מסעדה משדרות
הם קמים כל בוקר, נעמדים מול הסירים ורק מתפללים שהיום לא ייפול קסאם בסביבות המסעדה. כתבתנו יצאה להסתובב במסעדות של עוטף עזה ומצאה קולינריה טובה, תקווה וגם כמה מאכלים ברזילאיים מומלצים במיוחד

פסטורליה בלב שדרות

דומה שאין מקום המרוחק כל כך מהווי החיים המתוחים בעוטף עזה כמו העיירה קדאקס, שנמצאת פחות משעה נסיעה מברצלונה. העיירה הקטנטנה והקסומה הזו היא במקום שבו בחר סלבדור דאלי לבנות את חייו ושוררת בה שלווה פסטורלית, וגם הנופים עוצרי נשימה. למרבה הפלא, זה

בדיוק השם שבחרה טל פיחוביץ' למסעדה שלה בפאתי שדרות.

 

מפליא עוד יותר שהשם נשאר, משום שחודשיים אחרי שהמסעדה נפתחה נחתה במקום רקטת קסאם. למרבה המזל הנזק היה קטן והסתכם רק בכמה שמשות מנופצות, ולא מישהי כפיחוביץ‭,'‬ מסתבר, תוותר. "כשרק פתחתי את המקום, אמרו לי שהשתגעתי ושאף אחד לא מעז להקים מקום כזה בשדרות‭,"‬ היא אומרת. "אבל מה לעשות, זה ביתי, ובחיים לא הייתי פותחת מקום דומה בתל אביב‭."‬

 

קדאקס מוגדרת כטפאס בר לטיני-קריבי, ואם להיות כנים לגמרי, אז המקום הזה, שנראה תל-אביבי לגמרי, הוא הדבר האחרון שהייתם מצפים למצוא באזור. האוכל פה מוקפד, מתוחכם, יצירתי ומתרחק מהקלישאות המוכרות. ככה שחציל ביוגורט וקבבונים בטחינה, למרות שנורא קיוויתם, לא תמצאו פה.

 

כן תמצאו פה, לעומת זאת, שפודי עוף במולה (רוטב שוקולד-צ'ילי‭,(‬ חזה עוף עם בטטות בקארי וחלב קוקוס, אלבונדיגאס - שהם כדורי בשר ברוטב עגבניות, דובדבנים ויין, וגם פרגית שהושרתה ברום ובתערובת תבלינים קריבית המכונה ג'רק.

 

פיחוביץ‭,'‬ חובבת רום נלהבת ‭")‬מישהו יכול להסביר לי איך זה שבארץ לא גילו את נפלאות הרום‭("?‬ מחזיקה שבעה סוגים בבר שלה, ובהפצת המשקה וחיבובו על לקוחותיה היא רואה שליחות. לאוכל הקריבי נחשפה כשהתגוררה בלונדון, שם גם למדה לבשל אותו. "אז נכון שבהתחלה היה צורך להסביר לאנשים פה מה זה בכלל טאפאס, כי הם לא הכירו את הקונספט. וגם אוכל לא כשר הוא לא בדיוק כוסית הוודקה שלהם, אבל בזמן האחרון המקום תפס תאוצה, ולתושבי האזור יש אינטרס ברור שהוא ימשיך ויתקיים‭."‬

 

מחיריו הנמוכים של המקום הופכים אותו לטאפאס בר המשתלם במדינה. ואם במקרה נשמעת אזעקת צבע אדום, יש במסעדה מקלט צמוד. נכנסים למקלט, וכשהכול נרגע חוזרים לשולחן כאילו כלום. מקסימום יחממו לכם שוב את המנה. וגם כוסית רום יכולה לעזור.

 

"קדאקס", בכניסה למועצה האזורית שער הנגב, מול מכללת ספיר, שדרות. סגור ביום ב'. טל' ‭08-6890452‬.

 

מבשלים כדי לזכור

ספסל ברזל קטן ועליו דמויות של צעיר וצעירה הוצב בפינה קטנה מחוץ למסעדת מידס בקיבוץ ברור חיל. לצידו קבוע שלט ברזל חבוי וצנוע: "הפינה של דנה, שמלווה אותנו בחיוכה הכובש, באהבתה לריקוד ולחיים‭."‬

 

הכיתוב המאופק הזה אינו מסגיר את הנסיבות העצובות שגרמו לנתן ופרלה גלקוביץ' - הוא יליד ברזיל והיא מארגנטינה - ששכלו את בתם דנה, בת ‭,22‬ לפתוח מקום לזכרה.

 

דנה גלקוביץ‭,'‬ צעירה מלאת חיים שלמדה תקשורת במכללת ספיר, החליטה לעזוב את קיבוץ ברור חיל מאימת הקסאמים ולעבור להתגורר במושב נתיב העשרה יחד עם חברה, אמיר רגולסקי. באותה עת הקסאמים עוד דילגו על נתיב העשרה, ודנה הרגישה שם בטוח יותר. אלא שבאמצע יולי 2005 היא ישבה במרפסת ופצצת מרגמה פגעה בה והרגה אותה. אמיר, בעלה לעתיד, עמד כחצי מטר ממנה. הוא לא נפגע.

