שתף קטע נבחר

"תפילת הדרך מגנה עליי במירוצים"

אז איך זה להיות יהודי שמתחרה במירוצי מכוניות "נסקאר" - הספורט הפופולרי ביותר בארצות הברית, אחרי פוטבול? ג'ון דנינג, "כוכב" עולה מניו-ג'רזי, מספר ל-ynet איך ניסו לשכנעו להמיר דת, מדוע נאלץ להתחרות ביום כיפור, ואיזו חוויה רוחנית עבר כשהוא עטור בתפילין בסיור "תגלית" לכותל

מכוניות המירוץ עומדות בטור. נהימות המנועים המתחממים ממלאות את האיצטדיון, והמתח גובר. ג'ון דנינג, נהג מכונית מספר 46, מחכה לאות הפתיחה ובינתיים מוציא דף קטן וקורא ממנו את תפילת הדרך: "יהי רצון מלפניך השם אלוהינו שתוליכנו לשלום... ותצילנו מכף כל אויב ומכל מיני פורענויות... ברוך אתה השם, שומע תפלה". שניות אחר כך האות ניתן - ודנינג מועך את דוושת הגז, בדרך לעוד מירוץ בסל"ד גבוה. 

 

דנינג (20) הוא נהג מירוצי נסקאר - ספורט המדורג כפופולרי ביותר בארצות הברית, אחרי פוטבול. מכוניות המירוץ המשתתפות בספורט הן גרסאות משופרות ומשודרגות של המכוניות הנפוצות באמריקה, בהן שברולט, פורד, דודג' וטויוטה. דנינג לא מגדיר את עצמו "דתי", אבל בהחלט גאה ביהדותו ואומר שהקשר שלו לדת הולך ומתחזק עם השנים. לאחרונה הוא סייר בארץ במסגרת פרויקט "תגלית", ומספר שהתרשם עמוקות מישראל ובעיקר מהכותל המערבי.

 

"לפני שנכנסנו לכותל המדריך שלנו הסביר לנו על המקום, והראה לנו את התמונה של החיילים שכבשו את הרחבה במלחמת ששת הימים", הוא מספר בשיחה עם ynet. "אחר כך ניגשנו לכותל, והתפללתי שם עטור בתפילין. זאת הייתה חוויה יוצאת דופן. אני לא אדם רוחני באופיי, ובכל זאת הרגשתי שם נוכחות רוחנית חזקה שאף פעם לא חשתי קודם לכן. קשה להסביר את זה, אבל זה פשוט השתלט עליי, אני לא אשכח את זה לעולם.

 

"אני מאוד מקווה לחזור לשם בשנה הבאה. אני ואחותי מנסים לגבש קבוצה של אנשים שיסעו לישראל, ואני רוצה לבקר בכל העיר ירושלים. אני מרגיש שקיבלתי רק טעימה ואני רוצה יותר מכך. מעבר לכך, גם חשוב לי לראות גם את שאר הרבעים של העיר העתיקה ולהתרשם מהם".

 

צילום: Dobbs Motorsports

 

מירוצי הנסקאר התפתחו בדרום הנוצרי של ארצות הברית, ודנינג הוא היהודי היחיד המשתתף בתחרויות. מזה שלוש שנים שבעונת המירוצים (מרץ-נובמבר) הוא עוזב את ניו-ג'רזי ונוסע לגור בוירג'יניה - שם נערכות ההתמודדויות על המסלול. דנינג אומר כי הוא לא מתבייש ולא מסתיר את יהדותו, אבל בשל כך הוא בהחלט מרגיש כ"אאוט-סיידר".

 

לא פעם נתקל דנינג בגילויי אנטישמיות ורשעות, כפי שהוא מגדיר זאת. לדבריו, בדרך כלל לא מדובר במעשים או התבטאויות פומביות, אלא בדברים שנמצאים מתחת לפני השטח ועולים במשך הזמן. "אף אחד לא יתבטא כלפיך באופן גזעני כי זה ייראה רע מאוד", מסביר דנינג, "אבל לאט-לאט, כשמכירים חלק מהאנשים, פתאום מגלים פנים אחרות. קורה שמישהו שאתה מכיר פולט ביטוי גנאי בלתי נסבל, או שסתם מקלל את היהודים, בלי שהוא יודע שמולו עומד אחד כזה".

 


חוגג בר מצווה, לפני שבע שנים (צילום: Jan Press Photographers)

 

דנינג מתאר גם מקרים שבהם היו שביקשו להמיר את דתו. "היו כאלה שניסו לנצר אותי", הוא מספר. "השנה היו לי כמה מירוצים עם מזל רע שהתפוצצו לי צמיגים, וגם קרה פעמיים שהמנוע הלך. אדם אחד אמר לי שאם אקבל עליי את ישו - המזל הרע ייעלם. יקרו לי דברים טובים".

 

אבל דנינג לא התפתה. "אני יהודי ואשר יהודי", הוא מבהיר. "לאותם אנשים שפונים אליי ומציעים שאתנצר אני מנסה להשיב בסובלנות, ולהחליף נושא. לא תמיד הם מבינים שהם עושים משהו לא בסדר, תוקפני. הם מבחינתם חושבים שזה דבר טוב".

 


דנינג בסיור "תגלית". מבקר במצדה  

 

לדברי נהג המירוצים, במהלך השנים - וככל שהוא מתבגר - הוא הופך ל"יהודי טוב יותר". הוא מספר שמשפחתו נוהגת ללכת לבית הכנסת בכל חג, ונשארת נאמנה לשורשים ולמקורות. "כמובן שאני ואחותי נתחתן רק עם יהודים, כדי שהדת הזו תמשיך להחזיק מעמד ולהתחזק", הוא אומר בלי היסוס. "כשהייתי בטיול בישראל ראיתי צעירים בני גילי, המשרתים כחיילים. הם לא מגנים רק על המדינה ועל המשפחה שלהם, הם מגנים על העם היהודי והדת היהודית. הם מוכנים למות בשביל זה.

 

"ומה אני עושה? משתדל לשמור כשרות? אוכל ארוחת שבת? המינימום שמוטל עליי זה לא לשכוח מאיפה באתי ולהישאר נאמן לשורשים. בינתיים, במירוצים, מאוד קשה לשמור שבת. אני מקווה שבעתיד אעשה יותר". 

 

דנינג מספר ששמירת השבת מהווה עבורו קונפליקט לא פשוט, שכן הרוב המוחלט של המירוצים נערך בשבת. לעתים ההתלבטות הופכת לחריפה במיוחד, אפילו דוקרת, כשהוא נאלץ השנה לבחור בין להתחרות ביום כיפור לבין להתחרות בראש השנה. בסופו של דבר הוא בחר שלא להתחרות בראש השנה כי מדובר בשני ימי חג.

 

לכל דבר יש סיבה

בשנה האחרונה סיים דנינג ראשון בארבעה מתוך 20 מירוצים. ברוב אלה שלא ניצח - סיים בין חמשת הראשונים או בעשירייה הפותחת. ובכל זאת, דנינג לא הגיע להתחרות בדרגה הגבוהה. אחת האפשרויות שלו להצטרף למירוצים ברמה העליונה היא להשתלב בתוכנית לשילוב מיעוטים בנסקאר, אלא שלדבריו - על אף שהגיש שלוש בקשות להצטרף לתוכנית,

ההנהלה דחתה אותו מאחר שהיא לא רואה ביהודים מיעוט (על אף שהם אחוז אחד מהאוכלוסייה - הרבה פחות משחורים, היספאנים או אסייתים).  

 

בינתיים, דנינג ממשיך להתחרות בשאיפה להמשיך את ההצלחה של השנה האחרונה. ל-ynet הוא אומר כי למרות הסכנה הלא-מבוטלת שבמירוצים, הוא מרגיש מוגן. "התפילה שאני אומר לפני היציאה לדרך שומרת עליי, יש לה הרבה כוח".  

  

על השאלה אם גם אחרי ניצחון הוא מודה להשם, דנינג עונה בשלילה: "אם אני אודה אחרי ניצחון זה יהיה אנוכי. מה, אחרי ניצחון כן להודות ואם מתפוצץ לי צמיג אז אני לא אודה? לכל דבר יש סיבה, למי שלמעלה יש את התמונה המלאה ואת הסיבות שלו. אם אנצח או לא - יש מי שמחליט על כך". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתבגר והופך ל"יהודי טוב יותר"
מומלצים