שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדריך לצפיה בכוכבים: שמי ינואר
    שמי הלילה יכולים להיות מרהיבים - גם בחורף: בימים אלה של חודש ינואר אנו זוכים לאפשרות להצצה במרבית כוכבי הלכת הבהירים, שאפשר לראות גם בעין. יגאל פת-אל עם מדריך צפיה בכוכבים בחודש ינואר

    כל מי שמרים את ראשו בימים אלה של צינת החורף שהפתיע והגיע בפתאומיות לארצנו הקיצית, אינו יכול להתעלם מהכוכב הבהיר המצוי סמוך לזניט בשעות הערב המוקדמות, בוהק באור אדמדם. זהו כוכב הלכת מאדים. מאדים מצוי במזל שור והוא נראה מרבית שעות הלילה וכאמור בולט בצבעו הכתום-אדום ובאורו הרב.

     

    מיד לאחר השקיעה, מעט מעל האופק המערבי, חדי העין יוכלו להבחין בכוכב חמקמק. זהו כוכב חמה. כוכב חמה קרוב מאוד לשמש ולפיכך הוא מקדים לשקוע אחריה או זורח מעט לפניה. בימים אלה הוא מצוי בצדו הדרומי של מסלולו ומי שמצויד בטלסקופ טוב יראה את כוכב חמה במופע המזכיר חצי ירח. בשל גודלו הקטן, קרבתו היתרה לשמש
    ומרחקו מכדור הארץ, קשה עד בלתי אפשרי להבחין בפרטים כלשהם על פני כוכב הלכת החמקמק.

     

    כמה שעות לאחר שקיעת החמה אפשר לראות כוכב בצבע צהבהב-כתום בכיוון מזרח. זהו שבתאי. מבט בטלסקופ קטן, אך איכותי, יראה לנו את שבתאי על סמלו המסחרי – טבעותיו – במלוא הדרן. בימים אלה מלאו שלוש שנים לנחיתת הגישושית הויגנס על טיטאן, ירחו של שבתאי, הגוף המרוחק ביותר עליו נחת עצם מעשה ידי אדם. טיטאן, ירחו הגדול של שבתאי, נראה צמוד לשבתאי. מעקב יום-יומי יראה את תנועתו סביב שבתאי. כדאי למהר ולצפות בטבעותיו של שבתאי. בשנה הבאה (ב-4 בספטמבר, 2009), יחלוף כדור הארץ במישור הטבעות והן ייעלמו מהעין לכמה חודשים. כבר עכשיו אפשר להבחין כי טבעותיו של שבתאי דקות מאוד. תופעה זו מתרחשת אחת ל-15 שנים בערך.

     

    צדק מאחר לנשף

    כשעה לפני הזריחה, בכיוון דרום מזרח, אפשר לראות את כוכב הלכת נוגה, זוהר במלוא הדרו ומצדיק את שמו – איילת השחר. נוגה מצוי כעת מצדו הרחוק של מסלולו סביב השמש והוא ייראה כעיגול פגום מעט. בגלל מעטה העננים הסמיך העוטף אותו, אי אפשר להבחין בפרטים על פניו.

     

    כוכב הלכת צדק הוא אחרון המאחרים בנשף. הוא מקדים בשעה את זריחת השמש ונראה בוהק בצבעו הלבן-צהבהב מעל האופק הדרומי. הוא אינו מספיק להתרומם גבוה מעל האופק הדרומי בטרם יחלו הדמדומים ולכן קשה בימים אלה לראות את סימני ההיכר שלו – פסי העננים הססגוניים על פניו וארבעת ירחיו, שאפשר לראותם גם במשקפת שדה ובטלסקופ קטן.

     

    למידע על אירועים נוספים הקשורים בכוכבי הלכת והירח במהלך החודש וכן מחשבון המחשב את מיקום כוכבי הלכת ביחס לצופה מצוינים בלוח השנה האסטרונומי.