 

כמה חודשים לאחר מותה החליט אביה, שתמיד אהב לבשל, לפתוח מסעדה. פעם שאל אותה אם היא רוצה ללמוד ממנו איך מבשלים את המאכלים הברזילאיים שלו. "היא שאלה אותי: 'בשביל מה? הרי אתה תמיד תהיה פה ותבשל לי‭,"'‬ הוא מספר בכאב. "אחרי שהיא נהרגה, החלטתי שזאת תהיה הדרך הכי טובה לזכור ולהזכיר אותה. זאת המשימה שלנו".‬

 

חבריה של דנה התגייסו לעזרת משפחת גלקוביץ' ויחד בנו את המסעדה הנעימה, הנהנית ממרפסת מקסימה וטובלת בצמחייה. התפריט משלב מנות שגרתיות כמו פסטות, פיצות וסלטים, עם מנות ברזילאיות טיפוסיות כמו פג'ואדה - תבשיל של חמישה סוגי בשרים ושעועית שחורה. ברקע נשמעים שירי בוסה נובה של גל קוסטה, וילדים יכולים לשחק בחופשיות בחצר.

 

"המוות של דנה השפיע על כל הקיבוץ‭,"‬ אומר נתן גלקוביץ‭.'‬ "שגריר ברזיל בישראל בא לבקר אותנו כמה פעמים, ושאל למה שלא נעזוב לברזיל. גם חברים ותיקים שלי מברזיל, ששמעו על האסון שקרה לנו, ביקשו ממני לחזור, אבל אני אפילו לא מעלה על דעתי דבר כזה. לשני ילדיי שנותרו, שרון ואוריין, אני תמיד אומר: לא מחליפים מולדת. אסור לעזוב את המקום שבו נולדתם".

 

"מידס", קיבוץ ברור חיל, טל'‭08-6803441 ‬.

 

ברזיל הקטנה

חובבי ממתקים ברזילאיים, הנה הישועה עבורכם. אצל בטי רז מקיבוץ ברור חיל תוכלו למצוא את כל הקינוחים והממתקים הדרום־אמריקניים, שמשום מה טרם צברו פופולריות בארץ.

 

רז, ילידת ברזיל, מכינה עוגיות אלפחורס ארגנטינאיות המתמוססות בפה כמו ענני נוצה לפי מתכון מסורתי שנתנה לה פעם מנהלת קשישה של בית קפה בארגנטינה. יש לה גם גרסאות חמודות של קוקאדה - ממתקי קוקוס עם תפוז, בטטה, ריבת חלב או פסיפלורה. מביני דבר יכולים לבחור גם בקינדג'ין - עיגולים קטנים ומתוקים בצהוב מרוכז, שהם שילוב של חלמונים, קוקוס וסוכר. ויש גם בריגדרו: חלב מרוכז עם שוקולד.

 

רז, שעלתה לארץ לפני 40 שנה, היא דוגמה מצוינת למי שחיידק הבישול דבק בה ללא יכולת הסרה. לפני 20 שנה הרגישה שהיא חייבת ללמוד בישול, עזבה את הקיבוץ ופנתה לדרך חדשה.

 

היא למדה, קיבלה תואר שף ושף-קונדיטור, ומאז הספיקה לעבוד בבתי מלון ובחברות קייטרינג מהשורה הראשונה. למרות המצב הביטחוני בא זור החליטה בשלב מסוים לחזור לקיבוץ, כדי להיות קרובה לנכדים המתגוררים בשדרות.

 

במטבח הזעיר בדירתה שבקיבוץ היא מפיקה מטעמים ומאפים, מתוקים ומלוחים, לאירועים וגם ליחידים. עוגות, קישים, פאי ומרנג אפשר לקנות אצלה כל השנה, אבל את הממתקים הברזילאיים כדאי להזמין מראש.

 

"בטי רז", ברור חיל, טל'‭08-6803365 ,052-2884733 ‬.

 

תוגת גבינה

לדגן פלג יש שם של טייס, עבר מקצועי של מעצב תעשייתי והווה מבטיח של גבן. את תורת הגיבון החל ללמוד במחלבה קטנה בפרובנס, ואחר כך המשיך להתמקצע בארץ. היום הוא מייצר גבינות אירופיות בסגנונות שונים, עם פרשנות אישית משלו.

 

את הגבינות הוא מכין מהחלב של פרות קיבוץ בארי, שכבר זכה בעבר בפרסים של מועצת החלב בשל איכותו הגבוהה. יש לו גבינת מנצ'גו ספרדית, המצופה בשמן זית ומיושנת 5 חודשים; רובלושון, גבינה צרפתית קלאסית חריפה וארו־ מטית; אמנטל מתקתקה ומלאת חורים; גאודה הולנדית; קממבר; רוקפור ועוד. לכולן הוא קורא בשמות עבריים הלקוחים מהאזור: בשור, אשכול, סחף, גררית, נגב וכלנית.

 

המחירים, אגב, נמוכים בהשוואה למרכז. כיכר קממבר שמשקלה 200 גרם, לדוגמה, עולה אצלו רק 14 שקלים - כמעט מחצית מהמקובל. "אני מרגיש שליח של האזור‭,"‬ אומר פלג, "ולכן אני לא דוחף לאנשים מחירי תל אביב‭."‬

 

פלג מייצר לאחרונה גם גלידות איטלקיות, על פי ידע מסורתי, כולל טעמים שגרתיים פחות כגון סורבה פסיפלורה וגלידת קליפות תפוז.

 

"מחלבת שביל החלב", קיבוץ בארי, טל' ‭.08-9949374 ,08-9949331‬ סגור בימי ראשון.

 

צלחת מלאה

שמה של המסעדה אולי מזכיר קציצה טוניסאית, אבל האוכל פה, בלב קיבוץ מפלסים, בנוי לפי הנוסחה הכל כך ישראלית - סלטים, בשרים, פיצות ופסטות. קחו בחשבון שהמנות כאן נועדו לבעלי קיבולת גדולה במיוחד. הכמויות נדיבות, ענקיות ממש. המחירים, מאידך גיסא, דווקא צנועי מידות.

 

רוב המנות מוצלחות למדי, גם אם לעיתים נעשה שימוש מופרז בשמנת. ולמרות ריבוי הקלוריות, קוקלה היא בהחלט אחת האופציות הראויות לסעודה הגונה באזור. הקירות הכתומים, התאורה הרכה והחצר הפורחת ישכיחו מכם שמדובר באזור לא לגמרי שקט.

 

"קוקלה", מושב מפלסים, טל' ‭,08-6804444‬ סגור בימי ראשון.

 

מחלף גיאה

שדות ירוקים הם הנשק הסודי של מסעדות האזור, ו"בחצר" במושב גיאה בהחלט משתמשת בנשק הזה בשיא עוצמתו.

 

גם פה אפשר לדבר במונחי פסטורליה: מרפסת עם דק עץ המשקיפה לשדות, ובפנים, נוסף למסעדה, גם חנות-גלריה עם רהיטים מאינדונזיה וכלי בית מהודו. הקונספט המשלב גלריה עם מסעדה אינו חדש באזור המרכז, אבל לא תמצאו עוד מקום כזה בדרום.

 

זה התחיל מבית קפה קטן שהגיש מאפים, התרחב למסעדה חלבית עם פסטות וסלטים, וכבר שנתיים שהשף, ירון אהרון, מפעיל פה מסעדה בשרית, כך שנוסף לארוחות הבוקר, לסלטים ולפסטות, תוכלו לחתוך פה גם את האנטרקוט שלכם או לנעוץ שיניים בהמבורגר ובכבדי עוף.

 

אביבה שומר, הבעלים, מפעילה את המקום כבר 11 שנה. "תושבי האזור מכירים את גבולות הקסאמים ויודעים שאנחנו אמנם קרובים מאוד להתרחשויות, אבל נמצאים מחוץ לטווח. אנשים מהמרכז לא יודעים את זה, אז הם פוחדים להגיע‭."‬ בקיצור, תגיעו.

 

"בחצר", משק ‭,42‬ מושב גיאה, טל'08-6728861.

 

כיף בקפה

בשנות ה-70 הייתה פה מסעדת דרכים אפלולית בשם פונדק היי דרומה, שהפעילו אנשי מושב מבקיעים. המושבניקים, רובם יוצאי הונגריה, התגאו תמיד במרק הגולש המפורסם של המקום. לימים נסגרה מסעדת הדרכים, ולפני חמישה חודשים הסתערו עליה שני צעירים, חניאל דדון משדרות ואיתי ברזון מקיבוץ כפר עזה.

 

מגדה המבשלת, אשה בת ‭,92‬ לימדה אותם איך להכין את הגולש המיתולוגי של המסעדה, ולא ויתרה להם עד שהתוצאה השביעה את רצונה. בין השאר תמצאו בקדירת הגולש שלכם בשר טלה וקרחנה של פפריקה.

 

דדון וברזון שיפצו את המקום והפכו אותו למסעדה עם לוק מעודכן, בר קטן, ארוחות בוקר טובות המוגשות כל היום (שימו לב לריבת המנגו המבושמת‭,(‬ עסקיות אטרקטיביות וארוחות ערב עם המבורגרים וקבבים.

 

"רצינו שתהיה לצעירים מהאזור אופציה ראויה לבילוי‭,"‬ אומר דדון, שהחזיק בעבר כמה מסעדות ופאבים בשדרות‭",‬אבל ההצלחה שלנו תלויה במה שנעשה בעזה. אנחנו מחוץ לטווח הקסאמים, אבל כשיש התקפות מאסיביות, אנשים לא באים והירידה בכמות הסועדים ממש דראסטית. זה קשה גם לי באופן אישי, כמובן. בשבוע שעבר נסעתי הביתה באמצע היום לאכול עם חברה שלי, ונקלעתי להתקפה. לא יכולתי לחזור לעבודה".

 

"פאן קפה", מושב מבקיעים, תחנת הדלק "דלק‭."‬ בשישי המקום נסגר ב-16:00‬.

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מסעדה משדרות
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד