לפריט המושמץ ביותר בלקסיקון הסביבתי. תהליך הייצור הזול שלהן והביקוש המתמיד מייצרים זיהום אוויר ומבזבזים אנרגיה. יתרה מזאת, הצריכה הבלתי מבוקרת שלהן מבטיחה שחלק גדול מהן לא יגיעו לאתרי האשפה אלא יתעופפו סביבנו, ילכלכו את השטחים הפתוחים, יזהמו את הקרקע ויסכנו את בעלי החיים. מחקרים מצביעים על כך כי כ-100,000 בעלי כנף, דולפינים, לווייתנים כלבי וצבי ים מתים בכל שנה כתוצאה מבליעתן.

חוזרים לסלים של פעם. סל אקולוגי של "אקו-שיק"

אלה שבכל זאת מגיעות לאתרי ההטמנה, "נתקעות" שם שנים רבות בלי להתכלות, וגורמות לזיהום של הקרקע. בישראל על-פי ההערכות, נצרכות מדי חודש כ-430 מיליון שקיות, ועל פי נתוני עמותת "אדם, טבע ודין", הן תופסות כ-28 אחוז מנפח האשפה. מי שעדיין לא השתכנע שמדובר במפגע שיש לסלקו, כדאי שישים לב להצעת החוק המתגבשת במסגרתה יידרש לשלם בקרוב שקל עבור כל שקית עם ידיות במרכול.

סל אקולוגי של "אקו-שיק" (צילום: גיא הכט)

ישנן מספר חלופות לאותה שקית הרסנית. רשתות השיווק ויצרנים שונים החלו לשווק (ולעיתים לחלק) שקיות בד רב-פעמיות. הסל הירוק של שופרסל למשל, עשוי 100 אחוז פוליפרופילן, שהוא חומר ידידותי לסביבה, ומחירו שלושה שקלים.

מי שמעדיף בחירה אישית, יכול לרכוש שקיות בד רב-פעמיות בחנויות אופנה וחנויות טבע. מחירן לרוב אינו עולה על 20 שקלים, והן מעוצבות בשלל צבעים ועיצובים.

אפשרות אחרת היא סלים מעוצבים דוגמת אלה של חברת "אקו-שיק", שמייבאת מהודו סלי רשת מכותנה. מחירן נע בין 25 ל-30 שקלים ואפשר למצוא אותן בחנויות הטבע ורשת "טיב טעם".

הגם אתה, ברוטוס? (כן, גם טמפון אורגני המציאו)

הטמפונים, מסתבר, אינם מוצר צריכה מודרני אלא המצאה בת אלפי שנים, ששימשה נשים גם בתרבויות עתיקות. פעם נהגו הנשים לאלתר פתרונות ממוצרים טבעיים אך כיום מיוצרים חלק מהטמפונים מכותנה שעברה הנדסה גנטית ועברה תהליך הלבנה בכלור.

טמפונים אורגניים של חברת נטרה-קר (צילום: עופר עמרם)

האומדנים מדברים על כ-10,000 טמפונים שאישה צורכת במהלך חייה, והם מושלכים לאשפה ומזהמים את הסביבה. בחנויות טבע ברחבי הארץ ניתן למצוא כיום גם טמפונים אורגניים, העשויים 100 אחוז כותנה אורגנית הגדלה בתנאים טבעיים ללא חומרי הדברה וכימיקלים, ושבהליך ייצורם לא נעשה שימוש בכימיקלים.

זיהום חברתי (יש דבר כזה)

זיהום לסביבה אינו הזיהום היחידי שנוצר ממוצרי הצריכה הרבים הסובבים אותנו. הניצול הכרוך בייצורם של לא מעט מוצרים הוא כתם על התנהלותם של התאגידים הגדולים. לעיתים, ובמיוחד כשמדובר במוצרים המופקים מחומרי גלם טבעיים, מאלצים התאגידים את היצרנים למכור להם את התוצרת בזול אך את המוצר הסופי, המעובד והמעוצב, הם מוכרים במחיר גבוה בהרבה. בשנים האחרונות למשל, נמתחה ביקורת חריפה על התאגידים המייצרים ומשווקים קפה, שהואשמו בעושק ובניצול של המגדלים במדינות אמריקה הלטינית.

צרכנים מודעים במדינות מערביות מקפידים כיום לרכוש מוצרי מזון, פריטי לבוש וחפצים ביתיים הנושאים סימון מיוחד שהמבטיח שתהליך ייצורם לא כלל הפרה של זכויות אדם או פגיעה בסביבה. בפרלמנט האירופי למשל, מקפידים לשתות רק קפה ותה שאריזתם נושאת את הסמל המדובר.

מוצרים אלו הם תולדה של תנועת הסחר ההוגן, שהחלה לפעול בעולם כבר בשנות ה-60 והביאה להקמת ארגון-גג בינלאומי "IFAT", המאגד כ-300 התארגנויות מקומיות ב-70 מדינות.

בישראל הנושא עדיין בחיתוליו, ואפשר למצוא בעיקר קפה ושמן זית הנושאים את תו הסחר ההוגן.

עמותת "פעולה ירוקה" למשל, משווקת שמן זית שהופק בכפר הפלסטיני מסחה, ומייבאת קפה מקואופרטיב בקולומביה; עמותת "סינדיאנת הגליל", המאגדת נשים ערביות, מציעה גם היא שמן זית שיוצא ללא ניצול ובתנאים נאותים, ורשת בתי הקפה "אילן'ס" היא הגוף המסחרי היחידי בארץ הפועל על-פי עקרונות הסחר ההוגן.