     

    שמי החורף : קבוצת שור

    שמי החורף עשירים מאוד ומספקים לצופה בהם חוויה הן בתצפית בעין בלתי מזוינת והן באמצעות טלסקופ ומשקפת שדה. בכיוון דרום אפשר להבחין בקלות בקבוצת אוריון (בה אתמקד ברשימה הבאה) ודרומית-מזרחית לה בכוכב השבת הבוהק ביותר בשמים – סיריוס (אברק בשמו העברי). החודש נתמקד בשתי קבוצות כוכבים שהן חלק מגלגל המזלות. אלו הן השור והטלה. כדי לזהות את קבוצות הכוכבים אפשר להשתמש במפה (בהתאם להוראות). המפה נכונה לחודש ינואר והיא מתארת את הזניט (הנקודה מעל הראש) בסביבות

    השעה 9 בערב (יש להחזיק את המפה בהתאם לכיווני השמים המתוארים בשוליה).

     

    את קבוצת שור קל מאוד לזהות בימים אלה הודות לאורח הבולט המצוי בתחומה – כוכב הלכת מאדים. קבוצת שור היא אחד משנים-עשר המזלות.

     

    החלק הבולט של קבוצת שור הוא משולש כוכבים בהיר, שמורכב בעיקרו מצביר הכוכבים הפתוח הידוע בשם היאדות, שצורתו משולש ומשני כוכבים שנמצאים בהמשך צלעות המשולש בכיוון מזרח. מצפון להיאדות מצויה קבוצת כוכבים – הפליאדות, שמזכירה בצורתה את הדובה הקטנה. הכוכב הבולט בקבוצת שור, אלדברן (שור), הוא אחד מששת הכוכבים המרכיבים את המשושה הגדול של החורף (יתר הכוכבים הם ריגל באוריון, פולוקס בתאומים, קאפלה בעגלון, סיריוס בכלב גדול ופרוקיון בכלב קטן).

     

    מקור שמו של אלדברן הוא במילה הערבית אל-דֶבָּרָן, העוקב (אחר הפליאדות). אלדברן מרוחק מאיתנו 65 שנות אור. הוא כוכב ענק כתום-אדום שקוטרו כ-56 קוטרי שמש ומעניין להשוות את צבעו לצבעו של מאדים המצוי בסמוך, ממזרח. מאדים הוא הזוהר מבין השנים ובצפייה יום יומית בקבוצה אפשר להבחין בתזוזה של מאדים ביחס לכוכבי קבוצת שור. בסוף חודש ינואר מאדים מצוי בין שני קרני השור והוא נע מזרחה אל עבר קבוצת תאומים.

     

    אודות השור

    קבוצת שור היא המזל השלישי ממזרח לנקודת שוויון האביב (הנקודה בה מצויה השמש ביום שיוויון האביב), והיא זורחת חמש שעות אחריה. בשל תופעת הנקיפה (פרסציה) היתה נקודת שוויון האביב מצויה בתחומי קבוצת שור בין האלף הרביעי לאלף השני לפני הספירה. מאחר שקבוצת שור היתה מזל האביב והמזל הראשון בגלגל המזלות, הפותח את השנה, בשחר ההיסטוריה של האסטרונומיה, היתה לה חשיבות רבה ביותר בעידן ההוא. אין להתפלא אפוא שהקבוצה סימלה את השור, בעל החיים החשוב ביותר בתקופה ההיא, שבו היה תלוי החריש.

     

    לעומת זאת, באלף השני לפני הספירה, עם יציאת השמש ממזל שור בעת השוויון, ירד השור מגדולתו. במקביל איבדה קבוצת שור את חלקה האחורי שהופקע לטובת "המזל העולה" – מזל טלה. כך הצטרפה קבוצה זו למועדון המזלות ה"מקוצצים" שבו חברה גם קבוצת עקרב, שאף ממנה הופקע חלקה הקדמי לטובת מזל מאזניים, אף היא קבוצה שבה שהתה השמש ביום שוויון הסתיו באותה תקופה.

     

    קבוצת טלה היתה המזל שבו שהתה השמש ביום שוויון האביב בעת שנכתבו ספרי האסטרולוגיה הראשונים ולכן מקובל לראות בה עד היום את המזל של חודש שוויון האביב, חודש מרס. אולם, כיוון שתנועת הנקיפה לא פסקה מאז, המשיכה נקודת השוויון לנוע בשמים מערבה. מאז עברה נקודת השוויון אל תחומי קבוצת דגים בה מצויה השמש ביום שוויון האביב החל בשלהי חודש מרס ועוד כמה מאות שנים תעבור אל תחומי קבוצת דלי. למרות זאת עדיין האסטרולוגים רואים בקבוצת טלה את המזל של חודש מרס.

     

    בימים בהם קבוצת שור היתה המזל שפתח את גלגל המזלות, החלה מניית החודשים בחודש האביב – ניסן, חודש האביב, היה החודש הראשון לחודשי השנה. סמלה האסטרולוגי של קבוצת שור הוא ההירוגליף של האות א' (נקל לראות זאת בצורת האות היוונית אלפא שמסמלת את ראש השור וקרניו) וכשם שהשור פתח את גלגל המזלות, פתחה האות הנושאת את שמו את האלף-בית (המילה אלף היא אחד מהכינויים של שור – אלוף בקר).

     

    רקע מהתנ"ך והמיתולוגיה היוונית

    הגוף הבולט ביותר בקבוצה הוא צביר כוכבי הכימה, שנראה מצפון לאלדברן ולמאדים. קשה מאוד לטעות בקבוצה זו ולמתבונן חסר הניסיון היא נראית בצורת של קבוצת העגלה הקטנה. בעין מנוסה אפשר להבחין בששה כוכבים כאשר מבט במשקפת שדה יגלה עשרות כוכבים צפופים שימלאו את שדה הראיה. כוכבי הכימה הם צביר אמיתי – הוא מורכב מכמה מאות כוכבים הנעים יחדיו בחלל וגילם המשוער הוא פחות ממאה מיליון שנים "בסך הכל", תינוקות עוללים לעומת השמש שלנו בעלת הגיל המופלג של חמישה מיליארד שנים.

     

    מי שמביט בכוכבי הכימה מחוץ לעיר מבעד למשקפת או טלסקופ, יוכל לראות הילה כחלחלה שמקיפה את הכוכבים הבהירים. אלו הן מעטפות גז ואבק המוארות באורם העז של הכוכבים הכחולים והצעירים. יתכן שאלה הם גזים ואבק שקשורים באופן פיזיקלי לכוכבים המצוים בתוכם, שריד לחומר ממנו נוצרו אותם כוכבים אך יש הסוברים שמדובר באזור מאובק בחלל שדרכו עובר כעת צביר הכימה.

     

    בתנ"ך מוזכרת הקבוצה פעמיים בפי איוב בשמה העברי המקובל כּימָה: "עֹשה-עש כסיל וכימה וחדרי תֵמן" (איוב ט', ט') כאשר הכוונה במילה עש לדובה הגדולה וכסיל מזוהה עם אוריון. באשר לחדרי תימן, הזיהוי אינו ודאי וייתכן שמדובר בקבוצה דרומית כלשהי, אולי קבוצת עקרב (על פי אבן עזרא, התוכן היהודי המהולל, כוכבים שהם בפאת נגב הגלגל (בקצה הדרומי של כיפת השמים).

     

    וכן: "הַתְקשר מעדנות כימה או-מושכות כסיל תְפַתֵח. התוציא מזרות בעִתו ועיש על-בניה תַנחֵם" (איוב ל"ח, ל'-ל"א). וגם: "עֹשה כימה וכסיל והֹפך לבֹקר צלמָוֶות" (עמוס ה' ח'). שמו הלטיני של הצביר – הפליאדות – הוא על שמן של שבעת האחיות, בנותיהן של אטלס ופליאונה. בפואמות רבות מתוארות הפליאדות כקבוצת יוֹנים שנסה מפני הצייד אוריון. כאשר עזבו היונים את האדמה, הפכו אותן האלים לכוכבים ברקיע. הפליאדות התאבלו מרה על גורל אביהן אטלס, שעונשו הכבד היה לשאת את כדור הארץ על כתפיו לעד.

      

    ברשימה הבאה: על ליקוי הירח המלא שייראה בישראל וקבוצת אוריון .

     

    ד"ר יגאל פת-אל, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, מנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet , מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מדריך לצפיה בכוכבים: שמי ינואר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים